
בצהרי ערב חג הסוכות פורסם מעל במה זו מאמר של השרה אורית סטרוק, שכותרתו: "להתנצח או לנצח - על נזקי הקמפיין החדש נגד חוק הגיוס".
השרה תיארה את מבול ההודעות שבהן הציפו אותה נשות המילואימניקים הדתיות, בדרישה להוריד מסדר היום את חוק הגיוס, או בשמו הלא-מכובס, חוק האי-גיוס. השרה זיהתה מיד את היד המנענעת את העריסה של הנשים התמימות: תנועת הרבעון הרביעי, השעיר לעזאזל התורן של מפלגת "הציונות הדתית".
ראשית, נשמח להוריד את הטענה הזו מסדר היום. ידו של הרבעון הרביעי אינה במעל הזה... מאחורי מבול ההודעות עומדת התארגנות נשים במגזר הדתי, שצמחה בחודשים האחרונים מתוך התסכול, הכאב, ותחושת חילול ה' ודחיפות שאין כמותה, ועלתה מן השטח. זו קבוצה שאין לה יד מכוונת, מקורות מימון, אינטרסים, זהות מפלגתית או אספירציות פוליטיות. שמה של הקבוצה הוא "שותפות לשירות – נשים דתיות למען שוויון בנטל". אני שותפה בצוות המארגן של קבוצה זו.
שנית, אנו מזמינות בזאת את חברי מפלגת "הציונות הדתית" להתייחס בצורה עניינית לביקורת שהם מקבלים מבני ומבנות המגזר, מהבייס שלהם, ולא בצורה קונספירטיבית (שלחו אתכן הקפלניסטים/ הפרוגרסיביים / הרבעון, המטרה היא הפלת הממשלה) או פטרנליסטית (עושים בכן שימוש ציני, מובלות, שלא תיפולנה בפח, כדברי השרה במאמרה, או כשחבריה קוראים לנו לא להיות אידיוטיות שימושיות).
תנו לנו את הקרדיט שאף אחד לא מאכיל אותנו בדף מסרים, שאיננו תמימות או אידיוטיות, ושאנחנו רואות נכוחה את המציאות, גם אם רואות אותה אחרת מכם. אנא כבדו את בנות ובני המגזר שרובם בחרו בכם לכנסת, שבשמו אתם יושבים בממשלה, ואת שמו ניכסתם כשם המפלגה. דברו אלינו בגובה העיניים, בלי הנחות יסוד מתנשאות ומקטינות. הן לא מוסריות, לא מכבדות, ולא פחות מכך, חוזרות אליכם כבומרנג.
וכעת לגופם של שני הטיעונים המרכזיים שהעלתה השרה, הן במאמר, והן בשיחת טלפון שקיימתי איתה בעקבותיו.
1. החוק יחוקק בהסכמה עם החרדים ולכן יגרום לגיוסם של חרדים, ללא הפגנות והתנגדות
חוק המבוסס על מכסות גיוס, כמו זה המונח על שולחן הממשלה כעת, לא יביא חרדים לבקו"ם. "פטור לאחד = פטור לכולם". עמדתנו זו מבוססת על עמדתם של גדולים ומומחים כמו הרב אלחנן ניר והרב תמיר גרנות. גם אם הח"כים החרדים יצביעו בעדו בברכת הרבנים, בלי טריקים ובלי שטיקים, ו-3,000 בחורים יתגייסו (קשה להאמין לכך לאור ניסיון העבר, ולנוכח התעקשות החרדים שלא להכניס לחוק מנגנוני פיקוח ואכיפה אפקטיביים), אלו לא יהיו חרדים, אלא נוער שוליים שייזרק על ידי ההנהגה החרדית מתחת גלגלי המרכבה הציונית, כקנטוניסטים לצבא הצאר, כדי "להציל" את כלל הציבור מן "הגזירה". אלה אנשים שניתן לגייסם גם היום ללא חוק, מעצם היותם אנשים עובדים שאינם בכלל "תורתו אומנותו".
מאידך, חוק כזה יקבע במסמרות, לדורות, את המצב הקיים: ימשיך לסמן את המתגייסים בני המגזר החרדי כסוג ב', פסולי חיתון, ויעודד את הבחורים העובדים שהחלו להשתלב בחברה הישראלית לחזור ולהירשם בישיבות כעיר מקלט מפני הגזירה, כדי שלא ייכללו ב"רשימות השחורות" של גל המכסות הבא. בכך אתם תחזקו הן את הממסד הפוליטי החרדי הזחוח והמנותק, שעיוור לעול הכבד המוטל על ציבור המשרתים וחירש לזעקתם לעזרה, גם אחרי שנה ארוכה ועקובה מדם של מלחמה הירואית (ראו דברי גולדקנופף ודרעי בראיונות החג), והן את תקצוב ישיבות המשתמטים הממומנות לפי ראש.
אנו מצויים בשעת כושר היסטורית, של "התלכדות זירות": מחד, זירת המלחמה, שהמחישה לכולנו שנדרש צבא גדול וחזק, שיש מחסור אקוטי בסד"כ איכותי, ושמשאביה הכלכליים של המדינה חייבים להיות מוטים כעת למימון המלחמה והשלכותיה. מאידך, הלקונה החוקית שיצרה מצב שלא היה מקום המדינה, בו אין חוק הפוטר את החרדים מגיוס, אלא הם שווים בפני החוק. התלכדות זירות זו מחייבת שינוי פרדיגמה, שבירת קונספציות, לא רק מהשמאל אלא גם מקברניטי המדינה הציונים דתיים, לאומיים וימניים, החרדים לעצם קיומה של המדינה.
מי יודע אם לעת כזאת הגעתם למלכות. אנא, פעלו בשמנו! בשם ערכי בני התורה המשרתים, בשם הנופלים שצמחו בבתי המדרש ואש תורתם כבתה, בשם דמעות האימהות ועקידת האבות, בשם עננת הדאגה המרחפת מעל בתינו וישיבותינו, בשם לימוד התורה שכמעט שבת מבתי מדרשנו בעת המלחמה בשל אחוזי הגיוס הגבוהים.
אנא יצגו בכנסת את האמונה בתורת החיים הציונית דתית, המלמדת שאין סתירה בין לימוד תורה לבין שירות, ואין היתר הלכתי לפטור בני תורה ממלחמת מצווה.
אל תתנו הכשר לקשר האנטי-תורני והאנטי-מוסרי שהמגזר החרדי קשר בין לימוד תורה לפטור מגיוס, המציג את התורה כמנותקת וכפחדנית.
דברו עם החרדים כאנשים יראי שמיים אל אנשים יראי שמיים, ואמרו להם:
לאחר השואה, בן גוריון פטר 400 לומדי תורה כדי להציל את עולם התורה שכמעט נכחד.
לאחר אסון ה-7 באוקטובר, ולאור הסכנה העצומה לעצם קיומה של המדינה, והחלק היחסי של המגזר החרדי מכלל האוכלוסייה, המצב הפוך: עשרות אלפי בני תורה חרדים חייבים להתגייס לצבא כדי להציל את מדינת ישראל, כדי שזו לא תיכחד. עת לעשות לה'.
יש לומר להם: אין צורך (וגם לא צורך חוקי!) בחוק (אי)גיוס. הוא יורד מסדר היום. לגמרי. המדינה לא תגייס אתכם בכפייה, אבל היא גם לא יכולה להמשיך לתקצב את השתמטותכם. אנחנו כממשלה חייבים להסיט את המשאבים לחימוש, לבניית כוחו של צה"ל, לטיפול בפצועים הרבים ולשיקום הצפון והדרום. במשך 75 שנה מדינת ישראל מימנה ביד רחבה את חידוש עולם התורה החרדי; הגיע הזמן שהחברה החרדית תמצא משקיעים חיצוניים ותממן את חברת הלומדים שהצמיחה.
עליכם לדרוש מהחרדים לקבל עליהם אחריות מינימלית זו בשעת משבר. וגם אם לא ייעתרו, עליכם לקבל החלטה חד צדדית זו, הנגזרת ממצבה האקוטי של מדינת ישראל, ולכפות אותה על נציגי החרדים, אם אלה אינם קשובים לקול המציאות, עיוורים לגודל השעה ולא חשים את עצמת המצוקה.
הגיעה העת לחוזה חדש בין המדינה, הנאבקת על קיומה, לבין תושביה: מדינת ישראל לא תחלק יותר הטבות למי שאינו משרת, הן ברמה המוסדית (יתוקצבו רק ישיבות שתלמידיהן משרתים, באופן דיפרנציאלי פר תלמיד משרת; ראו למשל את הצעת הרב תמיר גרנות לחקיקת "חוק יסוד לימוד תורה") והן ברמת הפרט (ראו למשל את הצעת "חוק המשרת" של ח"כ סעדה), יהא מגזרו אשר יהא, כולל הציבור הערבי והמיעוט הפציפיסטי.
2. בעת מלחמה אין לנו זמן לשנות את הציבור החרדי, אלא לגייס במהירות באמצעות החוק את 3,000 החיילים שחסרים לצבא והוא ערוך לקליטתם.
על פי נתונים מהימנים ומעודכנים שקיבלנו, לצה"ל יש כרגע צורך בלפחות 15,000 לוחמים נוספים בטווח המיידי, וסדר גודל של 7,000-10,000 חיילים נוספים מדי שנה, כדי להגיע למכסת ימי מילואים שתאפשר ניצחון במלחמה ועמידה במשימות הבטחון הכבדות, מבלי לפגוע אנושות במשפחות ובמשק. צה"ל ערוך לקלוט בתנאים מתאימים ולמהדרין כ-5,000 חרדים החל מדצמבר הקרוב לחטיבת "חשמונאים" החדשה ולמסגרות קיימות נוספות, ויש לו יכולת מוכחת לייצר בטווח זמנים קצר מסגרות דומות נוספות, ככל שיידרש. המספר 3,000 מקורו בחוק שנחקק לפני ה-7 לאוקטובר, ונראה שרק שיקולים פוליטיים גורמים לראשי מערכת הבטחון ולשר הבטחון להמשיך להצהיר עליו בדיוני החוק.
בתחומים אחרים, מפלגת "הציונות הדתית" אינה מקבלת כתורה מסיני את עמדתו של שר הבטחון, אלא חוקרת ובודקת ומציגה עמדה עצמאית המבוססת על חוות דעת חיצוניות, כדי לאתגר את המערכת ולהביא לתוצאה מיטבית.
וטוב שכך. איך ייתכן שדווקא בנושא שהוא בנפשנו ממש, המפלגה מפגינה התבטלות גמורה בפני טענות מערכת הבטחון?? נשמח להציג בפניכם את חוות הדעת של מומחים בתחום, קציני צבא בכירים בדימוס ובמילואים שבנו מסדי נתונים המציגים תמונה שונה לחלוטין מתמונת ה-3,000 שאכ"א ושר הבטחון הציגו לוועדת חוץ ובטחון, לפחות בדיוניה הפתוחים. כממשלה אחראית, עליכם לבחון את הנתונים הללו ולבקש תשובות כנות ואמיצות מראשי המערכת.
אל תונהגו, אלא - הנהיגו! עליכם לומר לצבא: אמרו לנו בכנות מה הצורך האמיתי בלוחמים, ומהם המשאבים שאתם זקוקים להם כדי להגיע ליעד הזה; אנחנו כמדינה שמים כעת בעדיפות עליונה את בניין כוח האדם של צה"ל, וניתן לכם מה שנדרש לצורך יישום פרוייקט לאומי זה.
מה שמקומם במיוחד הוא שבמקביל לקידום חוק האי-גיוס, הצבעתם על הארכת שירות סדיר בחצי שנה, כך שהשירות יעמוד על 3 שנים ויישאר באורך זה עד שנת 2029 לפחות.
כמו כן הצבעתם בעד העלאת גיל השחרור ממילואים. שני שינויים אלה לא רק מכבידים את העול על הציבור המשרת ומגדילים מאוד את אי השוויון בנטל, אלא גם מעידים כאלף עדים על כך שהן הממשלה והן מערכת הבטחון לא מאמינים ל"אגדת 3000 החרדים" שימלאו את השורות ויפתרו את הבעיה, אלא שנוח לכם להימנע מהתמודדות עם אתגר הגיוס החרדי.
כדברי ראש אכ"א לנשות המילואימניקים, אתם מעדיפים לסחוט שוב ושוב את אותו הלימון. לא מן הנמנע שלאור המחסור בסד"כ וגישת הלימון של הצבא, צה"ל ידרוש בעתיד הקרוב לבטל את המסלול המקוצר של ההסדר או לצמצם את מסלולי השירות הלאומי. האם גם אז תעדיפו לתת לציבור הבוחרים שלכם לספוג את המכה, ותשאירו את הפטור החרדי על כנו?
בטווח הארוך, יש לקחת בחשבון את העובדה שאחוז בני המגזר החרדי מכל מחזור גיוס עולה בהתמדה, והפטור הגורף שלהם ("בפרפרזה על הקביעה הידועה: "מיהו חרדי? מי שנולד לאמא חרדית", כך החוק המוצע מגדיר חרדי כמי שלמד במוסד חרדי בין גיל 12-16!) מהווה סכנה אסטרטגית להמשך קיומו של צה"ל, צבא העם. באוגוסט השנה סיימו את כיתה י"ב כ-56,000 בנים יהודים, מתוכם 14,000 חרדים. כלומר, אחד מתוך 4 בחורים מסיימי י"ב השנה הוא בחור חרדי. בנוסף יש היום מעל 90,000 בחורים חרדים שקיבלו דחיית שירות, והם פוטנציאליים לגיוס כרגע.
מעבר לכך, 20% מהפטורים שאינם בשל "תורתו אומנותו" הם חרדים, כולל פטורים רפואיים פיקטיביים. בחברה החרדית האוכלוסייה מכפילה את עצמה כל 17 שנה, כך שב-2050 הבוגרים החרדים יהוו 41% מכל שנתון גיוס.
אם תקבעו היום את חוק הפטור המוצע, תוך שנים ספורות כבר לא יהיה צבא-עם למדינת ישראל. ברור לכם כי לפנינו ניצבת מערכה ארוכה וקשה מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם
וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם, עוד שנים קדימה, ואתם המפלגה שמובילה בעוז את החתירה לניצחון בכל החזיתות הללו. מיהן העתודות שיוכלו לדעתכם לשאת בעול ההתמודדות הסיזיפי עם ציר הרשע, ועד מתי?
יש לקחת בחשבון גם שעצם חקיקת החוק הזה בימי מלחמה, כשציבור המשרתים המסור נושא על כתפיו הצרות עול בלתי אנושי, עלולה לגרום חלילה לדה-מורליזציה של המשרתים. הם יראו איך במקום להביא להם עוד אחים יקרים שיישאו איתם את האלונקה, אתם פוטרים את הציבור החרדי מחובה זו, ומותירים אותם לבד במערכה הכבדה. חלילה לכם מעשות כן, חלילה לכם מלטעת מורך בליבות הלוחמים הללו! רבים מהם נמצאים כבר על קצה גבול היכולת, הכלכלית המשפחתית והנפשית. אל תתנו להם סטירת לחי בדמות חקיקת חוק האי-גיוס, אלא רוח גבית: הורידו אותו מסדר היום, ובכך תייצרו את הכוח המניע להשתלבות אמיתית של המגזר החרדי בנטל הבטחון.
כיצד זה יקרה? התשובה פשוטה: התהליך יתרחש מעצמו, דרך הכיס. עצירת התקציבים למשתמטים תחולל את השינוי, כשם שקיצוץ קצבאות הילדים ב-2005 הוציא את הנשים החרדיות לעבודה, וכשם שהסנקציות שהוטלו על החינוך העצמאי לאחרונה הביאו לנהירת מוסדות חינוך חרדיים אל מתחת כנפי הממ"חים.
בשלב הראשון, ישיבות הדגל ימומנו על ידי תורמים חרדים מחו"ל, ותלמידיהן לא יתגייסו. לעומתן, "ישיבות הנושרים" יבקשו מהר מאד להפוך למוסד מוכר כישיבת הסדר או מכינה, לצורך בקשת תקצוב, בכפוף לגיוס תלמידיהם. בישיבות אלה רשומים עשרות אלפי תלמידים (כ-18 אחוז מכלל החרדים שחוסים תחת כנפי פטור "תורתו אומנותו", על פי המחקר של ד"ר אסף מלחי) והן תלויות בתקצוב הכפול של משרד הרווחה ומשרד הדתות. אותן לא יממנו הגבירים מברוקלין, היות ואלה יודעים היטב כי עיקר עיסוקם של הבחורים שם אינו בתורה, ודי לחכימא.
עם הזמן, התהליך יתגלגל בתוך המגזר, כי הלחץ הכלכלי ייתן לגיטימציה חברתית ואישור של ראשי הישיבות לגיוס לומדי תורה גם מתוך הישיבות המרכזיות, אם במסגרת "שלב ב'" כמו אברכי הישיבות הציוניות, ואם במסגרת "הסדר חרדי" או בשירות מלא בחטיבה ייעודית. גם אברכים שיזדקקו להטבות אישיות כמו סבסוד מעונות היום או הנחה בארנונה, יעדיפו לעשות טירונות 03 ולהשתלב בהגמ"ר ביישובם, או במסגרת דומה, כדי לשפר את מצבם הכלכלי. התהליך יקרה מלמטה, ומהר מאד יתמלאו השורות ב-15,000 הלוחמים הדרושים, שיגיעו לבקו"ם. אין צורך לגייס, רק להפסיק לממן את ההשתמטות ההמונית הזו, שמסכנת את עתידנו.
אנו קוראות לכבוד השרה, ולחבריה לממשלה, לעמוד בעוז ובגבורה בחזית הזו, החיונית לעצם קיומנו, להתניע את השינוי באומץ, ולהוות במעשיכם גב איתן ועורף אידיאולוגי ומעשי לבני ולבנות המגזר המשרתים נאמנה את עמנו ואת ארצנו, בחזית ובעורף.
בימים גדולים וקשים אלה, דרישתנו היא שתפעלו על פי הערך והאמת ולא מתוך חשבונות פוליטיים, כי בנפשנו הדבר, ממש.
בברכת העצה העמוקה מחברון: "עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ"