מחסומי בטון במטולה, סמוך לגבול הצפון
מחסומי בטון במטולה, סמוך לגבול הצפוןצילום: חן לאופולד, פלאש 90

בעוד פחות מחודש עומדים להסתיים 60 ימי הפסקת האש שנחתמו בין ישראל ולבנון, וכפי הנראה במסגרת תוכנית ההסדרה שסוכמה בין הצדדים, צה"ל יידרש לסגת אל מעבר לקו הגבול הישראלי. זאת ללא כינון של אזור חיץ מוסדר בשטח הלבנוני סמוך לקו הגבול.

המשמעות ברורה: הדבר יאפשר לתושבי הכפרים בדרום לבנון לחזור בהמוניהם לבתיהם, כולל בכפרים צמודי גדר. אומנם על פי ההסכם נקבע כי מחבלי חיזבאללה לא יוכלו לשוב אל מדרום לליטני, אך בתנאים הנוכחיים נראה כי הגורמים האמונים על האכיפה יתקשו למנוע את חזרתם, התבססותם והתעצמותם מחדש על הגבול.

גורמי ביטחון לצד ראשי רשויות בצפון יוצאים בימים אלו בקריאה דחופה לממשלת ישראל לפעול באופן מיידי להקמת רצועת חיץ מפורזת וסטרילית לאורך כל תוואי הגבול בשטח לבנון, שתרחיק את מחבלי חיזבאללה מהיישובים הישראליים. אחרת, הם מתריעים, לא יישמרו הישגי המלחמה ולא תתאפשר חזרת התושבים לבתיהם בבטחה.

"אמליץ לתושבים לא לחזור"

דוד אזולאי, ראש המועצה המקומית מטולה, מודאג מאוד מהמצב. "אנחנו דורשים ביטחון אמיתי ולא רק תחושת ביטחון. במידה ולא יהיה אזור חיץ, אמליץ לתושבים שלי לא לחזור הביתה. לא נסכים לחזור למציאות של שבעה באוקטובר בצפון", הוא זועם.

אזולאי מותח ביקורת חריפה על ההסכם שהושג בין לבנון וישראל: "ההסכם שעשו הוא הסכם רע. הוא לא הסכם טוב, בטח ובטח לטווח הארוך. החלטה 1701 לא נותנת מענה, גם אם היא משופרת. היא לא נתנה מענה, והיא לא תיתן מענה גם בעתיד". אזולאי מציע שתי חלופות להסכם הנוכחי. האחת, יישום החלטה 1559 של מועצת הביטחון של האו"ם שהתקבלה בשנת 2004, המחייבת קיום צבא אחד בלבד בלבנון ופירוק ארגוני הטרור הפועלים ברחבי לבנון ובראשם חיזבאללה. החלופה השנייה היא יצירת אזור חיץ מוחלט בין גבולות שתי המדינות. "היה צריך ללכת על הסכם אחר שקובע שבמדינת לבנון יש צבא אחד שאחראי לפרק ארגוני טרור, וחבל שדווקא עכשיו, כשהצד השני חלש מאוד ודווקא אחרי הסיפור עם סוריה - הממשלה שלנו לא חותרת לכך. יכולנו להגיע לשם די בקלות כי גם האמריקנים, גם הצרפתים וגם הלבנונים רוצים בכך".

אז למה לדעתך ישראל לא דרשה את זה כתנאי בל יעבור?

"צריך לשאול את ראש הממשלה", הוא מאשים. "ואם לא הולכים להסכם כזה, אז אזור החיץ הוא הכרחי אפילו יותר. יש לנו דוגמה מצוינת בסוריה. ראינו עכשיו איך השתלטנו על אזור החיץ בקלות, וגם ראינו את קוניטרה הנטושה משנת 1973. גם פה יכולנו לדאוג לאזור חיץ לאורך הגבול עם לבנון".

מה הערך של אזור כזה?

"אזור חיץ בעיקר יסיר את איום החדירה ואת מנהרות הפלישה. אלו שני איומים מאוד משמעותיים. צריך להבין, כפר כילא נמצא 50 מטר ממטעי מטולה. זה מרחק אפס. במבצע מגן צפוני בשנת 2018 התגלו מנהרות התקפיות חוצות גדר שהגיעו לתוך שטח מטולה, מתוך שש המנהרות שנמצאו לאורך הגבול. גם עכשיו נמצאו מנהרות שהגיעו ממש עד חומת הגבול ולפי צה"ל הן לא חצו לשטח שלנו. לשם הם מכוונים, וברגע שנאפשר להם לחזור הם יתחילו לבסס שוב את הטרור מולנו", הוא שב ומזהיר.

"בכפר כילא גרים 15 אלף שיעים, ואני מעריך שמתוכם בערך 12 אלף הם אנשי רדואן וחיזבאללה, ואם הם יחזרו לכפר הם ישקמו הכול. והפעם כשהם ישקמו את הבתים שלהם, הם ישקמו את המנהרות ואת מחסני האמל"ח כחלק מתהליך הבנייה והשיקום. הם יכינו את השבעה באוקטובר שלהם. משם זה רק עניין של זמן", הוא מזדעק. "אם ניתן להם, זה ייקח שנה, שנתיים או עשר שנים, אבל בסוף הם ימצאו את הזמן ויעשו את אירוע הטרור שלהם. אני לא זוכר שהאיראנים וחיזבאללה חזרו בתשובה והם עכשיו אוהבי ישראל, ולכן אסור לנו בשום אופן להגיע לסיטואציה כזאת".

בהיעדר אזור חיץ, מה אתם מתכוונים לעשות?

"כרגע הסיפור מורכב מאוד, ואני קורא לתושבי מטולה לא לחזור לגור בבתיהם", הוא אומר בנחרצות. "לאור ההסכם אני חושב שבמרכז הרבה יותר בטוח מאשר פה במטולה. אני חושב שההסכם לא טוב לנו. ואני אומר ביושר, אני נשאר לגור ולחיות פה כי זו הבחירה שלי, אבל אני לא אמליץ לאחרים לחזור לפה. אני אומר את זה בגלוי. ההסכם הוא אולי טוב בטווח הקצר, שכולם באופוריה ושקט ואנחנו חזקים וצה"ל עדיין בלבנון, אבל אנחנו אוטוטו אמורים לצאת משם, ואז מה יהיה? הם יחזרו", הוא מדגיש. "אי אפשר להגיד לאנשי חיזבאללה ורדואן שגרים בכילא או באל־עדייסה, אל תחזרו לבתים שלכם. הם יחזרו. זה לעצום עיניים להגיד שזה לא יקרה. וזו שוב מדיניות ההכלה שהייתה טרום שבעה באוקטובר", הוא קובל, "לכן אסור לנו בשום אופן להגיע למצב הזה".

איך זה אפשרי?

"אני מקווה שההסכם לא יחזיק מעמד ושצבא לבנון לא יצליח לחזור לדרום, וכתוצאה מכך צה"ל לא יצא מתוך הרצועה הזאת ונעשה חישוב מסלול מחדש", הוא מצפה. "אני קורא לממשלת ישראל לעשות חישוב מחדש לאן פנינו ולהחליט לאמץ את החלטה 1559, ואז לאכוף אותה או לדאוג למרחב חיץ מתאים".

אזולאי מזכיר כי גם כיום עוד נשארו לחיזבאללה יכולות ותחמושת. "לפי מה שאומרים בצמרת צה"ל והמדינה, לחיזבאללה נשארו 20 אחוז מהיכולות שלהם. אז אפשר להמשיך לכתוש אותם ולרסק עוד מהיכולות האלה ולגרום לצבא לבנון להתעורר ולהיות חזק יותר, או ליצור אזור חיץ. אזור לאורך הגדר שבו אף לבנוני לא נכנס, כוחות צה"ל חוזרים לתוך שטח מדינת ישראל ומתצפתים, וכל מי שנכנס לאזור החיץ - דמו בראשו".

זה נשמע כל כך מתבקש וקל לביצוע.

"יש במדינת ישראל אדם אחד שקובע לטוב ולרע, וקוראים לו בנימין נתניהו".

נפגשת איתו? הבעת את עמדתך בנושא?

"לא. אני אומר את זה לכל הגורמים. לצערי אין עם מי לדבר. לכל שר שמגיע לכאן אני אומר: תדאגו לזה. הם אומרים 'בסדר בסדר', ובסוף בקבינט הם מרימים את היד על מה שהם רוצים. דרך אגב, בצבא בדרגי המג"ד־מח"ט כולם נחושים ומבינים בנסיבות שנוצרו את הצורך בשטח חיץ. ההסכם היום משרת את הדרג הצבאי והמדיני ביחד. כולם רוצים שקט, ובואו נסגור את האירוע כאילו הכול בסדר. אבל הכול לא בסדר", הוא קורא בהדגשה. "במצב הזה אנחנו נפגוש את השבעה באוקטובר בצפון באחד הימים. זה יגיע, ואני מוטרד מזה מאוד".

האחריות עוברת למדינת לבנון

אלוף משנה במיל' חזי נחמה, מראשי פורום המפקדים והלוחמים במילואים, משוכנע כי העובדה שבהסכם הפסקת האש עם לבנון לא נקבע אזור חיץ שיכול להבטיח את ביטחון תושבי הצפון היא הרת אסון. לאחרונה הוביל הפורום בראשותו כנס מיוחד תחת הכותרת 'לא חוזרים על טעויות העבר. חייבים רצועת חיץ', במטרה לקדם את יצירת רצועת החיץ.

"מתקפת שבעה באוקטובר הוכיחה את הצורך ברצועת חיץ, ותושבי הצפון דורשים זאת בצדק, על מנת שיוכלו לחזור בביטחון לבתיהם בלי איום פלישה של חיזבאללה", הוא מבהיר את נחיצות העניין. "במצב הקיים, בתוך מספר שנים מצומצם הם יוכלו להחזיר את היכולות שלהם. כדי לאפשר לתושבי דרום לבנון לחזור לבתים שלהם, אנחנו צריכים ליצור איזשהו מרווח זמן שבו מדינת לבנון תראה שהיא באמת מתכוונת לטפל בחיזבאללה, ואת הדבר הזה ניתן להשיג רק על ידי רצועת חיץ".

למה אתה מתכוון כשאתה אומר רצועת חיץ?

"מדובר בשטח שנקי מכוחות, נקי מאנשים, אין בו אף אחד. שטח מוות (killing zone). בכוונה אני לא משתמש בביטוי רצועת ביטחון", הוא מבקש לחדד, ומסביר כי נדרשת רצועת חיץ מול לבנון עד שמדינת לבנון בעצמה תממש את אחריותה לנעשה בשטחה. "לכולם יש את השריטה ממה שהיה בלבנון בשנות התשעים, כשצה"ל והאוכלוסייה היו באותו תא שטח. זה הקשה מאוד את השליטה בשטח וחיילים שלנו נהרגו, ואז אנחנו נכנסים לסיפור 'ארבע אימהות' והנסיגה לאחר מכן. היום ישראל צריכה לומר: אנחנו דורשים שמדינת לבנון תממש את הריבונות שלה בשטחה. זו דרישה בסיסית, שמדינת לבנון היא זו שתיישם את החלטות 1701 ו־1559".

על מדינת לבנון החלשה אנחנו יכולים לסמוך?

"אני מעביר את האחריות אליהם, ייקח כמה זמן שייקח, עד שהם יעשו את זה. ומתי אני אאפשר לתושבי דרום לבנון לחזור לכפרים? כשמדינת לבנון תיישם את מה שהיא אמורה ליישם ותפרק את הטרור. זו בעיניי דרישה אלמנטרית מאוד".

ועד שנראה שמדינת לבנון תפעל כפי שמצופה ממנה, מדינת ישראל תשמור על רצועת חיץ?

"בדיוק. תהיה רצועה שאליה אף אחד לא נכנס. צה"ל שולט בה בתצפיות ומהאוויר. וברגע שאין תושבים, כל תנועה באותה רצועה היא תנועה חריגה".

על איזה רוחב אתה מדבר?

"זה תלוי בתוואי השטח, אבל בגדול בין שלושה לשבעה קילומטר. אם זה שטח ששולט עליי טופוגרפית - אני ארצה להרחיב אותו טיפה, ואם זה שטח שלצד השני אין בו שליטה והשטח השולט הוא ממש קרוב לגבול - אז מספיקים גם שלושה קילומטרים. זאת רצועה שבעזרתה אני שולל את איום הפשיטה לתוך ישראל, גם של כוחות רדואן וגם של חוליה מצומצמת של מחבלים בודדים. וכמובן ירי נ"ט ישיר", הוא מתאר את חשיבות הרצועה. "אני לא שולל כל מה שקשור לירי תלול מסלול, כי ירי תלול מסלול אפשר לירות גם ממרחקים גדולים יותר. לכן אני אומר, מדינת לבנון, אני רוצה ליצור אמצעי לחץ עליכם. כמו שיש לי גבול עם מצרים וירדן, ובגבולות האלה אני מרגיש בטוח כי הן עושות את המשימות שלהן ומונעות טרור, ככה אני מצפה מכם. ועד שזה לא יקרה, התושבים שלכם לא חוזרים לגבול. זאת משוואה פשוטה מאוד".

אתה מכוון בדבריך לאזור חיץ זמני אד הוק?

"נכון. אבל הזמני הזה הוא עד שלבנון כמדינה תיקח אחריות על מה שקורה בשטחה. ייקחו אחריות? אין בעיה. בתוך שלוש עד חמש שנים נוכל להחזיר את התושבים שלהם לאותו אזור. ואם הם לא ייקחו אחריות, נשמור על הרצועה הזאת כמה שיידרש", הוא מדגיש. "ההיגיון הזה הוא כל כך בסיסי, וזה מה שעשינו באופן אוטומטי בסוריה. הייתה טיפה חוסר בהירות, ארגוני המורדים תפסו שליטה - אז מיד יצאה הוראה: תיכנסו, קחו אזור חיץ ונראה מה ילד יום. בוא נמתין שבוע-שבועיים, חודש-חודשיים. בינתיים הצבא קיבל הוראה להיערך שנה קדימה לחורף הבא. למה? כי במציאות של חוסר בהירות קודם כול יוצרים אזור חיץ", הוא מסכם. "כמו שלוקחים ברכב גלגל רזרבי ליתר ביטחון, כך גם בסוריה. אנחנו לא יודעים מה יתפתח עם ארגוני המורדים – עד שאנחנו לא מגיעים איתם להסכם מסודר וחתום וסומכים עליהם, לקחנו שני צעדים קדימה כדי למנוע מצב שהאויב מפתיע אותנו חלילה במרום גולן או בקשת. יצרנו כאן מרווח של כמה קילומטרים הכרחיים. כך חייב להיות בלבנון".

אולי בלבנון, אחרי שכבר גובשה ההסדרה, כבר החמצנו את האפשרות ליצור אזור חיץ?

"אנשים אומרים לנו חבר'ה, הרכבת כבר יצאה מהתחנה. אבל אני כופר בהנחה הזאת", הוא אומר בנחרצות. "קודם כול, המצב היום הוא דינמי מאין כמותו. ראינו בשנה האחרונה שינויים שלא ראינו במשך 50 שנה, ולכן ישראל צריכה להחליט שזה הדבר שיש לעשות, ופתאום יהיה איזה פתח ליישם את הרעיון בשטח", הוא אומר. "ומעבר לכך, האמירה לנחיצות אזור חיץ היא אמירה מקצועית. אין איש צבא שחולק על היעילות של רצועת חיץ כזאת. יש מדינאים שאומרים תקשיב, אל מול מערכת השיקולים הכללית, לתקוף באיראן, עזה או ממשל טראמפ, הסיפור של רצועת חיץ בלבנון הוא מורכב. אני לא נכנס לעניין המדיני אלא אומר שאנחנו כאנשי צבא חייבים להשמיע קול חזק וברור שהפתרון הכי נכון, בטח אל מול הקונספציה וחוסר הוודאות בנוגע למה ילד יום בחזית הלבנונית, הוא הקמת רצועת חיץ", הוא מתעקש. "יש ערך שהאמת הזאת תיאמר בקול ברור. אנחנו אומרים את האמת המקצועית שלנו. הציבור שומע את זה, מבין שזה נכון ומבין שכל דרגי הצבא תומכים בזה. כולם מסכימים שזה נכון ליצור רצועת חיץ. יש ויכוח אם בקונסטלציה הספציפית שנוצרה ניתן ליישם את זה".

"שטח ריק הכי קל לשמירה"

נחמה מצייר תרחיש שממחיש את הנחיצות ברצועה שכזאת: "נניח שבעוד שנה מהיום חס וחלילה נכנסת חוליה של שני מחבלי חיזבאללה ליישוב בישראל ורוצחים שני אזרחים. במקרה כזה ממשלת לבנון מיד תתנער מאחריות ותצהיר שמחבלי חיזבאללה הצליחו להתגנב ולבצע פיגוע שלא בידיעתה. האם בעקבות חדירת המחבלים מדינת ישראל תצא למלחמה? התשובה לצערי ברורה. מדינת ישראל לא יוצאת למלחמה על פיגוע. ראינו את זה במשך עשרות שנים, במעלות ובקריית שמונה ונהריה. מה יכול למנוע מציאות כזאת של חדירות מחבלים שוב ושוב? רק רצועת חיץ. עד מתי? עד שמדינת לבנון תממש אחריות מלאה בשטחה".

אזור חיץ אפקטיבי מחייב אכיפה נחושה של ישראל.

"שטח ריק זה הדבר הכי קל לשמירה. אני מעלה לאוויר מזל"טים וכטב"מים וכל מיני אמצעי מודיעין שלא מסכנים חיים, וברגע שאני מזהה מישהו בשטח אני יורה עליו. זה פשוט כמו שזה נשמע. ישראל מעבירה מסר בצורה מאוד ברורה שזו רצועת חיץ ואף אחד לא נכנס אליה, ורק אחרי שמדינת לבנון לוקחת אחריות ברצינות, נדבר איתה על השלב הבא. בשלב הנוכחי צריכה להיות רצועת חיץ".

נחמה הודף ביקורות בין־לאומיות צפויות נגד המהלך ומסביר: "כשאני מתנה את קיום אזור החיץ בהתנהלות מדינת לבנון, אני למעשה שומט את הקרקע מתחת לטענות של אלו שאומרים: אתה רוצה לכבוש, אתה רוצה להתיישב. לא, אני רוצה ביטחון לתושבים שלי, נקודה. אני רוצה שתושבי קריית שמונה לא יחששו מאירוע חדירה, ושתושבי מטולה יוכלו לישון בשקט", הוא מדגיש. "צריך להבין שעל פי ההסכם הנוכחי, בעוד פחות מחודש תושב מטולה שיחזור לביתו יראה במרחק 300 מטר ממנו מחבל חיזבאללה עושה לו תנועה מגונה. לפני המלחמה ראינו את חיזבאללה פרוס במרחק 50 מטר מהגדר, עם מבנים של חברה שמקבילה לחברה להגנת הטבע שלנו. הם לא טיפשים. הם טענו שלפי החוק הבין־לאומי מותר להם להציב מבנים של רשות שמורות הטבע. כל הפעילים שם הם מחבלי חיזבאללה. הם ינצלו כל פרצה בחוק, ולכן אנחנו צריכים לדאוג לשנים הקרובות לכל הפחות. ובטווח זמן של ארבע-חמש שנים יהיו לנו אינדיקציות מספיק טובות לדעת אם מדינת לבנון באמת מטפלת בארגוני הטרור כמו שצריך או לא".

מה שבעבר לא כל כך ראינו.

"נכון מאוד. ולכן עלינו לנקוט את כל הצעדים לשמירה על אזרחי מדינת ישראל".