ושמחת בכל הטוב

1. "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך" (פרשת "כי תבוא" שנקרא השבת). לעיתים מותר פשוט לשמוח בלי יותר מידי חשבונות. ברור שזהו לא סוף המערכה וברור שעוד נתמודד עם ההשלכות (ונוכל להם) – אבל כולנו יודעים שעם ישראל נתן בסיבוב הזה נוק-אאוט שעוד יהדהד לדורות.

2. המבצעים ההרואיים בלבנון עוד ילמדו בהיסטוריה מבחינה צבאית וטכנולוגית, אבל יש להם גם השלכה פסיכולוגית-רוחנית: ההלם וההשפלה של החיזבאללה נובעים מכך שהמתקפה הגיע משום מקום. במתקפה חזיתית יש לפחות איום שנראה בעין, כאן המתקפה הגיעה מתוך חפצים שאמורים היו לשרת אותם; אובייקט אינטימי שפתאום מתפוצץ בפרצוף. במילים אחרות: הם לא מבינים מאיפה זה בא להם.

3. יתכן שאנו עומדים כאן בפני עידן חדש בלחימה ברשע. חז"ל מתבטאים ש"לעתיד לבוא קירות ביתו של אדם מעידים עליו (אם חַטא)". גם החפצים האינטימיים ביותר של הרשע מתפוצצים לו בפנים; כל "ביפ" אלקטרוני מורט את עצביו. הצדק מנצח ומתגלה בכל מקום, בכל דבר.

4. פרשת "כי תבוא" פותחת בציווי "כי תבואו אל הארץ... ולקחת מראשית כל פרי האדמה". כאשר אדם בא אל ארץ חדשה; עומד על סיפו של עידן חדש; שנה חדשה – הוא נדרש להביא ביכורים, את הפירות הראשונים של האדמה.

5. ביכורים הם תמצית הראשוניות, ההישגיות והיצירתיות – הבן הראשון, הצעד הראשון, ההצלחה הראשונה – הדבר הפרטי היקר ביותר לנו עלי האדמות. על מנת לכבוש את הארץ צריך דמויות שמוכנות להקריב ביכורים; להקריב את תמצית החיים שלהם למען הכלל.

6. יש בינינו משפחות מופת – פורום הגבורה ופורום התקווה – שהקריבו ומקריבות כל יום את תמצית חייהם כדי שנוכל לבוא אל הארץ החדשה. אין להם את מאות המיליונים שיש למטה להפלת הממשלה (המכונה בטעות "המטה להשבת החטופים"); הם לא מנסים לשכנע שהפקרת בטחון ישראל למען קרוביהם זהו צעד מוסרי; הם גם לא כועסים על ביבי במקום על החמאס. הצדיקים הללו רוצים את הדבר הפשוט ביותר – לתת עידוד לממשלה להכריע את המערכה בדרום ובצפון כדי שנוכל לחיות בארץ הזו; למעננו, למען הבנים שנפלו, למען החטופים ולמען הדורות הבאים.