ביום ראשון הקרוב יתקיימו בחירות לתפקיד הרבנים הראשיים הבאים של מדינת ישראל, נכון לעכשיו ישנם 5 מועמדים לתפקיד הרב הראשי האשכנזי ו-3 לתפקיד הראשון לציון.
לצערנו כל אחד מהמועמדים מפעיל מערכת יח"צ שלא תורמת לכבודה של הרבנות, מאחורי הקלעים מנסים "לתפור" דילים עם חברי הגוף הבוחר, וההודעות לעיתונות יוצאות בזו אחר זו, השר ההוא תומך במועמד הזה, המפלגה הזו תומכת במועמד ההוא, הרב הזה מקבל תמיכה חוצת מגזרים ומפלגות, והרב ההוא גם.
כיון שרוב אזרחי המדינה, וגם מי שהרבנות קרובה לליבו לא באמת יודע איך נבחרים הרבנים הראשיים אז כדאי לעשות קצת סדר ולהבין, שכרגע באמת אי אפשר לדעת מי יבחר, ובסופו של יום מי שיבחר זה כנראה כי היה לו יותר מזל ופחות קשור לכישורים האישיים שלו, וההתאמה לתפקיד.
הגוף הבוחר של הרבנים הראשיים כולל 150 חברים 80 רבנים ו-70 נבחרי ציבור, בבחירות האלו בשל סירוב הרבנות להיענות להתערבות בג"צ שדרש למנות נשים על תקן "רבניות" הגוף הבוחר מונה רק 140 חברים (מתוכם רק 70 רבנים), וגם לכך יש משמעות גדולה.
הרכב הגוף הבוחר על פי חוק הוא: 30 רבני הערים, 14 רבני המועצות המקומיות, 2 רבנים אזוריים, 8 רבני ישובים – כולם מהיישובים הגדולים ביותר בכל קטגוריה. בנוסף להם 4 רבני השכונות הוותיקים ביותר בכל אחת מהערים הגדולות, 10 דיינים הוותיקים ביותר, הרב הראשי וסגנו, ועוד 10 רבנים שאמורים להתמנות על ידי הרבנים הראשיים באישור הממשלה – זכות שכאמור בשל התערבות בג"צ ויתרו עליה.
אנשי הציבור גם הם קבועים בחוק, 25 ראשי ערים, 6 ראשי מועצות מקומיות, 14 ראשי מועצות דתיות בערים, 4 ראשי מועצות דתיות מקומיות – כולם מרשויות הגדולות ביותר, 2 שרים, 5 חברי כנסת ו-10 אנשי ציבור שממנה השר.
יש כמה הנחות יסוד שעומדות מאחורי ה"דילים" שנתפרים במחשכים, הראשונה היא שחברי הגוף הבוחר אומרים אמת למועמדים, השנייה היא שראשי ערים כפופים ל"הוראות" של שר הפנים, וכיון שהשר הוא מש"ס יש יתרון מובהק למועמד שלהם, השלישית היא שראשי המועצות הדתיות גם הם כפופים ל"הוראות" של השר לשירותי דת הממונה עליהם, שגם הוא מש"ס, וההנחה הרביעית והאחרונה היא שהרבנים החברים בגוף הבוחר גם הם כפופים ל"הוראות" של רבנים או פוליטיקאים.
הנחה נוספת היא שמאחר ובהסכם הקואליציוני נקבע שהרב הראשי האשכנזי יהיה מהציונות הדתית אז כל ה"כפופים" למרות ש"ס יצביעו למועמד הציוני דתי.
כשבוחנים לעומק את הנחות היסוד האלו מבינים עד כמה הן שבריריות ולעיתים מופרכות.
החיים מלמדים שההנחה שאמירה של חבר בגוף הבוחר למועמד היא "התחייבות" מופרכת לחלוטין, קודם כל כי לא בטוח שמה שהמועמד הבין זה באמת מה שנאמר לו, אבל גם בהנחה שכן, אז כאשר פונה אליך מועמד מיוזמתו מה אכפת לך להגיד שיהיה בסדר, כשיש כל כך הרבה מועמדים לא הייתי בונה על מה שאומרים חברי הגוף הבוחר.
ההנחה שראשי הרשויות המוניציפליות יעשו מה שיבקש שר הפנים מבוססת על כך שכל ראש רשות מקומית רוצה ששר הפנים "יהיה חייב לו", אבל היא לא לוקחת בחשבון שהבחירות נעשות מאחורי פרגוד וחוץ מראש הרשות עצמו אף אחד לא יודע במי הוא בחר, זה נכון בכל בחירות לרבניים הראשיים, בבחירות האלו גם נוסף נעלם גדול של מה שר הפנים רוצה, ולפי ההתנהגות שלו בחודשים האחרונים לא בטוח שהרצונות שלו ושל המפלגה אליה הוא משתייך זהים. תוסיפו לזה את העובדה שלראשי רשויות ובטח הגדולות בישראל יש אינטרסים פוליטיים אישיים ומקומיים שגוברים על הרצון למצוא חן בעיני השר, לא חושב שמישהו מדמיין את רון חולדאי או יונה יהב מצביעים דווקא למועמדים של ש"ס.
ראשי מועצות דתיות גם הם "בתוך עמם יושבים", על פי פסיקת בג"צ מהבחירות הקודמות בגוף הבוחר יהיו חברים רק ראשי מועצות דתיות שנבחרו ע"י נציגי הרשות המקומית ולא "ממונים" שמונו מטעמים פוליטיים על ידי השר, בנסיבות האלו העקרונות שחלים על ראשי הרשויות חלים גם על ראשי המועצות הדתיות.
לגבי התנהלותם של הרבנים, די להסתכל על מה שקורה ולהבין שלרבנים אף אחד לא אומר מה לעשות, כשרבנים לא עושים אפילו את מה שהם עצמם אומרים, קשה להאמין שהם יהיו כפופים להוראה של מאן דהוא, רב או פוליטיקאי, כשיטילו את הפתק לקלפי.
כאשר בבחירות יש 2 מועמדים בלבד לכל תפקיד, אחד מזוהה עם הציונות הדתית ואחד מזוהה עם המגזר החרדי, ובגוף הבוחר יש 10 רבנים חברים שמונו כדי להצביע לפי רצון השר, אפשר לנחש מה יהיו התוצאות (וגם זה לא בטוח).
אבל כאשר יש 5 מועמדים לתפקיד הרב האשכנזי, חלקם מאותו מגזר, ומספיק תמיכה של 29 חברים מתוך 140 כדי לזכות בתפקיד, ו-3 מועמדים לתפקיד הראשון לציון ומספיק תמיכה של 47 חברים כדי לזכות בתפקיד, אז הכל הכל פתוח.
תפקיד הרב הראשי הוא חשוב, אבל כדי לתקן את הנדרש ברבנות הראשית הדרך ארוכה, היא עוברת דרך בחירת חברי מועצת רבנות שיבואו לעבוד ולהרים את קרנה של הרבנות, וכמובן בשינויים מבניים משמעותיים, המשנה באבות פרק א משנה יז אומרת "שִׁמְעוֹן בְּנוֹ אוֹמֵר:כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה", כל מי שנחשף להליך הבחירות לרבנות הראשית יכול להבין למה רבן שמעון בנו של רבן גמליאל הנשיא, שהיה במרכז הפוליטיקה הרבנית באותה תקופה חשב שהכי טוב לשתוק ולא לספר מה קורה שם. נקווה שלמרות התהליך, מי שיבחר לתפקיד הרב הראשי יוכל להוביל את המשימה הזו לטובת עם ישראל ולכבודה של הרבנות הראשית לישראל.
הכותב שימש בעבר כמנהל תחום כשרות במשרד לשירותי דת וכמנהל מחלקת יבוא הבשר ברבנות הראשית, חוקר מרצה ומעניק יעוץ משפטי וארגוני בנושא מערכת הכשרות ושירותי הדת בישראל.