עיתון 'המודיע', המזוהה עם 'אגודת ישראל', פרסם הבוקר (שלישי) מאמר מערכת תחת הכותרת "קיימת גם אפשרות שלישית".
המאמר עוסק בהתנהלות מפלגות הימין בממשלה והוא נכתב "בעקבות המשך ההתנכלות ללומדי תורה שתורתם אומנותם".
בפתח המאמר נכתב: "רודפיו של הציבור החרדי מימין (לא כולם, בלי הכללות, אבל לצערנו יש לא מעט), יוצאים מנקודת הנחה שאין לציבור החרדי ברירה או אופציה ללכת עם מפלגות השמאל".
המאמר עוסק בחשיבה בימין שאין לחרדים אפשרויות פוליטיות אחרות. "לטעמם, בשמאל כל כך הרחיקו לכת, הן בהזיות המדיניות שלהם והן בהתנכרות שלהם לקדשי ישראל, כך שלחרדים אין בכלל את האפשרות ללכת איתם. ומכיוון שכך, מותר להם, לאותם אלה מימין, להתנגח בציבור החרדי, לפגוע בבבת עינו שהם לומדי התורה, לבוז להשקפת עולמם ולחרדים בכל מקרה לא תהיה ברירה אחרת".
בהמשך נכתב כי השמאל יעמוד יותר בהבטחות לחרדים מאשר הימין. "יתכן בהחלט שיש ממש בהערכתם. השמאל הישראלי אכן הרחיק לכת. אמנם נכון, שכאשר השמאל שלט – הוא עמד בדיבורו יותר מאשר עמיתיו בימין; ואמנם נכון, שאם השמאל יחתום על הסכם קואליציוני דוגמת זה שהימין חתם בעניין חוק הגיוס - הוא יעמוד מאחורי הדברים מבלי לתעתע, כמו שאלה הרודפים אותנו לפתע פתאום נוהגים; אבל עדיין, עמדותיו הכלליות, ובפרט בענייני דת, מאד קיצוניות, והקיצוניות שלו מרחיקת לכת עד מאד ותקשה לחבור עמו".
"אולם, קיימת אפשרות שלישית, שאותה הרודפים אותנו פחות מביאים בחשבון, והיא: הציבור החרדי, בהידחקו לפינה בצורה כה מבישה ע"י מי שאמורים היו להיות שותפיו בליכוד ובציוה"ד, יגיע למסקנה, שעליו להעמיק את ההתבדלות שלו, ולא לחבור לא לימין ולא לשמאל, עם השמאל – בגלל ההתנכרות הכה מבישה לקדשי ישראל, לצד הזיות באשר לעתיד ארץ-ישראל; ועם הימין, בגלל שבשעת מבחן רבים מדי מתוכו אינם עומדים בדיבורם, מפנים עורף ומצטרפים לרודפים".
הכותב הסתייג: "איש אינו סבור שהאופציה הזו היא אופציה מנצחת, אולם, היא ברירת מחדל העשויה להתבקש (כמובן רק אחרי שכך יורו רבותינו מרנן ורבנן גדולי וצדיקי הדור). הרי אין טעם ואין מצב שהציבור החרדי יתן ידו לאלה שמבקשים לפגוע ביקר ובקדוש לו מכל. אין טעם שהוא יחבור לקואליציה שאת הכי יקר בעיניו הוא לא יוכל להשיג במסגרתה. יתכן במצב כזה, שהשמאל והימין יחברו לקואליציה משותפת, אולי יגיעו ימים בהם יגור פרוגרסיבי' עם 'משיח הזוי' אך מה בכך; הרי כבר היום יש מהם החוברים יחד כדי לפגוע בנו".
"נחזור בפעם האלף: המפלגות החרדיות לא ביקשו לפטור את הציבור החרדי מגיוס, אלא רק לעגן ולהסדיר חוקית את ענין בני הישיבות שתורתם אומנותם. מפלגות הקואליציה, כולן, התחייבו לעשות כן. עובדתית — הן מתחמקות ומתכחשות. במנותק מכך – וכמובן שאנו מדברים לשיטתם - בצבא לא עשו דבר ולא גילו דעת במאומה שהם ערוכים לקלוט בשורותיהם חיילים שאורח חייהם הוא חרדי. הם לא עשו דבר להבטיח, שמי שיכנס בשעריהם חרדי, יצא מהם כפי שהוא נכנס. המצב הוא הפוך לכאב לב, אבל לא זה הנושא הנדון כעת".
הכותב סבור כי יתכן ועל החרדים לא לקחת חלק במגרש הפוליטי. "המציאות סוגרת על הציבור החרדי מבחינה פוליטית. הוא נוכח לדעת שאין להם בני ברית שמסוגלים להטיל מרות על חברי מפלגותיהם. הוא נתקל ברודפים ובמשמיצים שלא ציפה להם. הוא יצטרך לחשב מסלול עתידי, ואולי להעדיף מראש לא להשתתף במשחק והוא יצטרך לעמוד בכך, גם אם לפתע מקהלת צבועים הרודפת אותו היום, תטיף לו מוסר על שהוא 'משחק לידי השמאל'. וכאמור בהזדמנויות קודמות: הדברים הללו אינם נאמרים באיום, הם פשוט נגזרת של אין ברירה".
"לציבור החרדי יש מחלוקת השקפתית היסטורית רבת שנים עם הציונות הדתית, 'המזרחי' כפי שהם כונו בימים ההם. המחלוקת הזו היתה ועודנה קיימת, וכולם מודעים לה. ברבות שנים, הובילו הנסיבות לכך, שאמרו כי למרות המחלוקת ההשקפתית, עדיין רב המשותף על המפריד - והמשותף' גבר, היום באים אלה הרודפים אותנו ואומרים, אין לנו ענין ב'משותף', כל עוד המפרידי קיים. חשוב אפוא שידעו הם וידע העולם כולו: אין לציבור החרדי כל כוונה לוותר על השקפת עולמו. להיפך, הוא מתכוון לשמור עליה מכל משמר, לא יהיה כוח שיוכל לכפות על הציבור הזה השקפת עולם אחרת, מזו המסורה לו מרבותיו הקדושים מדור לדור, מאבותיו ומאמהותיו - שמסרו נפשם על קיום אורח החיים הזה, אפשר לדבר, לנסות להבין מה קדוש, מה יקר, מה מפריע ומה ניתן אולי לתקן. לכפות בכוח, להשמיץ ולהכפיש - לא יועיל".