היכולת לראות בכל פרי, בכל תוצר של מעשה ידינו, את התגשמות הסיפור של עם-ישראל בכללותו היא אבן יסוד בהבנת השליחות של עם ישראל בעולם.
פרשת כי-תבוא נפתחת במצוות מקרא ביכורים. עצם הבאת הביכורים נזכרה כבר בעבר בתורה. בפרשה זו מדובר על מקרא ביכורים, הנאמר בזמן הבאת הפירות לבית-המקדש. פרשיית מקרא ביכורים נחתמת בפסוק: "וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת-רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר-נָתַתָּה לִּי ה'". אמירה זו אכן מתאימה ומתבקשת, אבל היא מופיעה רק בפסוק האחרון. לפניה מתוארים קורות עם-ישראל מיום הופעתו בעולם ועד היום. מה פשר סיפור הדברים בנקודה זו – הרי מדובר על הפרי, ולא על יציאת מצרים וההיסטוריה של עם ישראל?
מקרא ביכורים פותח בירידתם של אבותינו למצרים: "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה" – פסוק שלגביו המפרשים התחבטו באיזה שלב בהיסטוריה של אבותינו הפסוק עוסק – עוברים לשיעבוד מצרים וצרותיו, הצעקה אל הקב"ה, יציאת מצרים והכניסה לארץ. רק לאחר תיאור קורות עם-ישראל חותמת הפרשה בפסוק שהבאנו: "וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת-רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר-נָתַתָּה לִּי ה'".
בראיה המיוחדת של עם-ישראל היכולת ליצור תוצרים מעשיים לשאיפות של העם, בא לידי ביטוי בכל פרי. מביאי הביכורים מתחברים לאבות, יורדים שוב למצרים, חווים את הצעקה אל הקדוש ברוך הוא במצרים ואת יציאת מצרים בזרוע נטויה. לאחר כל זאת, מגיעים אל הארץ, וכעת מביאים את הפרי הזה שהוא תוצר של הארץ הזאת.
לא רק הדור שמגיע לארץ אומר את זה. בכל הדורות זה הנוסח. בכל שנה ושנה, אומרים את מקרא הביכורים על הפרי הראשון שצומח בבוסתן של האדם או במטע שלו. אנחנו רואים בכל פרי, בכל שנה ושנה, את כל התהליך הזה שעבר עם ישראל.
זה בדיוק מה שמיוחד בעם-ישראל: אנחנו לא כאן בארץ כדי שיהיה לנו קל ונוח. זה חלק מהשליחות האלוקית שלנו: לממש את דבר ה' ולהוציא אותו מהכוח אל הפועל כאן כממלכת כהנים וגוי קדוש, כזאת שכל הפירות שלה הם חלק מעבודת ה' שלה.
מתוך ראיה זו, מובן שהסיפור של הפרי מתחיל באברהם אבינו וביציאת מצרים. בהמשך הפרשה אנחנו רואים שבברכות משווים בין "פרי אדמתך" ו-"פרי בטנך" - הילדים. אם כן, גם היום יש מערך שלם של פירות ההולכים וצומחים, מעבר לגידולים החקלאיים – ילדי ישראל ההולכים וגדלים והתוצרים שמדינת ישראל מצליחה לפתח ולייצר. למעשה, גם הקשיים וגם המלחמות – אף הם חלק מהסיפור שלנו.
ייתכן שנצטרך עוד שנים ארוכות כדי להבין כיצד משתלבת המלחמה המיוחדת הזאת בכל תולדות עם ישראל, ואיזו קומה נוספת כעת בבניין של עם ישראל. אבל דבר אחד ברור: בכל מעשה ידינו, בכל תוצר, בכל ילד, בכל מפעל שקם, בכל המצאה חדשה שמדינת ישראל מצליחה להמציא ולייצר - בכל דבר כזה צריך לומר: "וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת-רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר-נָתַתָּה לִּי ה'", ולדעת ש"ועתה" הוא תוצר של כל תולדות עם-ישראל עד היום.
כשאנו מתבוננים על המציאות במבט זה, הקדוש ברוך הוא באמת מלווה אותנו בכל דרכינו. כך, תורת ישראל מחברת את עם ישראל וארץ ישראל בכל מרחבי החיים שלנו. זו השליחות המיוחדת שלנו – לחבר שמיים וארץ, שבאה לידי ביטוי ולידי מימוש בפירות ארץ ישראל.