מדינת ישראל בוערת ונמצאת בעיצומה של מלחמה כוללת מול לבנון ואיראן ותחת מתקפה של ירי רקטות על יישובי הצפון.
הציפייה מממשלת ישראל בימים אלו, היא לדאוג לביטחון המדינה ואזרחיה ולעשות הכל על מנת שהחטופים ישובו לביתם במהרה. במקום זאת, ממשלת ישראל בוחרת לעסוק בהישרדותה, תוך שהיא עושה קומבינות לקדם ולהכשיר חוקים הרסניים - אי הגיוס ומעונות, הפוגעים בשיווין ומעודדים השתמטות.
חוקים אלו מנוגדים לכל היגיון חברתי, כלכלי וביטחוני, ומערערים את היסודות עליהם נבנתה מדינת ישראל ושעל בסיסם נלחמים כיום מאות אלפי חיילים וחיילות. זו אינה "עוד" מלחמה, זו מלחמת מצווה, מלחמת קיום המחייבת את כל חלקי העם להיכנס תחת האלונקה.
האמת חייבת להיאמר, סוגיית גיוסם של בני הישיבות החרדיות לצה"ל כבר מזמן אינה עוד סוגיה דתית הלכתית, אלא סוגיה פוליטית במלוא מובן המילה. מה שהתחיל כוויכוח על עקרונות דתיים, הפך במרוצת השנים לכלי מיקוח של המפלגות החרדיות, שמאפשר להן להפעיל לחצים פוליטיים על ראש הממשלה, לחזק את אחיזתן בשלטון ולבצר את מעמדה של החברה החרדית כקבוצה אוטונומית עם זכויות יתר.
בממשלה הנוכחית נוכחנו לדעת כיצד הציבור הרחב, העובד והמשרת בצה"ל, נרמס ומופקר. במקום לדאוג לציבור משרתי הסדיר והמילואים, פועלים כעת בממשלה לקדם את "חוק המעונות" – שם מכובס נוסף לחוק אי-הגיוס. במקום לפעול לחיזוק הלכידות החברתית ולקרב בין המגזרים השונים, ממשלת ישראל בוחרת שוב ושוב לצאת נגד חייליה ולקדם חוקים, שמרחיבים את הפערים, מדגישים את הבדלנות ומזניחים את אלה שנושאים לבדם בעול ומשרתים את המדינה בנאמנות.
לנגד עיניו של ראש הממשלה נתניהו עומדת רק מטרה אחת והיא לשמור על שלמות הקואליציה שלו. פיטוריו של שר הביטחון, יואב גלנט, הם הוכחה נוספת לכך, שהממשלה הזו אטומה ומנותקת מהעם. פיטורי גלנט עבור קידום חוק הגיוס וחוק המעונות, הם לא אחר מאשר יריקה בפרצופיהם של המשפחות השכולות ויתומי צה"ל וציבור המשרתים בסדיר ובמילואים.
בעוד מיטב בנינו ובנותינו לוחמים ומחרפים נפשם יום אחר יום למען בטחון המדינה, ונשותיהם ובני משפחתם בעורף נושאים בעול הכבד של לילות ללא שינה וחוסר וודאות, התמודדויות כלכליות ומתחים אישיים ומשפחתיים, נבחרי הציבור של מפלגת "הציונות הדתית" ובראשם השר סמוטריץ, ביד אחת שולחים את ילדינו להילחם בעזה ובלבנון וביד שנייה, תומכים בחוקים הרסניים, הקוראים להשתמטות מצה"ל ופוגעים בין היתר בציבור בוחריו שלו, אשר רובו ככולו משרת בצה"ל במסגרת ישיבות ההסדר ומכינות קדם צבאיות.
ציבור חובשי הכיפות הסרוגות, מספיק חכם כדי להבין שנבחריו, בגדו בערכים של הציונות הדתית השורשית והאמיתית עליהם הם גדלו והתחנכו, לטובת הישרדות פוליטית.
הציבור בישראל ובתוכו גם הציבור הדתי לאומי, לא ישכח ולא יסלח למי שייתן את ידו להשתמטות מצה"ל. אם יש עוד חברי כנסת הגונים וישרים במפלגות הקואליציה, אני קורא להם להרים תמרור עצור ולהתנגד לחוק המעונות, כמו גם לחוק אי הגיוס. זהו צורך ממשי וצעד הכרחי לתיקון שהחברה הישראלית הייתה חייבת לעבור מזמן וכיום -אין מנוס ממנו.
במדינה שמתמודדת ועוד עתידה להתמודד עם אתגרים ביטחוניים וחברתיים, עלינו לבנות מחדש את השותפות והאחריות המשותפת. ההחלטה לשלב את כלל המגזרים בשירות למען המדינה, אינה רק מהלך צודק ושוויוני – היא מהותית להבטחת קיומה ועתידה של ישראל.