בחזית המערכה המדינית

שנת 2024 מסתיימת כשישראל הוכיחה שהיא מעצמה אזורית, חזקה ומרתיעה ומקור ליציבות אזורית באזור סוער ומלא תהפוכות.

ערכה של ישראל בשמירה על היציבות האזורית עולה בזירה הבין־לאומית, למרות המאמצים הבלתי פוסקים מצד שוחרי רעתה בזירה המשפטית־מדינית. אויבינו חטפו מכות אנושות, ציר הרשע האיראני נחלש משמעותית, הן בשל הפגיעה בחיזבאללה ובחמאס והן בעקבות קריסת משטר אסד בסוריה.

שנת 2025 צפויה להיות שנה משמעותית מבחינה מדינית, עם מספר אירועים מרכזיים באופק, הטומנים בחובם אתגרים והזדמנויות. הכניסה של ממשל חדש בוושינגטון, המשך המאבק באיום האיראני ובניסיונותיו להשגת יכולות גרעיניות, חיזוק היחסים עם אירופה, קידום הדרישה לדה־רדיקליזציה בקרב האוכלוסייה הפלשתינית, והרחבת מעגל הנורמליזציה הכולל הסדרת יחסים עם סעודיה ומדינות מוסלמיות נוספות. כל זאת לצד המשך המאבק באנטישמיות הגואה ובעיצוב התודעה של דעת הקהל הבין־לאומית.

בשורות הבאות אמנה את נתיבי הפעולה העיקריים בחזיתות המדיניות השונות בעולם שבהן פועל משרד החוץ, את הישגיו המדיניים בשנה החולפת ואת האתגרים הרבים שעוד לפנינו:

יצירת כיפת ברזל מדינית - משרד החוץ פועל ליצירת מעטפת הגנה מדינית לפעולות הממשלה, לשימור מרחב הלגיטימציה לפעילות הצבאית של ישראל בזירות השונות. ההתמודדות כוללת מענה לביקורת הגוברת בנושא ההומניטרי בעזה, במיוחד מזירות בין־מדינתיות כמו האו"ם, האיחוד האירופי, פרלמנטים וה־7G. מאמצי הפעילות ניכרים גם בסיכול החלטות במועצת הביטחון, בהיעדר החלטות הקוראות לסיום הלחימה ובהדגשת הקריאה לשחרור החטופים במסגרת החלטות בין־לאומיות.

בידוד והשחרת איראן ושלוחותיה - במטרה להביא לקטיעת זרועות התמנון האיראני, משרד החוץ פועל לקדם הטלת סנקציות נוספות מצד ארצות הברית, האיחוד האירופי ובריטניה. הפעילות כוללת קמפיין להכרזה על משמרות המפכה והחות'ים כארגוני טרור (קנדה), קידום סנקציות על חמאס והכרזתו כארגון טרור (שווייץ), והטלת סנקציות על פעילי חמאס ועל נתיבי המימון המאפשרים את קיומו. במאבק לעצירת יכולות הגרעין האיראני, המשרד פועל מול מועצת נגידי הסוכנות הבין־לאומית לאנרגיה אטומית, על מנת שזאת תקבל החלטה המטילה פיקוח הדוק ומשמעותי יותר על הפרות הגרעין האיראניות.

סוריה - מול סוריה מתקיימת פעילות דיפלומטית לגיבוש תמיכה ולמניעת גינויים לפעילות הישראלית באזור החיץ ולמאמץ הקינטי כנגד מאגרי אמצעי הלחימה של המשטר. מרוכז מאמץ למנוע לגיטימציה ולחשוף את פניהם האמיתיות של הגורמים הג'יהאדיסטיים בדמשק, חרף ניסיונותיהם להחליף שם או לבוש כמצג של ליברליות. הפעילות כוללת את רתימת הקהילה הבין־לאומית להגנה על המיעוט הכורדי והבעת ביקורת על טורקיה ופועלה.

מול איחוד אירופה פועלים במשרד החוץ למנוע הכרה נוספת במדינה פלשתינית לאחר גל ההכרה במאי 2024 (סלובניה, אירלנד, ספרד, נורבגיה). נעשית עבודה דיפלומטית מאומצת להשחרת אונר"א באמצעות השעיית והפחתת המימון מצד תורמות עיקריות (ארצות הברית, שווייץ, איטליה, יפן). המאמצים כללו קמפיין ציבורי שהבליט את קשרי הסוכנות עם חמאס וזכה לתהודה עולמית, ובסיומו החליט הפרלמנט ההולנדי על צמצום הדרגתי של המימון ושוודיה הכריזה על הפסקת המימון והעברתו לארגונים אחרים.

לוחמת תודעה ומאבק באנטישמיות - החלטת ממשלה 2328 מעגנת את תפקיד משרד החוץ בהובלת המאמץ להשפעה על דעת הקהל בעולם, ויועדו לכך משאבים להמשך המאבק באנטישמיות, ב־BDS ובדה־לגיטימציה.

שחרור החטופים - עמידה על התביעה לחבר דרישה להפסקת אש לדרישה לשחרור החטופים בהחלטות בין־לאומיות, העלאת מודעות לשחרור החטופים והעלאת הנושא בשיחות בכירים ובפורומים בין־לאומיים. הפעילות כללה הוצאת משלחות של בני משפחות החטופים לחו"ל. עד היום יצאו כ־300 משפחות לביקורים ברחבי העולם.

המערכה המשפטית־מדינית: ניכרת עלייה חסרת תקדים בהיקף הזירות המשפטיות הבין־לאומיות ובחומרת ההאשמות כלפי ישראל שעימן מתמודדים הנציגים הדיפלומטיים (הרעבה, ג'נוסייד, "אפקט האג"). למגמה זו השלכות פוטנציאליות מרחיקות לכת במגוון תחומים.

ICC- בהליכים על ההחלטה באשר לצווי המעצר. משרד החוץ פועל כנגד הלגיטימיות של צווי המעצר, ובעשייה בארצות הברית להטלת סנקציות כלפי מי שישתף פעולה עם בית הדין לאכיפת הצווים. בימים אלו מגובשת חוות דעת מייעצת חדשה בנוגע לחובות של מדינת ישראל כלפי מדינות וארגונים שרוצים לפעול, וכן לגבי הליכים פליליים במדינות נגד בכירים, קצינים, משרתי מילואים וחיילים בשירות סדיר. סוגייה זו מחייבת טיפול לאומי ומשאבים.

במישור הכלכלי פועלים במשרד החוץ לצמצום הגבלות על הייצוא והייבוא הביטחוני מישראל, לביטול אזהרות הנסיעה לישראל ולהחזרת פעילות חברות התעופה והטיסות. כמו כן פועלים לקידום הסכמים כלכליים (עובדים זרים והסכמים שבדרך) המסייעים למשק הישראלי.

מאז 7 באוקטובר נלחמת ישראל בארבע מערכות מקבילות: המערכה הצבאית, המערכה המדינית, המערכה המשפטית והמערכה התודעתית. למערכה התודעתית השפעה רבה על מקבלי ההחלטות במדינות השונות, גם בקרב בנות הברית הקרובות ביותר. מערכה זו היא גורם השפעה עיקרי בתפיסת הלגיטימציה העולמית לפעולתה המדינית והצבאית של ישראל, וביכולתה לפעול במכלול זירות להגנה על אזרחיה.

לאחרונה קיבל שר החוץ החלטה מהפכנית בגישת יחסי החוץ, לסגור את שגרירות ישראל בדבלין נוכח המדיניות האנטי־ישראלית הקיצונית של ממשלת אירלנד. שגרירת ישראל בדבלין הוחזרה לישראל בשעתו בעקבות החלטתה של אירלנד להכיר באופן חד־צדדי ב"מדינה פלשתינית". לפני כשבועיים הודיעה אירלנד על הצטרפות לתביעה הדרום־אפריקאית נגד ישראל בבית הדין הבין־לאומי בהאג (ICJ), המאשימה את ישראל ב"רצח עם".

שר החוץ גדעון סער מוביל תוכנית פעולה לניהול המערכה התודעתית, שבמסגרתה מתבצעת עבודת מטה לגיבוש אסטרטגיה סדורה, ותוכנית פעולה הוליסטית בממד המדיני והאזרחי. תוכנית הפעולה תמומש באמצעות פיתוח יכולות פנימיות, עיבוי המערכים הקיימים במטה ובנציגויות משרד החוץ ובאמצעות התקשרות עם גורמים חיצוניים.

עם כניסת שר החוץ גדעון סער לתפקיד עברה הצעת ההחלטה 2328, שעיקריה הקצאת תקציב ייעודי בגובה 545 מיליון ש"ח להעצמת עבודת ההסברה הישראלית בעולם. בימים אלה מגבשת הנהלת המשרד את תוכנית העבודה למימוש פעילות זו. התקציב הייעודי ישמש להשפעה על דעת הקהל בעולם, במרחב הציבורי והדיגיטלי, באוניברסיטאות ובארגוני החברה האזרחית.

הכותב הוא משנה למנכ"ל משרד החוץ