
לפני מספר ימים, בעודי משרת באחת הגזרות בעזה, חלמתי חלום על שרים נחוצים בממשלה.
בלי להיכנס לתוכנו המלא של החלום שכדרך שגרה כולל בחובו קפיצות דרוכות במהלך הלילה מתוך שינה, התעוררתי לבוקר חדש עם תובנה שיש לנו הזדמנות אמיתית להמציא תפקיד חדש: שר העורף והלכידות הלאומית. שתחומי אחריותו המיניסטריאליים יכללו בין היתר:
דאגה למשפחות הלוחמים ותומכי הלחימה: השר ידאג שמשרתי המילואים ומשפחותיהם יזכו למעטפת ליווי ותמיכה סוציאלית רחבה שתאפשר להמשיך ולשלוח את אהוביהם לחזית הלחימה. בכך, הקרביים ותומכי הלחימה יתועדפו במכרזי ממשל, ומשרד האוצר יקצר הליכים בירוקרטיים להקצאת תקציבי תמיכה נוספים.
אוכלוסיית העצמאים שבחזית: עבור העצמאים יוקם מוקד לאומי שיפטור אותם ממסים בזמן השירות, מתוך הבנה שהשירות הוא מס בפני עצמו.
הקלה לנשות המילואים: משרד העבודה והכלכלה יעניק גמישות בשעות העבודה, ימי חופשה נוספים ואיסור פיטורים לנשות משרתי המילואים, עם פיצוי הולם לעסקים.
תמיכה בילדי המשרתים: משרד החינוך יספק לילדים תגבורים, ליווי רגשי, סבסוד לחוגים ולמעונות, ואף הסעות. משרד התחבורה יציע נסיעות חינם לילדי המילואים וטסטים עם שירות עד הבית, ללא עלות.
שיפור תפקוד משרד הביטחון: השר יפעל להרחבת הצוות העובד עם קצין המילואים הראשי, כך שיוכל להתמקד רק בתפקידו. משרד השיכון יספק הנחות משמעותיות לקרקעות ולדיור למשרתי המילואים, כמו 90% הנחה, בדומה להטבות לבני מיעוטים בצפון.
ניהול וסנכרון בין משרדים: הקמת מחלקת בקרה שתפקח ותתכלל את עבודת המשרדים שאמונים על התמיכה והליווי הסוציאלי למשפחות המילואים. בכך, ותכלול פגישות עבודה שבועיות קצרות וממוקדות. המנגנון יפעל בשקיפות, והעובדים יתוגמלו לפי ביצועים.
שר הלכידות הלאומית שיחזק את השיח החיובי ויעורר תקווה:
השר יוביל מנגנון המורכב מאנשים רואי טוב, שידברו אך ורק בשיח מאחד וחיובי. הם ידגישו הצלחות, יחזקו את המחנה המשותף ויעודדו את הציבור להגיש מועמדות לשירות בצבא או בשירות לאומי מתוך תחושת שליחות ושייכות.
חיבור לקהילות:
הצוות יסתובב בין רכזי קהילות, ישמע את הצרכים האמיתיים של הציבור, ויצור מענים מותאמים. חוגי בית, פגישות עם מובילי דעת קהל ומחויבות לחיזוק תחושת השייכות. כל אלו יעמדו במרכז העשייה.
בסופו של דבר, המטרה ברורה: להפוך את השירות הלאומי או הצבאי לכל כך יוקרתי, שרק מעטים יוותרו עליו.
פתאום נשמע חלום רחוק, אך אפשרי:
ואז התעוררתי. הבנתי שהדרך עוד ארוכה, אבל מיד חזרתי לחלום, כי לפעמים חלומות הם רק ההתחלה. אולי זה רק חלום, אבל חלומות הם המקום שבו הכל מתחיל, כי במקום שרים שמחפשים כותרות וסכסוכים, הגיע הזמן לשרים שמחברים, מחזקים ודואגים באמת לעורף ולחזית. אם נמשיך לחלום ולהאמין, אולי יום אחד נגלה שמישהו שם למעלה סוף סוף התעורר, ולקח אחריות.
הכותב הוא בעלים של חברת נדל"ן בארה"ב, מג"ד שריון במילואים שמשרת מעל ל-250 ימים מתחילת המלחמה ימי מילואים