ה- 7.10 הכניס את מדינת ישראל למנהרה. החטופים נמצאים קונקרטית ממש במנהרות החמאס בעזה וסובלים שבי קשה ואכזרי, ועם ישראל כולו נכנס בשנת תשפ"ד למנהרה של חושך.
מלחמות בעזה, לבנון ועוד זירות, ושקיעה בבעיות ביטחוניות חברתיות וכלכליות.
התחושה הכללית המתלווה הייתה עד היום של דרך ללא מוצא, חושך כמעט מוחלט עם הרבה אורות של גיבורים ואנשים טובים, אבל לא אור לאומי כולל בקצה המנהרה.
לקראת תשפ"ה הבאה עלינו לטובה זכינו לאורות חדשים בקצה מנהרת תשפ"ד. מתקפת הביפרים ולאחריה מכשירי הקשר הייתה האור הראשון שבקע בקצה המנהרה. המעבר ממגננה מתמשכת למתקפה בשלבים ומדרגות מפיחה רוח חדשה בעם, ותקווה לאורות נוספים הולכים וגוברים בקצה המנהרה.
אנו בעיצומם של גלי התקיפות ומדרגות של הסלמה ללא כוונת מלחמת כוללת אלא לעצירה אם וכאשר החיבאללה ובראשו נאסראללה ישכיל להבין שכדאי לו להגיע להסכם ראוי שיאפשר לתושבי הגליל לחזור בביטחון לבתיהם. אבל בינתיים ה' מכביד את לבו, וניתן לקוות שבדומה לפרעה גם הוא יקבל מכות נוספות, עד לפירוק האירגון הנוראי ביותר שהקימה איראן בלב לבנון.
יש מצב שכל עכבה לטובה. מתרבים הסימנים שגם בלבנון ובעולם הערבי ישמחו רבים ויודו לישראל על שעשתה להם את העבודה. ניתן לקוות שגם ארה"ב תזהה את ההזדמנות שישראל נותנת לה לשנות את המאזן הכוחות מול איראן במזרח התיכון. פרדוכסלית דווקא ביידן כ"ברווז צולע" יוכל להבין זאת, ולתת השראה גם לאוקראינה מול רוסיה.
האורות הגיעו אפילו לערוצי 12 ו-13 בהם הפרשנים מגמגמים אותות של שביעות רצון ממה שקורה, אבל זה לטעמם עדיין טקטי ולא אסטרטגי, קוד המפתח לשימור שנאתם לביבי. את המהפך בצפון הם מזהים כבריחה של ביבי מהכשלון בעזה, כחלק ממסע הישרדותו הפוליטית. לא ברור אם המעבר מעזה לצפון היה כתוצאה מאסטרטגיה מכוונת ומושכלת ומוצלחת של ביבי, אבל אין ספק שהיה מילוט בדקה ה-90 משגיאה אסטרטגית קשה מבית מדרשם של פרשני השמאל והאמריקאים שרצו לקשור בין עסקת החטופים וסיום המלחמה בעזה, ובין סיום המלחמה בצפון.
אם כך היה נעשה, הרי שהאסטרטגיה האיראנים של הקשירה בין אירגוני הפרוקסי שלו וההתקפה על ישראל הייתה נוחלת ניצחון. ההפרדה כרגע בין חיזבאללה וחמאס היא נכונה וחשובה מבחינתנו לטפל בכל אויב בפני עצמו. החמאס קבל את המכה שלו, אבל עדיין חסרה "המכה בפטיש" האחרונה שהוא יסיים את תפקידו כאחראי על רצועת עזה, והמתקפה הנוכחית על החיזבאללה בנפרד מעזה וממדינת לבנון חשובה כדי לחסל אותו בלבד כזרוע המאיימת ביותר של איראן.
האסטרטגיה הנכונה של ישראל צריכה להיות ניצחון צבאי ברור ומוחץ שרק ממנו יגזרו הסכמים מדיניים מותאמים של מנצחים ומנוצחים. אסור לחפש שוב את מאזני התיקו למיניהם שמסכנים את קיומנו. במזרח התיכון אין משחקים של תיקו, ולא של הפסד בכבוד. הכבוד הוא רק לחזקים והמנצחים. ממש לא תפיסה מערבית הומניסטית, אבל אנו צריכים להיות מודעים לאזור בו הקמנו את מדינת ישראל, ומי הם אויבנו. החמאס הוא ארגון של "האחים המוסלמים", הכי קיצוני של הסונים, וחיזבאללה הוא אירגון הכי קיצוני של השיעים, שהאידאולוגיה הדתית שלהם היא חיסול הכופרים ומדינת ישראל.
ניתן לקוות שמתקפת הביפרים והחיסולים בצפון מבטאת אסטרטגיה אתית חדשה ונכונה לישראל. החיסול הממוקד המוחלט שמטרתו לקדם ניצחון מוחץ וברור ככל האפשר הוא הבסיס לאסטרטגיה ימנית כוללת של הישרדות והמשך קיומה והתפתחותה של מדינת ישראל.
הקוד האתי של אסא כשר ושאר עמדות אתיות ליברליות ופרוגרסיביות הן הבסיס ממנו צמחה הקונצפציה שגרמה לכשל הנורא ב-7.10, ואותם יש לשנות. צמרת הצבא רובה ככולה עדיין נגועה בחשיבה כזו , וניתן לקוות שבהדרגה ניתן יהיה לבנות מטכ"ל יותר התקפי ונחוש. אבל עדיין צריך לשמוח במה שיש לנו, ולמזלנו יותר מחצי הכוס מלאה ביכולות הגבוהות שהולכות ומתגלות בעזה ועכשיו בלבנון.
את הקוד האתי צריך לשנות ולתקן גם תוך כדי לחימה ובעקר בסיום המלחמה. בכל מקרה ניתן לברך על השינוי ועל שיתוף הפעולה הנוכחי של נתניהו גלנט והרצי הלוי שמתברר שהם אסטרטגים יותר מביני עניין ויכולת ביצוע מאלו שיושבים באולפנים. שנזכה ששנת תשפ"ה תהיה שנת יציאה מהמנהרה בכל המובנים, החטופים מעזה, ועם ישראל כולו מהייאוש וחוסר האונים בהכל.
הכותב הוא פסיכולוג קליני