טקס חלוקת דרגות

מה מהותו של ראש השנה? בפשטות ראש השנה הוא יום בו מתבצע טקס המלכה של הקב"ה בעולם, יום בו כולם מבינים שמדובר ביום חגיגי יום שכולו שמחה וששון. יום שבו הציבור שמח שהוא זוכה שיכירו בו כבן המלך.

אולם חז"ל מלמדים אותנו שראש השנה הוא יום הדין. לכאורה יום של דין הוא יום של פחד וחששות מעונש אותו ישית המלך על כל אלו שהתנהגו לא כיאות. כיצד יום הדין מתייחס לסתירה הזאת בין יום הדין לבין מעמד ההמלכה.

התלמוד הירושלמי (ראש השנה א, ג) נזקק לשאלה זאת ובעצם ממחיש את הסתירה. אומר התלמוד הירושלמי שבנוהג שבעולם אדם יש לו דין מתעטף שחורים שאינו יודע כיצד יצא דינו. אבל ישראל אינן כן אלא לובשים לבנים, אוכלים, שותים ושמחים – יודעים שהקב"ה עושה להם ניסים. לפי מאמר זה יוצא שתמיד הקב"ה דן את עם ישראל לכף זכות אפילו מעשיהם אינם ראויים.

אולם נוסף למאמר זה ישנו מאמר נוסף שהוא לא פחות תמוה. הירושלמי (ראש השנה א, ג) מביא ביחס לפסוק בתהלים: תבל בצדק ולאומים הקב"ה דן את ישראל שנקראים תבל (שהרי עם ישראל הוא מרכז התבל - ישראל באומות כמו לב באיברים) בצדק – בשעה שהם עושים מעשים טובים, ואת אומות העולם בלילה בשעה שהם בטלים מן העבירות. כלל לא ברור אם הקב"ה דן את ישראל בשעה שהם במיטבם איזה מין צדק זה. ושאלה נוספת היא מדוע הקב"ה דן את האומות בלילה בשעה שהן בטלים מן העבירות.

דומה שישנם רבים שמציירים בראש השנה, וגם ישנם כאלה שמקדימים לחודש אלול, את הקב"ה כישות שכולה זעם, כסדרן עבודה זועף שכל מטרתו היא רק להעניש את אלו שסוטים מן הדרך. ברור שציור זה מופרך לחלוטין והוא תוצאה של מציאותו של עם ישראל בגלות שם מה שהוביל זאת עבודת השם מתוך יראה. האפשרות של ציור הקב"ה כמלך זועף היא בלתי אפשרית בראש ובראשונה לאור הקביעה שהקב"ה דן את אומות העולם בלילה בשעה שהן בטלות מן העבירות. הקב"ה דן את האומות בצורה כזאת, כיוון שהוא אינו רוצה בהחרבת העולם. הקב"ה לא ברא עולם כדי להחריבו, הקב"ה ברא עולם כדי לרוממו ולתקנו.

הציור האמיתי של הקב"ה הוא ציור של מלך רחמן שכל כולו רוצה בתיקון העולם. לצורך כך בחר הקב"ה עם שיש לו את כל הנתונים למלא משימה זאת והטיל עליו את תפקיד תיקון העולם. בהמשך הסוגייה מובא תפקידו של עם ישראל בעולם והוא תיקון העולם, ריפוי העולם, והארת העולם. כמובן שאין הכוונה שאין עונשים בעולם, שהרי חייב להיות איזהו סדר בעולם, אולם הסדר אינו המטרה. המטרה היא לרומם את העולם.

אם נרצה להמחיש את הדבר הרי שנשתמש במשל המורה. התלמיד מתנהג בצורה שאינה ראויה והשאלה היא כיצד להגיב.

ישנו מורה שכל הזמן זועף וכועס על התלמיד ומטיל עליו עונשים ללא סוף ועוד טורח לומר לו שלא יצא ממך כלום.

סוג אחר של מורה הוא מורה שפונה לתלמיד ואומר לו אמנם מתנהג בצורה מכוערת, אולם ראה אני מורה כבר ארבעים שנה ואני מזהה אצלך תכונות נפלאות של עדינות, אצילות, יוזמה וכד'. אני כותב לך כאן שאתה תהיה שר בישראל, שאתה תהיה הרב הראשי, שאתה תהיה ראש עירייה וכד'. תבוא עוד 20 שנה ונראה אם צדקתי. ובנוסף אני רואה שאין מתאים ממך למלא תפקידים אחראיים.

מה הסיכוי שתלמיד זה יצמח לתפארה האם זה שלומד בכתה של המורה הראשון או זה שלומד בכיתה של המורה השני. ברור הדבר שהתלמיד שלומד אצל המורה השני יוציא לפועל את הפוטנציאל שלו בצורה טובה הרבה יותר.

אמנם מגמת הבריאה היא תיקון העולם, אולם עצם התפקיד גורם גם למי שאחראים על תיקון העולם, לעם ישראל להוציא לפועל את המיטב שבו. פעם אחת נשאל הרב נריה אנו רואים שלתורתו הגדולה של מרן הראי"ה קוק אין כל השפעה על האנשים שרחוקים מתורה ומצוות. אם כן מה התועלת שבשיטה זאת. ענה להם הרב נריה אי"ה עוד נראה תנועה גדולה של חזרה בתשובה בעם ישראל, אולם בינתיים התורה הגדולה של הרב קוק מצמיחה ומגדילה אותנו. עצם היותנו שליחי ציבור מחזקת ומרוממת אותנו והופכת אותנו לאנשים הרבה יותר טובים.

משמעותו של יום הדין

נחזור לשאלה מדוע הקב"ה דן את ישראל כאשר הוא במטבו ועוד קוראים לזה צדק.

שאלה זאת מוליכה אותנו למסקנה שהצדק האמיתי הוא הפנייה החוזרת ונשנית כל שנה מחדש אל עם ישראל כדי להזכיר לו שהוא בטבעו טוב וישר. יום הדין אין פירושו שעושים כאן משפט כולל של חובות וזכויות יום הדין פירושו הוא שכל שנה מחדש הקב"ה פונה אל עם ישראל ואומר: אתם בני ואני מצפה ממכם שתפעלו בכיוון זה של תיקון העולם. ראש השנה הוא היום בו הקב"ה מצביע עלינו ומזכיר לנו מי אנחנו.

אם גם כאן נשתמש במשל, הרי נשתמש במשל הקצין. ההבדל בין חייל לקצין הוא שהחייל הוא ראש קטן ואילו הקצין יש לו אחריות על הסובב. כל ראש השנה הקב"ה פונה אלינו מצביע עלינו ואומר בדקתי אתכם וראיתי שאתם אכן בעלי נתוני קצונה ואני מניח עליכם את דרגות הקצונה ובכך ממנה אתכם לקצינים. זאת המשמעות המרכזית של יום הדין.

גם כאשר עם ישראל אינו ממלא את תפקידו כקצין. בשנה הבאה הקב"ה פונה אלינו פעם נוספת ואומר אמנם ציפיתי מכם ליותר, אולם היות ומטרתי היא לרומם את העולם אני חוזר ומזכיר לכם שאתם בני מלכים, אתם קצינים ואני ממשיך ומצפה ממכם שתשפיעו שפע טובה וברכה בעולם. אני מצפה ממכם שתפעלו באופן המטבי לתיקון עולם במלכות שדי.