העיתונאית והתחקירנית אילנה דיין אומרת, כי ישראל צריכה להבין את גבולות הכוח שלה, לחפש נקודת יציאה מהמלחמה ולהגיע להסדר דיפלומטי.
בראיון לכריסטיאן אמנפור ששודר ב-CNN אמרה דיין, "זה לא שאנחנו על סף מלחמה אזורית. אנחנו במלחמה אזורית כאשר ישראל ואיראן מתעמתות זו עם זו. לאחר שאיראן שיגרה 180 טילים בליסטיים לעבר ישראל ביום שלישי שעבר, ברור שאיראן מעריכה כסבירה את האפשרות שישראל תפגע באתרי הגרעין שלה".
לדברי דיין, "ישראל, לעומת זאת, יודעת שהיא לא יכולה לעשות את זה בלי גיבוי אמריקאי. הממשל האמריקאי, הדבר האחרון שהם רוצים עכשיו, הוא מלחמה כוללת כאן במזרח התיכון שבועות לפני הבחירות שם".
דיין הביעה חשש מפני הבאות. "אבל את יודעת שמה שאיש לא רוצה שיקרה עדיין עלול לקרות. זו השאלה העומדת כעת בפני ממשלת ישראל והציבור הישראלי. האם ישראל לשם שינוי תבין את גבולות הכוח תחפש נקודת יציאה, ותבין שבסופו של דבר יהיה צורך בהסדר דיפלומטי בעקבות הפעולה הצבאית? אז אם את שואלת למה ישראל מחכה, אנחנו מחכים לראות מה ישראל תעשה, אבל כולם מבינים שאנחנו על סף מלחמה שבה הסכנות לא היו יכולות להיות גבוהות יותר".
היא קראה תיגר על הגדרות הניצחון הישראלי. "דבר אחד שאני כל הזמן חושבת עליו, אולי אנחנו משיגים הצלחות צבאיות פנומנליות כעת ונראה כאילו, את יודעת, שהמציאות משתנה, ושאיראן מאבדת את שתי השלוחות שלה בלבנון ובעזה. אבל זה שאנחנו יכולים לגרום להם להפסיד לא אומר שאנחנו מנצחים, כי הם יכולים לגרום לכל כך הרבה פציעה וכאב ונזק. שבעה ישראלים נהרגו במתקפת טרור נוראית ביפו שלשום. וחיילים נהרגים בלבנון".
בהקשר זה צידדה דיין בהכרה בגבולות הכוח ובהטלת ספק ב"עבר שלנו". לדבריה, "אני חושבת שאנחנו צריכים למצוא דרך גם להפעיל כוח צבאי וגם להכיר את גבולות הכוח הצבאי, ולנסות למצוא את הגשר לעתיד, להטיל ספק בעבר שלנו, להתמודד עם השדים שלנו, ולנסות לראות דרך לבנות בה סוג אחר של מציאות בשכונה הקשה הזו שלנו. זה מסובך, כמו שאמרנו, אבל רק המחשבה על האפשרות הזו עוזרת לי לנשום עם שתי הריאות, לפעמים, לא לעתים קרובות מאוד".
בהתייחסה למצבה של החברה הישראלית שנה לאחר מתקפת השבעה באוקטובר אמרה דיין: "השבר בחברה הישראלית עמוק יותר. ואם את רוצה הוכחה לכך, בעוד כמה ימים, נציין את יום השנה הראשון לאסון, ההתקפה ב-7 באוקטובר, נקיים שני טקסים. האחד הוא טקס רשמי בניהול ממשלתי, שהוקלט מראש ללא כל קהל. השני יהיה באותו ערב, טקס של העם, הופק על ידי משפחות הקרבנות של ה-7 באוקטובר. האמנים הגדולים בישראל יהיו שם. אלפי, עשרות אלפי ישראלים יגיע להופעה המרכזית בתל אביב. וזה נותן לך תחושה של המצב הישראלי בימים אלה. ישראלים רבים רוצים שהזוועה הזו תיגמר. ישראלים רבים אינם סומכים על הממשלה. ועדיין ישראלים רבים יודעים שהמלחמות שאנו נלחמים בימים אלה הם בדיוק כפי שמלחמה יכולה להיות. אז הנה לך. זה מסובך".
דיין ציטטה גורם בכיר בצוות המו"מ הישראלי שטען, כי ממשלת ישראל אינה עושה די כדי להחזיר את החטופים הנמצאים בידי חמאס ברצועת עזה. "הוא אמר, כשהבנתי שהממשלה שלנו לא עושה מה שהיא יכולה לעשות כדי להביא עסקה היית שבור. הוא קצין בכיר וותיק. והוא אמר לי, אני יודע על בני ערובה שמתו נפשית לפני שמתו פיזית".
היא המחישה את דבריה באומרה, כי "כרמל גת, הבת של כנרת שהראית עכשיו. כרמל שרדה 11 חודשים בשבי. ורק לאחרונה, לפני חודש וחצי, היא נמצאה מתה יחד עם עוד חמישה בני ערובה במנהרה ברפיח".
"כל כך הרבה ישראלים, ואני אדבר בשם עצמי עכשיו, אני חושבת שזה כתם אחד שלעולם לא יהיה להלבין. אם הממשלה שלנו תיתן לבני הערובה האלה להישאר שם ולמות שם, ואת יודעת, אנחנו יודעים הם עוברים עינויים. אנחנו יודעים שהם גוועים ברעב".
דיין הטילה במשתמע את האחריות לאי החזרתם של החטופים על ראש הממשלה בנימין נתניהו. "אנחנו יודעים שלפחות מחצית מ-101 בני הערובה האלה עדיין בחיים. ואנחנו יודעים שאם לומר זאת בעדינות, היו סיכויים להגיע להסכם. האם נתניהו הטעה את כולם, ויצר את הרושם שהוא מנהל משא ומתן בתום לב? האם הוא שינה את המנדט של האחראים על המשא ומתן פעם אחר פעם? האם הוא יצר ספין בנוגע לציר פילדלפי, את יודעת, בכפוף לכך שהקצונה הבכירה אמרה שזה בסדר לסגת משם ביצוע עסקה?"
"עכשיו הפוקוס עבר לצפון. מתי נדבר על בני הערובה? ומה יקרה לחברה שלנו אם הם לא יחזרו? יש חוזה בין ישראלים לממשלתם שמישהו יהיה שם כדי להציל אותנו אם יקרה לנו משהו. זה האתוס המכונן של החברה הישראלית. ואני יודעת, אני יודעת מעומק נשמתי שלא נוכל להתרפא אם בני ערובה לא יחזרו".
דיין סבורה, שהתקשורת הישראלית אינה מסקרת מספיק את הסבל שחווים תושבי רצועת עזה במלחמה. "אני זוכר ששאלת אותי גם על זה. וזה היה מיד אחרי ה-7 באוקטובר. ואמרתי לך שאנחנו חושפים את הפנים המפלצתיות של האויב שלנו, האויב מחביא אנשים ותחמושת בבתי ספר ומרפאות ומסגדים. ואני יודעת שאחרי ה-7 באוקטובר הגיעו ה-8 באוקטובר וה-28 באוקטובר. והמלחמה הזו גבתה מחיר נורא מאזרחים וגם אזרחים חפים מפשע בעזה. ואני הייתי ברפיח לפני כמה חודשים. וראיתי את ההרס. ואני יודעת שאנחנו, הכתבים, התקשורת הישראלית לא מסקרים את זה מספיק. מצד שני, כריסטיאנה חייבת להגיד לך שזה מסובך. כי אני חושבת שבכל פעם שאני מסקרת את ה-7 באוקטובר או יותר נכון בכל פעם שאני מכסה את ה-8 באוקטובר, את הרעיון של הטרגדיה בעזה שאת מדברת עליו, אני נושאת איתי את ה-7 באוקטובר. אני נושאת את כל מה שראיתי, את הגופות שראיתי, את הזוועות שראיתי, את האנשים שראיתי".
דיין ציינה שהשפיעה עליה עדותו של ד"ר דוד חסן, נוירוכירורג אמריקאי ממוצא פלסטיני., שנסע לעזה לטפל בילדים פלסטינים פצועים, וחיפש בני ערובה ישראלים כדי לטפל בהם.
"בשבילי, זו סוג של דוגמה למה שאנחנו הישראלים צריכים לחפש בעצמנו. אנחנו צריכים להילחם על החיים שלנו, אבל אנחנו צריכים להילחם על הנשמה שלנו, ואנחנו צריכים להילחם על הערכים שלנו וגם על ערכי החמלה והאכפתיות שלנו. וכן, אני חושבת על הטרגדיה בעזה, ואני חושב שאנחנו לא מכסים אותה מספיק. את צודקת במובן הזה".