לנצח איתיוש, תמיד אִיתַי

איתיוש, האדם המושלם ביותר שהכרתי.

אני מתיישב ומנסה להיפרד, לסכם

אבל איך אפשר?

איך אפשר לסכם את מי שהיית?

חיים שלמים, חיים שלמים של גדלות נפש, של שאיפה ליותר, של מקצועיות בכל מה שנגעת בו.

אחי, אחי לנשק, כמה שאני אוהב אותך, אני כל כך שמח שהבנתי את הגדולה שלך כבר כשהיית לידי,

מהרגע הראשון בטירונות שראיתי את ה"דתי הזה ממחלקה 2"

ידעתי. אתה מהאלה.

אני קורא לזה הטובים שבטובים, אתה שייך לקבוצה המפוארת הזו, לפניך נמצאו בה דרור וינברג ואלירז פרץ, דגן ורטמן ויוני שטיינברג.

כאלה אתם, טובים בהכל,

ככה היית אחי, פשוט טוב, אולי טוב מידי בשבילנו...

ששמעתי שהיה אירוע בג׳ דאגתי אבל לרגע, לרגע לא שיערתי, לשנייה לא העליתי בדעתי שזה יכול לקרות לך.

כשהודיעו לי צרחתי את נשמתי, אתה?

הסופרמן?

איך זה הגיוני?

רק לפני כמה שבועות ישבנו לקפה אצלך (סליחה זה היה תה, כמה צחקת עליי שאני שריונר בלאי)

ודיברת על אלקנה ועל הקשר שלכם, על האובדן.

אבל היה שם יותר מזה, החלטת שבעקבות הנפילה שלו אתה יוצא לבה"ד.

ועכשיו? תישאר סמ"ר לנצח.

אי אפשר לעכל את הנפילה שלך אהוב שכמוך!

מי?

מי יהיה פה בשבילי ברגעים הכי קשים שיש?

מי יצהל לכיווני כשאני כל כך שחור מהקצה של הבסיס ויקרא לי שילולי בהגייה המיוחדת ששייכת רק לך? הצליל הנעים ההוא שהיית קורא לי בו, מנגינה שתישאר אצלי לנצח.

כל כולך כלל איתיוש, כל כולך רצון לתרום ולעזור, אבל לעזור באמת לא חרטא.

לא עניין אותך כלום חוץ מהמשימה, כמה שמחת שהנה סוף סוף וקיבלת טנק לפקד עליו, אז מה אם לא תצא לפסח הביתה?

"למי אכפת?" אמרת לי, "סוף סוף הדבר האמיתי!"

בכל כיפור התמונות שלך רצו אצלי בראש, כל הרגעים שלנו,

שיחות הנפש העמוקות,

התביעה שלך מהסמ"פ בשטחי כינוס להיכנס ללחימה בכל מחיר,

השעות שהיינו יושבים ביחד ומחקים קצינים מהפלוגה.

איך שמחתי כשהגעת ביחד עם יבלון ועומר ל46, כמה קיוויתי שתגיעו לפלוגה שלי, למרות שהיינו בפלוגות נפרדות כל כך אהבנו אחי!

אני לא מצליח לעכל את זה.

מבחינתי? בעוד רגע ניפגש במעבר רפיח באיזה ריענון או בבסיס ואני אספר לך שחבר שלי נפל,

ואתה תחזיק אותי ותקשיב, כמו שתמיד עשית איתיוש, כמו שהחזקת, את כולם.

הנקודה שחשוב להדגיש בך היא מכלול הדברים,

כמה היית הכל מהכל, כשרוני בכל תחום. כושר ותורה, מקצוע ויחסי אנוש, מוזיקה וצבא, היית הכל.

היית אדם.

אני לוקח ממך המון, את כולך אני לוקח ושם על הכתף, לכל החיים.

אבל ה-משפט שמתמצת אותך לעניות דעתי וגם אתה המצאת אותו הוא-

"להיות אדם זה לא נוח, זה טוב"

תודה שהיית אדם, אני לעולם לא אפסיק להתגעגע, אתה יודע עד כמה אני אוהב אותך ועדיין שתדע שמעולם לא הפסקתי לאהוב ולהעריץ אותך אחי!

לנצח איתיוש, תמיד אִיתַי.