פרשת וירא היא פרשה של מלאכים: מלאכים שמבקרים את אברהם; מלאכים שמשמידים את סדום; ומלאכים שממלטים את לוט ובנותיו. מלאך הוא כוח רוחני שבא לעשות "מלאכה" בעולם הזה.
ה"כנפיים" של המלאכים שמוזכרים בנביא יחזקאל הן ביטוי לכך שהכוח הרוחני מגיע מהר ובאופן ממוקד - "אין מלאך אחד עושה שתי שליחויות" - המלאכיות היא כוח החלטי.
לבני אדם קטנים קשה עם מלאכים, הם אוהבים לפסוח על שתי הסעיפים. כאשר המלאכים באים להשמיד את סדום ולמלט את לוט הוא "מתמהמה" ופוסח על שתי הסעיפים. אשתו של לוט גם מביטה לאחור ונהפכת לנציב מלח; קשה לה להיפרד מסדום; אולי הגישה בג"צ על חוסר ההומניטריות.
מאפיין נוסף של המלאכים הוא סיום המלאכה באופן טוטאלי. כאשר מחליטים להשמיד את סדום – אז משמידים את סדום עד הסוף. בשבועות האחרונים מתפשטת תחושת עייפות של "סוף המלחמה"; אנחנו ממש עוד לא שם! ברמה הצבאית נשאיר זאת למומחים בדבר, אולם ברמה הנפשית כדאי לכל אחד ואחת מאיתנו לא להיכנס לאווירת אס"ק אלא להמשיך בדריכות עד הסוף; אם בהתנדבות מעשית ואם בהתעוררות רוחנית.
לפני מספר ימים נשאלתי האם להפסיק את אמירת פרקי תהילים לאחר התפילה? עניתי שלדעתי בדיוק הפוך – דווקא עכשיו נוסיף להתפלל ביתר שאת להצלחתם של מלאכי צה"ל שימשיכו להמטיר אש וגופרית על סדום ועמורה; לשלומם של מלאכי צה"ל שמגוננים בכנפיהם על ילדי ישראל; והיום גם נוסיף תפילות לעילוי נשמם של עוד שבעה מלאכי צה"ל שנמצאים כעת עם המלאכים בשמים. ה' יקום דמם.
הרע יעבור, הטוב יתגבר, בעזרת ה'.