ח”כ ניר ברקת, שר הכלכלה והתעשייה
ח”כ ניר ברקת, שר הכלכלה והתעשייהצילום: ערוץ 7

יוקר המחיה - האשמים

שאלת המאבק ביוקר המחיה מעסיקה את החשיבה הכלכלית בישראל מזה דורות. באופן טבעי, ברוב המקרים האצבע המאשימה של התקשורת והפוליטיקאים מופנית למגזר העסקי. זה קל ופופולרי, אך מחטיא את המטרה.

המגזר העסקי אינו חף לחלוטין מאשמה, אך חלקו ביוקר המחיה שולי ביחס לחלקו של המגזר הציבורי. בעוד שבשוק הפרטי לאזרח יש חופש בחירה בין המתחרים השונים, בנושאי הרגולציה הוא כבול להחלטות של גורם יחיד – הממשלה. גם בהיבט האחריות, השוק הפרטי מחויב להצלחה עסקית, זו חובתו כלפי בעלי המניות. לעומת זאת המגזר הציבורי אמור להיות מחויב קודם כול לרווחת האזרח, אך זה לא תמיד המצב.

במשך עשרות שנים הערכנו כי מגבלות היבוא שנוצרו על ידי מכון התקנים הן שורש הבעיה. זה היה נכון חלקית. שורה של רפורמות פתרה את החסמים העיקריים שיצר המכון, החל משינוי מבנה המכון בהובלת השר אלי כהן, וכלה ב"מה שטוב לאירופה טוב לישראל" בהובלת שר הכלכלה הנוכחי ניר ברקת. אולם חסמי היבוא לא פסקו, ועדיין יקר ומסובך לייבא סחורה לישראל וליצור תחרות לייצור המקומי המוגבל. החסמים, פרי יצירתם של משרדי הממשלה, פרוסים כרשת סבוכה על כל פעולות היבוא.

משרד האוצר אחראי בין השאר על שיעורי המכס על יבוא גידולים חקלאיים, שהציבור אינו מודע לגובהם. כשאני שואל עיתונאים, הם מעריכים שהמכס על גידולים חקלאיים הוא 30%-40%. בפועל, המכס בסביבות 180%-300% ולעיתים אף יותר מ־500%. בנוסף לכך, כשמחירי ההובלה הימית מזנקים, וכשנוספים היטלים למיניהם כמו היטלי צפיפות בנמלים, גם המיסים עולים, שכן חישוב המכס נעשה על המחיר הסופי, הכולל הובלה והיטלים. חישוב המע"מ נעשה על המחיר הסופי הכולל גם את המכס. כך מייקרים את המוצרים ופוגעים בתחרות בזמן מצוקה. למיטב ידיעתי שר האוצר טרם התייחס לבעיה זו.

משרד הבריאות סובל מחוסר יכולת תפקודית. בתחום המזון, תחנות ההסגר בנמלים, אשר מתירות את היבוא, פועלות בתת־תפקוד ומשום כך המוצרים מתעכבים בנמל זמן רב, ולעיתים נפגמים ומתקלקלים. בתחום יבוא ציוד רפואי ורישום תרופות ההליכים ממושכים ויקרים מדי. בנוסף לכך, המשרד מנהיג קריטריונים מחמירים לעומת המקובל בעולם. עד כמה זה באמת תורם לבריאות הציבור? זו בהחלט שאלה חשובה שאין לזלזל בה.

למשרד החקלאות יש אגף חשוב שהוא אגף הצומח. הוא מחליט אילו סוגים של גידולי ירקות ופירות מותר בכלל לייבא מחו"ל ומאילו מדינות. הרשימה המצומצמת של מוצרים ומדינות שהוא מפרסם פוגעת בחופש הבחירה של היבואנים, מייקרת את המחיר לצרכן ופוגעת במגוון.

מעל כולם ניצב משרד הדתות, בכל הנוגע לאישורי הכשרות ליבוא מוצרי מזון לישראל. כאן זה כבר גובל בשערורייה. מערכת הכשרות מסורבלת, לא יעילה, מחמירה ויקרה הרבה יותר מהנדרש.

קצרה היריעה מלפרט את שלל המקומות שבהם התייעלות ממשלתית תקל מאוד על יוקר המחיה. שבע הדוגמאות הללו ממחישות את התמונה. במקום להפנות, בנוחות פופוליסטית, את האצבע המאשימה תמיד לעבר המגזר העסקי, על הממשלה לפעול ולהתייעל למען רווחת הציבור.

הכותב הוא נשיא איגוד לשכות המסחר לשעבר