השחקן ואיש התקשורת קובי אריאלי סופד בשיחה עם ערוץ 7 לשחקן והקומיקאי יעקב כהן שהלך לעולמו ביום שבת לאחר שנים בהן התמודד עם מחלת הפרקינסון.

אריאלי מספר על העבודה המשותפת בהצגת ילדים: "הכרתי אותו כמו כולם ונהניתי לראות אותו, לשמוע אותו ולצחוק ממנו ופתאום ב-2017, הבמאית והמפיקה איילת ריפס חיברה בינינו, מחזה ילדים שכתב שולי רנד".

יעקב כהן ז"ל וקובי אריאלי על הבמה
יעקב כהן ז"ל וקובי אריאלי על הבמהבאדיבות המצלם

על התפקיד בהצגה הוסיף: "אני לוהקתי אליו כאחד מהצוות, לצידם של אסי צובל, ואבישי שטרית, וגדולי האומה ובתפקיד ראשי יעקב כהן. נכנסתי להרפתקה של חודש וחצי צפופים, יום יום, שעה שעה עם האיש הזה, זה היה החודש הכי מצחיק בחיים שלי, אמיתי, אני מסוגל לשחזר את זה ולהתחיל לצחוק בקול כאן ועכשיו, לצחוק ולבכות על כך שהאיש הזה כבר לא איתנו".

אריאלי סיפר על דמותו של כהן: "הוא אדם בלתי אפשרי, מצחיק ברמה בלתי אפשרית, יצירתי בהצחקות שלו, עם הומור דקיק בעשרים סגנונות שהוא ממציא אותו כל הזמן, ודואג כל הזמן לשמור על איזושהי אווירה בצוות ובסגל. מאז הקשר בינינו כבר לא היה יומיומי, אבל הוא פשוט מונח כאן, עמוק".

כהן ואריאלי על הבמה
כהן ואריאלי על הבמהבאדיבות המצלם

בהמשך הראיון סיפר אריאלי מדוע הקפיד לא להישיר מבט בזמן הצילומים לעברו של כהן. "החוויה הכי זכורה שלי מכל ההצגות האלה, הצגות ילדים של חנוכה, ארבע, חמש ביום - משלב מסוים צריך להחזיק את הצוות עירני וחי, וזה היה התפקיד של מלכינו יעקב, והפרויקט היה שהעיניים שלי לא יפגשו את העיניים שלו, כי הייתי מתחיל לצחוק".

הוא המשיך לתאר: "בשנייה שהייתי רואה את העיניים שלו הייתי מתחיל לצחוק. הוא ידע את זה כמובן והפיק מכך את המרב. איזה איש טוב, איזה איש חכם, איזה אינטליגנטי, איזה יהודי חם. חבל על דאבדין ברמה שכולנו מצווים לבכות בכי גדול היום".

הוא שיתף כי לא ידע בזמן העבודה המשותפת על מחלתו של כהן וסיפר כי למרות הסבל הוא "היה באיזו פצצה של שמחת חיים, הוא הכניס חשמל בכולם, הוא היה הרוח החיה במובן הפשוט של המילה. צריך לומר מצחיק מצחיק, מדובר בשחקן דרמטי, יוצא דופן, אני אהבתי אותו מאוד מאוד ב'בלתי רשמיים', הוא עשה שם עבודה נדירה מאוד".

כהן ואריאלי על הבמה
כהן ואריאלי על הבמהבאדיבות המצלם

לסיום אריאלי הצביע על מעלה של כהן שהוא לוקח ממנו לזכרו. "הוא היה בשורה הראשונה של שחקני ישראל. ההצגה שלנו הייתה הצגת ילדים חלטורה של חנוכה, לא בדיוק הוליווד ולא ברודוויי. הוא נכנס לסט כמו שנכנס שחקן לאזרח קיין. בשיא הרצינות וכובד הראש והדיוק. התייצב בכל חזרה, תמיד ראשון בחריצות ובקנאות, איזה איש מקצוען ואיזה איש קפדן במובן הטוב של המילה, ולצד כל זה, מנוע צחוק בלתי נגמר".