גם אתם הייתם שרויים במתח בשמחת תורה תשפ"ה, שעה 06.29 בבוקר?
עברה שנה – ו-101 ישראלים עדיין בשבי לחמאס בעזה, חיים ומתים. שנה שלמה. בלתי נתפס. עזה בידינו למעשה – אז איך זה שטרם אותרו החטופים, על מנת לשחררם סוף-סוף?
שמחת תורה תשפ"ה: עוד חמישה חללים שלנו בלחימה בדרום לבנון. שניים מהם – מתנחלים. הסטטיסטיקה העגומה מלמדת כי בעוד שהמתנחלים מהווים 5 אחוזים מאזרחי ישראל, הנופלים מקרבם מהווים 16 אחוז מכלל חללי צה"ל במלחמה.
כמה פעמים ועוד כמה זמן נשמע שוב ושוב את האמירה מפי ניר דבורי ויואב גלנט – "התקיפה באיראן תהיה בקרוב"? דומני שכבר שבועיים ויותר מדברים על כך. באיראן אולי משקשקים, ובצדק, אבל גם נערכים. ומי יודע איזו תגובה חריפה הם מכינים לנו.
תקפנו בתיחכום בלבנון, באמצעות ביפרים מתפוצצים, עם מודיעין מצויין חיסלנו את נסראללה ימ"ש, ואילו חזבאללה שיגר כטב"ם מדוייק מלבנון – היישר אל בית ראש הממשלה בקיסריה. הרבה שאלות נותרו: למה דוקא הכטב"ם הזה לא יורט? הזהו עוד מחדל צה"לי?
הנתק של גרמניה ואחיותיה מהבנת המצב בדרום לבנון - מתמיה. יוניפיל ימלא את התפקיד לאחר שחזבאללה ייסוג מעבר לליטני וצה"ל לקו הבינלאומי, כך הכריזה שרת החוץ הגרמנית. וכי זה לא היה צריך להיות המצב לפני המלחמה, למנוע מלחמה? וכי ליוניפיל יש תפקיד ממשי כלשהו?
ביקור עשירי של שר החוץ בלינקן בארצנו ובאזורנו. שוב לחץ אמריקני למתן את תגובות ישראל בביירות ובאיראן. מעבר לכך – ואולי אין ידועים לי כל פרטי שיחותיו – איזו תועלת ממשית צומחת בביקורים אלה, להכרעת חזבאללה והחמאס ולשיחרור החטופים? עוד מיפגש בדוחא?
מפעם לפעם אני נוסע בכביש 6, ולפני היציאה בניצני-עוז אני רואה מימיני את טול-כרם. העיר הפכה לאחד המרכזים של הטרור הערבי המשתולל ביו"ש. האין זה סביר שבתוך זמן קצר ינסו המחבלים לירות על המכוניות בכביש המהיר הזה? האם צה"ל ערוך לקראת אפשרות שכזאת?
כאשר אני ורעייתי רצים למיקלט הסמוך בעת שיש אזעקות, אנחנו עושים כן כדי להציל חיינו מפגיעה אפשרית. ואז במיקלט אני חושב בחשש גדול על הבית שנטשנו לכמה דקות: מה יהיה עליו אם ייפגע מטיל, ומה על תכולתו המיוחדת והיקרה לי כל כך?
האם אנחנו במרכז לא קוראים או שומעים על מטחים "כבדים" בגליל – מזרחי או מערבי – בשיוויון נפש רב מדי? האם אנחנו כבר מתרגלים או מסתגלים למצב, שקיצו אינו נראה באופק?
שמיים כחולים צבועים בפסים לבנים שתי וערב – תמונה שחוזרת על עצמה שוב ושוב. לפעמים גם ציפורים מבוהלות "חותכות" את הפסים הללו שמשאירים אחריהם טילי הרצח וטילי היירוט. משחקי מלחמה שמתחילים בשמיים ומסתיימים על הקרקע.
