דרעי אומר על הניסים בסוכות

אחת ממסורות החגים בישראל הוא ראיון עם פוליטיקאי בכיר בעיתונים היוצאים לקראת החג.

פעם זה היה מקובל לגבי ראש הממשלה, אבל בצוק העיתים וכשראיונות מטעמו מובטחים רק לערוצי תקשורת מסוימים (למעט בתקופת בחירות), הסתפקנו הפעם בכמה משריו הבכירים.

אריה דרעי נתן ראיון לביטאון "הדרך", שאותו הקים לאחר שחזר לראשות ש"ס והבין שהביטאון הקודם של המפלגה, "יום ליום", כבר לא משמש כביטאון מפלגתי; ואילו השר יצחק גולדקנופף התראיין לעיתון "מקור ראשון", שאינו מפלגתי אך מזוהה עם הציבור הדתי-לאומי.

לפני שנגיע לכותרות הראיונות, חשוב לזכור שאמנם דרעי התראיין לעיתון הבית, אבל הוא יודע גם יודע שהדברים גלויים ומפורסמים ועתידים להגיע לתקשורת הכללית. אל תשלו עצמכם שדרעי מדבר לציבור הבוחרים שלו בלבד- הוא מבין היטב שקהל הנחשפים לדבריו גדול יותר, ויש מצביעי מפלגות אחרות שאליהם הוא מכוון בדבריו. הוא הבין זאת גם כשהתראיין לאתר כיכר השבת בדצמבר הקודם, בשלבים הראשונים של המלחמה. כבר אז הוא הסביר עד כמה "שמחת תורה הייתה סיעתא דשמיא".

גם בראיון הנוכחי דרעי הקפיד להדגיש ש"בימים האלה אנחנו מתחילים להבין את גודל הניסים והנפלאות שהקב"ה עושה איתנו", זאת לאחר ש"הלכנו חודשים ארוכים מאוד בתחושה של הסתר פנים" אבל גם אז הוא סבר שהיה "צריך גם לדעת לראות את ההארה וההשגחה שבתוך ההסתרה, להעריך את גודל הנס". מדובר באותו דרעי שציין ביוני 2023, בשיא הניסיונות לחוקק את המהפכה המשפטית שלממשלה הזו אין סיעתא דשמיא. כנראה, היא חזרה בשבעה באוקטובר.

לעומתו, השר גולדקנופף, יו"ר יהדות התורה, השתמש הרבה פחות בביטויים תיאולוגיים, אבל גם הראיון איתו סיפק הצצה לעולמו הפנימי שמשקף כנראה את עולמם הפנימי של רבים בחברה החרדית. הוא דיבר על כך ש"אנחנו מתגייסים כמו החברה הכללית" וקבל שהם צריכים "להיות גם לומדי תורה וגם להתגייס, אי אפשר להטיל עלינו הכל". הוא גם טען שיש משתמטים רבים בתל אביב ושהיו נופלים בקרב חיילי צה"ל גם מבית"ר עילית (למרות שלא היו כאלה כלל).

כשהוא נשאל כיצד אפשר לחוקק כרגע חוקים הפוטרים עשרות אלפים מגיוס בעת מלחמה כשחסרים לוחמים, השיב ש"החוק הזה לא עושה פילוגים, הוא מאחד את עם ישראל- איש את רעהו ערב לו, הוא לומד והוא מתגייס". כדי להצדיק את טיעוניו, גולדקנופף טען שאם החילונים היו לומדים תורה- זה היה משהו אחר, והבהיר ש"אני לא מייצג את מי שלא לומד תורה, הוא מיוצג על ידי סמוטריץ'".

בשורה התחתונה, דרעי וגולדקנופף חד הם. אמנם הראשון מתוחכם, יודע להתבטא ולספק כותרות שיבלבלו את הקורא (כמו זו שדרעי מנפק בעניין החטופים – "נתמוך בכל מהלך שיביא לשחרור החטופים") והשני יורה עובדות שקריות מהשרוול (כמו שעשה בעבר כשטען שאת מטולה לא סגרו ואת מירון כן כשבפועל תושבי מטולה היו בין הראשונים להתפנות) ומתבטא באופן בלתי רגיש בעליל.

אך בסופו של דבר, שניהם שליחים לדבר עבירה, אם לא עוברי עבירה בעצמם. שניהם ציניים, גם אם אחד מהם משתמש במניפולציות מתוחכמות והשני משתמש ביכולת שלו להגיד כל מה שעולה על רוחו ללא מחיר ציבורי בשל כוחו הפוליטי הזמני. ושניהם משתמשים ביהדות כדי להצדיק את הפטור הבלתי מוסרי שהציבור שלהם מקבל מהגנת המדינה ותושביה.

דרעי עובר לניסוחים מיסטיים אולי דווקא בגלל שהוא מבכירי מקבלי ההחלטות בישראל ויותר קל לדבר במונחים מטאפיזיים מאשר לקחת אחריות, וגולדקנופף פשוט מבטל את לימוד התורה של כל יהודי שאינו מצביע למפלגה הנכונה. ושלא תטעו, כנראה שמבחינת גולדקנופף גם בישיבות החרדיות הספרדיות לא בדיוק לומדים תורה והוא היה שמח להתפשר על כך שיגייסו אותם ויפטרו את הקהל שלו מרוע הגזירה.

אולי במקום הראיון המסורתי, הגיע הזמן לייסד מסורת חדשה: ראיונות עיתונאיים נוקבים עם נבחרי ציבור ופוליטיקאים, כאלו שיעמתו אותם עם המציאות ועם העובדה שיש להם אחריות ממשית למתרחש כאן, בוודאי בתקופת מלחמה; ולנו, הקוראים, כדאי לזכור מי נאחז ביהדות ומשתמש בה בלי בושה כדי להצדיק ולהכשיר עוולות. בשביל ששני הדברים האלו יקרו, אפילו לא צריך ניסים ונפלאות.

הכותב הוא מנהל המרכז ליהדות ומדינה במכון הרטמן