מעזה יצא מתוק

הגמרא במסכת 'סוכה' מתארת את ייחודיותו של שמיני עצרת לעומת שאר ימי סוכות.

מלך עשה סעודה גדולה לבני ממלכתו כנגד 70 הפרים של ימי סוכות, וביום האחרון כנגד הפר ה-71 אמר לאוהבו: "עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך".

יש שאלה אמונית שמקננת בלב רבים מאז שמחת תורה ושמיני עצרת תשפ"ד: איך יתכן שביום המבטא את שיא האהבה בין הקב"ה לעם ישראל אירע הטבח הנורא והמזעזע ביותר? איך יתכן שבעיצומו של יום, המבטא את אהבתו הייחודית של הקב"ה לעם ישראל, למעלה מאלף בני ובנות ישראל נרצחו, נשרפו, נאנסו, חוללו ונחטפו על אדמתם?

היום כעבור יותר משנה מתחילים להבין ולקלוט את הטוב הגדול שיוצא מאותו אירוע נורא. החמאס הוכה אנושות, החיזבאללה הובס, ישראל החלה לתקוף את אירן, וכעת משטרו של אסד בסוריה נפל. המלאכה עדיין לא הושלמה, ואנו מייחלים לשיבת חטופינו בריאים ושלמים, ולניצחון מלא בכל החזיתות, אבל האירוע מתבהר והולך.

ומבית רואים איך השמאל שלופת את מדינת ישראל בגרונה מתגלה במלוא קלונו. היועצת המשפטית לממשלה רודפת כאחוזת תזזית את ממשלת הימין האמונה, היועצת המשפטית הצבאית משפילה את חיילי ישראל הגיבורים ודואגת לרווחת מחבלי הנוחבה, וראשי ממשלה ורמטכ"לים לשעבר, אנשי כוחי ועוצם ידי, מעדיפים את שונאי ואויבי ישראל הגרועים ביותר על פני בני עמם.

מרגע לרגע העם מתעורר ומבין. מעזה יצא מתוק. בפשטות התחולל רע נורא בשמיני עצרת, אבל 'רע' אותיות 'ער', ובעומק מתברר כי הרע כסא לטוב ותכליתו לעוררו.