התחלה// לפני 39 שנים, נולד וגדל בקריית ארבע. בן בכור מתוך שמונה אחים.
אבא// הרב יצחק עמיאור, בן 64, מחנך ורב קהילת 'אור ברמה' ברמת בית שמש. "מאבא אפשר ללמוד שקדנות והתמדה בתורה, עין טובה ומידות טובות. אבא תמיד מלא חוש הומור, מלא שמחה. ממנו לקחתי את היכולת להסתכל על המציאות ממקום אופטימי ושמח".
אמא// פנינה, בת 63, אשת חינוך. "מחנכת בנשמתה ובכל ההוויה שלה. יש בה את היכולת לכוון ולדייק את התלמידים שלה ואותנו הילדים. לאורך כל השנים כשנתקלתי בדילמות חינוכיות, עוד בתור מדריך צעיר בסניף, הייתי מרים אליה טלפון ומתייעץ איתה".
הקריה// בתחילת ילדותו גר בקריית ארבע, מוקף במשפחה המורחבת. "סבא וסבתא, ההורים של אמא, עלו ממרוקו היישר לירושלים ומשם עברו לקריית ארבע. גדלנו ליד סבא וסבתא והדודים. זו הייתה חוויה של להיות חלק ממשפחה גדולה, עם כל בני הדודים ועם החום והאהבה של סבתא חנה ז"ל שדאגה לכולם".
מחוברים// בגיל שמונה עבר עם משפחתו לגרעין התורני 'שעלי תורה' בבית שמש. "ההורים שלי החליטו לעבור מתוך תחושת שליחות. בשבילי זה היה שינוי מוחלט ממה שהכרתי עד אז. אנחנו מדברים על בית שמש של שנות ה־90, עיירת פיתוח. מתוך 32 ילדים בכיתה, ארבעה היו ממשפחות הגרעין ורוב הילדים באו ממשפחות מסורתיות. בשיעורי התורה שהיו שם נחשפתי לאהבת התורה והקדושה בעם ישראל, לאנשים שאולי לא למדו בבית המדרש אבל מחוברים באופן הכי עמוק לתורה".
תורה של כולם// "חלק גדול מהתפיסה שלי, שהתורה לא שייכת רק לתלמידי חכמים אלא לכל יהודי ויהודי, התפתחה בשנים ההן". ביסודי למד בממ"ד אורות בבית שמש. "היה לי ברור מהרגע הראשון שהגענו לבית שמש שאנחנו בתפקיד. לא מתוך פטרונות חלילה אלא מתוך מחויבות, חיבור ואהבה לכולם".
ישיבה// בשנות התיכון למד בישיבה קטנה במעלה חבר. "אלו היו שנים של בניין האישיות ובניין אמוני־תורני. חלק גדול מהתפיסות שלי עוצבו שם. הייתה מעטפת שכולה תורה ורוח. לומדים רק לימודי קודש משבע בבוקר ועד רבע לעשר בלילה, בלי בגרויות. כתלמיד שלא ניחן ביכולת לשבת במשך שעות היה לי מאתגר מאוד, אבל אחרי הכול סיימתי שם ארבע שנים, והזמן הזה שהקדשתי לבניין הרוחני שלי היה הבחירה הכי נכונה ומדויקת בשבילי".
מייסד// במקביל ללימודים בישיבת מעלה חבר הקים את סניף אריאל ברמת בית שמש. "כשעברנו בכיתה י"א לרמת בית שמש, שהייתה שכונה חדשה, החלטתי להקים במקום סניף. הבאתי קומונר וגייסתי צוות מדריכים וחניכים. בהתחלה היו בערך 35 חניכים, אבל הסניף גדל ואחרי כמה שנים הפך לאחד הסניפים הגדולים של אריאל. ההדרכה שם הייתה מאוד משמעותית בשבילי".
מחובר// בשנים ההן היה פעיל גם בתנועת נוער מולדת. "הייתי ילד שמחובר מאוד לאקטואליה, תמיד עניין אותי מה קורה. הייתי צמוד לחדשות ולפרשנויות ובער בי לקחת אחריות ולעשות מעשה. בכיתה ט' הייתי בנוער מולדת ונסענו להפגנות. זו הייתה התקופה של האינתיפאדה השנייה. פיגוע רדף פיגוע. למדתי במעלה חבר וחווינו על הציר כמה וכמה פיגועים. הרגשתי שחייבים להשמיע קריאה לשינוי".
תל אביב// ממעלה חבר המשיך לישיבה הגבוהה 'מעלה אליהו' בתל אביב. "בפעם הראשונה בחיי אני מוצא את עצמי בעיר הגדולה תל אביב. אתה חי בעיר, ישן בדירות שכורות ברחבי העיר, חש את הדופק שלה. לראות בערב שבת את כביש איילון מלא ברכבים היה בשבילי ממש הלם תרבות. זה חידד אצלי את גודל האחריות שלנו לפעול לחיזוק הזהות היהודית של עם ישראל".
לא לגירוש// בשיעור א' התחולל בארץ המאבק נגד הגירוש מגוש קטיף. "עשינו בעיר המון 'פנים אל פנים' והיינו בשיח עם האוכלוסייה התל־אביבית. חשתי ניכור גדול כלפיי, כמי שלכאורה מייצג את המגזר. נעצרתי במהלך הניסיונות להיכנס לגוש ולחומש. הייתה תחושה שחייבים לעשות משהו כדי לעצור את הטירוף הזה. הפער בין בתי הקפה ההומים בזמן שאת האחים שלנו תולשים מהבתים קרע את ליבי".
צבא// בשירות הצבאי התגייס לחטיבת גבעתי, גדוד צבר. "הייתי לוחם ומפקד כיתה. שירתי עם חבר'ה מכל הארץ וזו הייתה חוויה מעצבת". בצבא איבד את חברו לירן בנאי הי"ד, שנפל ברצועת עזה. "הייתה פעילות על הגדר שבמהלכה הרכב עלה על מטען והוא נהרג. זה חבר שעברתי איתו את ההכשרה מהטירונות. בחור יקר מאשקלון, בן להורים חירשים, שלמרות שלא היה חייב התעקש לשרת בצבא ולתרום למדינה".
החצי השני// מיד אחרי הצבא נישא למוריה. "היא מגדלת את ילדינו באהבה. כיום לומדת ייעוץ ארגוני. הרב שלום ארוש, אח של סבא שלי, בירך אותנו שנהיה החברים הכי טובים בעולם, ובאמת זכיתי.
מוריה היא מאגר בלתי נדלה של חוכמה וידע. אני מתייעץ איתה על כל תחומי העשייה שלי. היא עיקר הבית, ממש". כזוג צעיר קבעו את ביתם בבית שמש. בהמשך עברו לקריית ארבע, ומאז הם שם כבר עשור.
הנחת// חמישה. הבכורה נועם בת 13, שילה בן 11, תהילה בת 10, צופיה בת 6 וידידיה בן שנתיים. "הם מקור של אושר, שמחה וסיפוק גדול".
הטובים לחינוך// בתום הצבא חזר ללמוד במכון מאיר, "לביסוס העולם האמוני". תוך כדי גם השלים בגרויות ולמד לתואר ראשון בהיסטוריה ותנ"ך במכללת הרצוג. "היה לי ברור שאעסוק בעולם החינוך, בעיקר מתוך החוויה הכל כך מיוחדת שלי בתור מדריך שהבהירה לי שזה הדבר שאני רוצה לעסוק בו כל החיים. חינוך זה פלא. היכולת לגעת בנשמות, להשפיע ולהיות שם בשבילם".
מזכ"לות// כבר 15 שנים הוא בתנועת אריאל. לאורך השנים שימש במגוון רחב של תפקידים, בין היתר כמלווה קומונרים, רכז הדרכה וראש תחום בנים. מזה כשמונה שנים מכהן כמזכ"ל התנועה. "אמרתי לא מזמן לרב אריה בצלאל, יושב ראש עמותת אריאל, שהגעתי לתפקיד חלומותיי בגיל 32. זה התפקיד הכי משמעותי שיש. היכולת לעמוד בראש תנועה שמחנכת את ילדי ישראל בעוצמה גדולה היא מרגשת. זה תפקיד עם המון אחריות בכל הרמות, אבל גם זכות עצומה".
תנועת נוער// "דווקא היום אני מאמין שחברות בתנועת נוער היא בעלת ערך עצום. בעיקר בדור שלנו יש חשיבות למפגש החברתי הבין־אישי שהוא לא דרך מסכים. בניית החוסן והיכולת להתמודד עם קשיים זאת המתנה הכי גדולה שאפשר לתת לילדים שלנו. וזה עוד לפני שדיברנו על עיצוב וגיבוש הזהות והחינוך הערכי והתורני".
תנועה במלחמה// "ברמה האישית הייתי מגויס יותר מחצי שנה. רק לפני כחודש יצאתי מעזה, ועוד מעט אני נכנס לעוד סבב מילואים. רוב העובדים בתנועה היו מגויסים, וזה דרש מסירות והשקעה של כל הצוות. הם נדרשו לתת מעצמם הרבה יותר. התמודדנו עם מאות חניכים שמפונים מהבתים, ועם עשרות משפחות במעגל קרוב של שכול".
בוחרים לצמוח// "הבחירה שלנו הייתה להוסיף עוד פעילות ולהמשיך בעשייה דווקא בזמן הזה של משבר. הסניפים יצאו למאות מיזמים של התנדבות בחקלאות, אצל משפחות מגויסים, במלונות, בלי סוף התנדבויות. זו זכות וגאווה גדולה לראות את הנוער הנפלא שלנו מגויס לתת מעצמו ברוח גדולה".
יותר// נושא חודש הארגון השנה היה "אריאל, קדימה ליותר". "ביקשנו לברר את הדרך של התנועה ואת המחויבות שלנו לתורה, לעם ישראל ולארץ ישראל ממקום אישי. המחויבות של כל אחד ואחת לדרוש מעצמם להיות עוד יותר טובים ועוד יותר טובים. להיות בציר של התקדמות מתמדת. גם שם השבט החדש, כפיר, מבטא את הנקודה הזאת. להיות כמו אריות ולחיות בעוצמה גדולה".
תנועה לכולם// תנועת אריאל מונה כ־17 אלף חניכים ב־166 סניפים מקצרין ועד אילת. "כשנכנסתי לתפקיד הבנתי שכמו שהתורה שייכת לכל יהודי, כך תנועת אריאל שייכת לכולם. ומכאן, כל ילד יכול להיות חניך בתנועה, אם הוא מבית מסורתי, דתי־לאומי או חרדי.
יש לנו מגוון עצום של חניכים, וזה נובע מהתפיסה שתנועת אריאל משרתת את עם ישראל. אריאל היא לא בית מדרש סגור שמקבל רק את מי שגדלו בבתים תורניים. נכון שלתנועה יש דרך ואמירה תורנית חזקה וברורה, אבל אנחנו מקבלים את כולם ושמחים בכך".
ביחד// "סביב שולחן מועצת תנועות הנוער יושבים כל המזכ"לים בישראל ומדברים על המחלוקות והפערים ואיך משמרים את היחד שלנו כעם. יש לנו תקווה שאולי יאמצו את המודל שאנחנו מצליחים לייצר אצלנו, להיות חלוקים אידאולוגית ועם תפיסות עולם ברורות, ומצד שני להיות בעמדה של חיבור וקשר. זה אפשרי".
במגרש הביתי:
מה הלו"ז// תפילה בשעה 6:45, פיזור הילדים למסגרות, ומשם לישיבות עם צוות ההנהלה הארצית במשרדי התנועה, ברשויות ובמשרדי הממשלה. בשעות אחר הצהריים והערב מגיע לסניפים, עורך ישיבות עם ועדי הורים ועוד. "בנסיעות בין שיחות טלפון שומע שיעורי תורה. משתדל לשמור על קביעות בלימוד תורה עם חברותות".
פלייליסט// "אני מחובר לעולם הפיוט. יגל הרוש, ליאור אלמליח. וגם ישי ריבו, ביני לנדאו ועוד".
השבת שלי// "המתנה הכי גדולה שהעם היהודי קיבל, במיוחד בדור שלנו. זמן של עצירה, של התבוננות בלי הסחות דעת, לקבל כוחות של רוח ומשמעות להמשך העשייה והחיים".
דמות מופת// "סבא, יצחק הראל. אדם שכל הזמן נמצא בהתקדמות מתמדת, עבודת המידות, חסד, רגישות לזולת, והכול מתוך צניעות וענווה".
מפחיד אותי// "חושש לפספס את הקשר עם הילדים".
משאלה// "שנבין מה אנחנו עושים בארץ ישראל ומה הייעוד שלנו".
כשאהיה גדול// "אני בשנת המזכ"לות האחרונה בתנועה ובצומת דרכים מקצועי. אני מאמין שאמשיך לפעול בעולמות החינוך או הניהול, ושהקדוש ברוך הוא יכוון אותי למקום שהכי מתאים".
לתגובות: [email protected]