שעה שבישראל שוב עולה על הפרק תוכנית מדינית להפסקת אש עם הפלשתינים, כולל נסיגות ישראליות מהערים הערביות ביו"ש, סוקר כתבנו חגי הוברמן את שהתרחש רק בחצי השנה האחרונה בבית-לחם.
תזכורת: רק לפני חמישה חודשים העביר צהל את האחריות הביטחונית בבית-לחם לידי הרשות הפלשתינית. מנגנוני הביטחון הפלשתיניים קיבלו את האחריות על העיר. התחושה בישראל היתה של יציאה למצב חדש. זה היה בתחילת חודש יולי. ההבטחות הפלשתיניות היו חגיגיות. "בתקופה הקרובה יהיו יותר פעולות אשר מטרתן לשמור על האינטרסים של התושב הפלשתיני ועל ביטחונם. ייפסקו העלמות עין מצד מנגנוני הביטחון וייפסקו כל התופעות המיליטריסטיות בחברה" התחייב חגיגית ב-1 ביולי ראשיד אבו-שבאכ, ראש המודיעין המסכל הפלשתיני. ורשת הטלוויזיה אל ערביה סיפרה כי "500 אנשי ביטחון חמושים בנשק קל ורכביהם חזרו לבית-לחם. המשימות הן לשמור על סדר ולא להתיר ירי ופעולות פלשתיניות".
לא עברו 7 שבועות, ופיגוע התופת באוטובוס הילדים שחזר מהכותל שם קץ למציאות החגיגית. בפיקוד המרכז הבינו מהר מאד, כי מנגנוני הביטחון הפלשתיניים אינם מונעים יציאת פיגועים מהעיר, למרות כל הצהרותיהם. מחבלים שנעצרו שוחררו תוך זמן קצר, וגם אלו שלא שוחררו ממשיכים לגלגל פיגועים גם ממקום מעצרם. רבים מהמחבלים לא חוששים להסתובב חמושים בעיר, בידיעה שלא ייעצרו.
בכל התקופה הזו המשיכו כוחות צהל לפעול בבית-לחם, ולעצור מחבלים מבוקשים.
לא היתה להם ברירה: הרשות הפלשתינית התעלמה מכל הפניות של צהל והבקשות לעצור את המחבלים בעצמה. במקרים שצהל לא הצליח לעצור את המחבלים, הרשות הפלשתינית לא מנעה מהם לבצע את זממם. רק לאחרונה עצרו כוחות הביטחון חוליית חמאס מבית לחם, אשר תיכננה להוציא לפועל פיגועים בשטח ישראל. הפלשתינים מתמקדים בתפיסה של מי שביצע פיגוע, ולא של מי שעומד לבצע פיגוע. תשתיות הטרור בבית-לחם, אומרים במערכת הביטחון, מנצלות את השקט היחסי ואת העובדה שישראל אינה פועלת בבית-לחם כדי להתאושש ולהתחזק. הרשות הפלשתינית לא קיבלה את ההחלטה הפשוטה ביותר: לפרק את תשתיות הטרור הקיימות בעיר.
דוגמאות להתעוררות הטרור בבית-לחם, כפי שהצטברו בידי גורמי מודיעין ישראלים, לא חסרות: ב-18 ביולי, פחות משלושה שבועות אחרי שהעיר נמסרה לפלשתינים, עצרו כוחותינו את סאהר סאלם, בן 25, תושב הכפר סוואחרה צפונית מזרחית לבית-לחם. האיש שירת במשטרה המיוחדת הפלשתינית, דבר שלא הפריע לו להיות חבר באירגון הטרור "החזית העממית". סאלם נעצר לאחר שנתפס בשכונת ארמון הנציב בירושלים, כאשר על גופו סכין ואקדח. בחקירותו הודה כי הגיע במטרה לחטוף את מעסיקו היהודי.
לפיגוע זה יצא מביתו בבית לחם חודש לפני-כן, לאחר שהועברה לשליטה פלשתינית. בחקירתו סיפר כי במהלך פעילותו במשטרה המיוחדת הפלשתינית גוייס לחזית העממית, במסגרתה ביצע פיגועי ירי רבים, תיכנן התנקשות בראש עיריית ירושלים, ביצע ניסין פיגוע ירי לעבר נהג מיכלית, ירי מרגמה לעבר גילה, והטמין מיטענים כנגד חיילי צהל. בנוסף תיכנן החדרת מכונית תופת לירושלים והביע נוכנות לבצע פיגוע ירי בירושלים.
ב-2 באוגוסט עצרו כוחות הביטחון את רבחי ברכאת, בן 18, מחבל חבר הג'יהאד-האיסלמי, תושב שכונת הינדיזי בבית-לחם, אשר תיכנן לבצע פיגוע התאבדות באיזור ירושלים. מידע אודות כוונתו של ברכאת הועבר לכוחות הביטחון הפלשתינים בבית-לחם, אולם אלו עצרו אותו ושיחררו אותו לאחר זמן קצר מבלי שטיפלו בו.
ב-27 באוגוסט ביצע עלי צלחאת, בן 39, תושב שכונת ג'אבל בבית-לחם, נסיון פיגוע דקירה של חייל מג"ב בקבר רחל.
ב-24 באוקטובר, ביום בו היתה התקפת המחבלים על הבסיס בנצרים ברצועה, ביצעה חוליית טרור של הפתח מבית-לחם נסיון פיגוע ירי לעבר תצפית צהל במחסום המינהרות, אותו מחסום שהשבוע בוצע בו הפיגוע הרצחני. אחד מחברי החוליה אשר ביצע את הירי, סמיר אמיר, איש המודיעין הצבאי הפלשתיני, נעצר בידי כוחות הביטחון שלנו ביום ראשון שעבר, 9.11.
הפלשתינים ביצעו כמה מעצרים, אולם בכולם ניכר היה כי המטרה היא להפגין בפני ישראל וארה"ב "הצגה" של פעולות סיכון, בלי שיבוצעו פעולות סיכול אמיתיות. חלק ניכר מהעצורים שוחררו תוך זמן קצר, לאחר טיפול שטחי ביותר ולאחר שפעילותם אינה מסוכלת באופן מלא.
גם כאן לא חסרות דוגמאות:
סמיר אמיר, מחבל הג'יהאד האיסלמי המכהן במנגנון המודיעין המסכל הפלשתיני, זה שמפקדו ראשיד אבו-שבאכ התחייב חגיגית לפעול נגד הטרור, נעצר ביוזמת הפלשתינים, אך שוחרר תוך זמן קצר. לאחר מכן נעצר פעם שניה כדי למנוע מעצרו בידי צהל, ושוב שוחרר. לא פלא: הוא הרי משרת במנגנון האמור לעצור אותו...
איסמעיל דרגאם, זומן לחקיר אחרי שישראל העבירה לרשות הפלשתינית בקשה לעוצרו בשל כוונתו לבצע פיגוע התאבדות. מיד אחרי חקירתו שוחרר. בטח שמר על זכות השתיקה...
בקשה נוספת שהועברה לפלשתינים היתה לעצור את ג'מאל חמאמרה, ראש התארגנות טרור שהוכוונה בידי גורמי חיזבאללה מלבנון, והוציאה לפועל פיגועים בישראל. חמאמרה, המכהן גם כקצין במודיעין המסכל הפלשתיני, נעצר פעמיים, ופעמיים שוחרר כעבור זמן קצר. כיום הוא עצור בשלישית בתנאים נוחים, ולא נחקר.
ישראל ביקשה גם לעצור את רביע רביע, מחבל בחוליית של חמאמרה. רביע נעצר ושוחרר, למרות שבחקירתו נחשפה מעורבתו בטרור. גם רביע הוא קצין _ במודיעין הכללי הפלשתיני.
נעים אבו הניה, מחבל החזית העממית בבית-לחם, נעצר בידי גורמי הביטחון הפלשתינים לאחר שתיכנן פיגוע חטיפה של ישראלים. זמן קצר אח"כ שוחרר.
הדוגמא האחרונה היא של עלי צלאחת, איש הפתח, שאירגן פיגועים מבית-לחם. הוא נעצר בידי כוחות הביטחון הפלשתיניים, הועבר ליריחו, ברח וחזר לבית-לחם. הפעם לא נעצר שנית. צלחאת משרת בביטחון הלאומי הפלשתיני.
בית-לחם, אומרים במערכת הביטחון, הפכה לעיר מקלט עבור מחבלים המבקשים לחמוק מכוחות הביטחון הישראליים, ולחסות בצל המנגנונים הפלשתיניים. מאז יצא צהל מהעיר, מתבצע בה גיוס מחבלים מואץ מאירגוני הטרור השונים, כדי להעניק להם חסינות בפני טיפול בידי ישראל, ומתן הכשר עבורם לנשיאת נשק.
מאז יציאת צהל מבית לחם, התקבלו מספר דיווחים על מציאת מיטענים, חגורות נפץ ואמצעי לחימה המוסתרים בעיר. הפלשתינים סירבו להסגיר לישראל את אמצעי הטרור, ואת תפיסתם ניצלו ליחסי ציבור. כך היה ב-14 באוגוסט. מנגנוני הביטחון הפלשתיניים ביימו אירוע בו נתפסו לכאורה שתי חגורות נפץ בידי אנשיהם. בצהל יודעים בוודאות כי מה שפוצץ היה מטרות דמה.
הבימוי בוצע במטרה להוכיח כי מתבצע סיכול בבית לחם ל קראת פגישת דחלאן עם שר הביטחון מופז. התקשורת הישראלית, כמו תמיד, בלעה את ה"לוקש" בשקיקה. גורמים צבאיים אומרים, כי עד היום לא מבוצעים מעצרים של מחבלים המהווים סכנה לביטחון האיזור, ולא נאספו כלי נשק ממחבלים אלו. הטיפול בתשתיות הטרור ובפעילים הבולטים _ אומר גורם ביטחוני _ נעשה ב"כפפות של משי" ותוך חשש גדול.
תזכורת: רק לפני חמישה חודשים העביר צהל את האחריות הביטחונית בבית-לחם לידי הרשות הפלשתינית. מנגנוני הביטחון הפלשתיניים קיבלו את האחריות על העיר. התחושה בישראל היתה של יציאה למצב חדש. זה היה בתחילת חודש יולי. ההבטחות הפלשתיניות היו חגיגיות. "בתקופה הקרובה יהיו יותר פעולות אשר מטרתן לשמור על האינטרסים של התושב הפלשתיני ועל ביטחונם. ייפסקו העלמות עין מצד מנגנוני הביטחון וייפסקו כל התופעות המיליטריסטיות בחברה" התחייב חגיגית ב-1 ביולי ראשיד אבו-שבאכ, ראש המודיעין המסכל הפלשתיני. ורשת הטלוויזיה אל ערביה סיפרה כי "500 אנשי ביטחון חמושים בנשק קל ורכביהם חזרו לבית-לחם. המשימות הן לשמור על סדר ולא להתיר ירי ופעולות פלשתיניות".
לא עברו 7 שבועות, ופיגוע התופת באוטובוס הילדים שחזר מהכותל שם קץ למציאות החגיגית. בפיקוד המרכז הבינו מהר מאד, כי מנגנוני הביטחון הפלשתיניים אינם מונעים יציאת פיגועים מהעיר, למרות כל הצהרותיהם. מחבלים שנעצרו שוחררו תוך זמן קצר, וגם אלו שלא שוחררו ממשיכים לגלגל פיגועים גם ממקום מעצרם. רבים מהמחבלים לא חוששים להסתובב חמושים בעיר, בידיעה שלא ייעצרו.
בכל התקופה הזו המשיכו כוחות צהל לפעול בבית-לחם, ולעצור מחבלים מבוקשים.
לא היתה להם ברירה: הרשות הפלשתינית התעלמה מכל הפניות של צהל והבקשות לעצור את המחבלים בעצמה. במקרים שצהל לא הצליח לעצור את המחבלים, הרשות הפלשתינית לא מנעה מהם לבצע את זממם. רק לאחרונה עצרו כוחות הביטחון חוליית חמאס מבית לחם, אשר תיכננה להוציא לפועל פיגועים בשטח ישראל. הפלשתינים מתמקדים בתפיסה של מי שביצע פיגוע, ולא של מי שעומד לבצע פיגוע. תשתיות הטרור בבית-לחם, אומרים במערכת הביטחון, מנצלות את השקט היחסי ואת העובדה שישראל אינה פועלת בבית-לחם כדי להתאושש ולהתחזק. הרשות הפלשתינית לא קיבלה את ההחלטה הפשוטה ביותר: לפרק את תשתיות הטרור הקיימות בעיר.
דוגמאות להתעוררות הטרור בבית-לחם, כפי שהצטברו בידי גורמי מודיעין ישראלים, לא חסרות: ב-18 ביולי, פחות משלושה שבועות אחרי שהעיר נמסרה לפלשתינים, עצרו כוחותינו את סאהר סאלם, בן 25, תושב הכפר סוואחרה צפונית מזרחית לבית-לחם. האיש שירת במשטרה המיוחדת הפלשתינית, דבר שלא הפריע לו להיות חבר באירגון הטרור "החזית העממית". סאלם נעצר לאחר שנתפס בשכונת ארמון הנציב בירושלים, כאשר על גופו סכין ואקדח. בחקירותו הודה כי הגיע במטרה לחטוף את מעסיקו היהודי.
לפיגוע זה יצא מביתו בבית לחם חודש לפני-כן, לאחר שהועברה לשליטה פלשתינית. בחקירתו סיפר כי במהלך פעילותו במשטרה המיוחדת הפלשתינית גוייס לחזית העממית, במסגרתה ביצע פיגועי ירי רבים, תיכנן התנקשות בראש עיריית ירושלים, ביצע ניסין פיגוע ירי לעבר נהג מיכלית, ירי מרגמה לעבר גילה, והטמין מיטענים כנגד חיילי צהל. בנוסף תיכנן החדרת מכונית תופת לירושלים והביע נוכנות לבצע פיגוע ירי בירושלים.
ב-2 באוגוסט עצרו כוחות הביטחון את רבחי ברכאת, בן 18, מחבל חבר הג'יהאד-האיסלמי, תושב שכונת הינדיזי בבית-לחם, אשר תיכנן לבצע פיגוע התאבדות באיזור ירושלים. מידע אודות כוונתו של ברכאת הועבר לכוחות הביטחון הפלשתינים בבית-לחם, אולם אלו עצרו אותו ושיחררו אותו לאחר זמן קצר מבלי שטיפלו בו.
ב-27 באוגוסט ביצע עלי צלחאת, בן 39, תושב שכונת ג'אבל בבית-לחם, נסיון פיגוע דקירה של חייל מג"ב בקבר רחל.
ב-24 באוקטובר, ביום בו היתה התקפת המחבלים על הבסיס בנצרים ברצועה, ביצעה חוליית טרור של הפתח מבית-לחם נסיון פיגוע ירי לעבר תצפית צהל במחסום המינהרות, אותו מחסום שהשבוע בוצע בו הפיגוע הרצחני. אחד מחברי החוליה אשר ביצע את הירי, סמיר אמיר, איש המודיעין הצבאי הפלשתיני, נעצר בידי כוחות הביטחון שלנו ביום ראשון שעבר, 9.11.
הפלשתינים ביצעו כמה מעצרים, אולם בכולם ניכר היה כי המטרה היא להפגין בפני ישראל וארה"ב "הצגה" של פעולות סיכון, בלי שיבוצעו פעולות סיכול אמיתיות. חלק ניכר מהעצורים שוחררו תוך זמן קצר, לאחר טיפול שטחי ביותר ולאחר שפעילותם אינה מסוכלת באופן מלא.
גם כאן לא חסרות דוגמאות:
סמיר אמיר, מחבל הג'יהאד האיסלמי המכהן במנגנון המודיעין המסכל הפלשתיני, זה שמפקדו ראשיד אבו-שבאכ התחייב חגיגית לפעול נגד הטרור, נעצר ביוזמת הפלשתינים, אך שוחרר תוך זמן קצר. לאחר מכן נעצר פעם שניה כדי למנוע מעצרו בידי צהל, ושוב שוחרר. לא פלא: הוא הרי משרת במנגנון האמור לעצור אותו...
איסמעיל דרגאם, זומן לחקיר אחרי שישראל העבירה לרשות הפלשתינית בקשה לעוצרו בשל כוונתו לבצע פיגוע התאבדות. מיד אחרי חקירתו שוחרר. בטח שמר על זכות השתיקה...
בקשה נוספת שהועברה לפלשתינים היתה לעצור את ג'מאל חמאמרה, ראש התארגנות טרור שהוכוונה בידי גורמי חיזבאללה מלבנון, והוציאה לפועל פיגועים בישראל. חמאמרה, המכהן גם כקצין במודיעין המסכל הפלשתיני, נעצר פעמיים, ופעמיים שוחרר כעבור זמן קצר. כיום הוא עצור בשלישית בתנאים נוחים, ולא נחקר.
ישראל ביקשה גם לעצור את רביע רביע, מחבל בחוליית של חמאמרה. רביע נעצר ושוחרר, למרות שבחקירתו נחשפה מעורבתו בטרור. גם רביע הוא קצין _ במודיעין הכללי הפלשתיני.
נעים אבו הניה, מחבל החזית העממית בבית-לחם, נעצר בידי גורמי הביטחון הפלשתינים לאחר שתיכנן פיגוע חטיפה של ישראלים. זמן קצר אח"כ שוחרר.
הדוגמא האחרונה היא של עלי צלאחת, איש הפתח, שאירגן פיגועים מבית-לחם. הוא נעצר בידי כוחות הביטחון הפלשתיניים, הועבר ליריחו, ברח וחזר לבית-לחם. הפעם לא נעצר שנית. צלחאת משרת בביטחון הלאומי הפלשתיני.
בית-לחם, אומרים במערכת הביטחון, הפכה לעיר מקלט עבור מחבלים המבקשים לחמוק מכוחות הביטחון הישראליים, ולחסות בצל המנגנונים הפלשתיניים. מאז יצא צהל מהעיר, מתבצע בה גיוס מחבלים מואץ מאירגוני הטרור השונים, כדי להעניק להם חסינות בפני טיפול בידי ישראל, ומתן הכשר עבורם לנשיאת נשק.
מאז יציאת צהל מבית לחם, התקבלו מספר דיווחים על מציאת מיטענים, חגורות נפץ ואמצעי לחימה המוסתרים בעיר. הפלשתינים סירבו להסגיר לישראל את אמצעי הטרור, ואת תפיסתם ניצלו ליחסי ציבור. כך היה ב-14 באוגוסט. מנגנוני הביטחון הפלשתיניים ביימו אירוע בו נתפסו לכאורה שתי חגורות נפץ בידי אנשיהם. בצהל יודעים בוודאות כי מה שפוצץ היה מטרות דמה.
הבימוי בוצע במטרה להוכיח כי מתבצע סיכול בבית לחם ל קראת פגישת דחלאן עם שר הביטחון מופז. התקשורת הישראלית, כמו תמיד, בלעה את ה"לוקש" בשקיקה. גורמים צבאיים אומרים, כי עד היום לא מבוצעים מעצרים של מחבלים המהווים סכנה לביטחון האיזור, ולא נאספו כלי נשק ממחבלים אלו. הטיפול בתשתיות הטרור ובפעילים הבולטים _ אומר גורם ביטחוני _ נעשה ב"כפפות של משי" ותוך חשש גדול.