באולפן ערוץ 7 מתארחת טל גלבוע, יועצת ראש הממשלה לזכויות בעלי חיים ודודתו של גיא החטוף ברצועת עזה המספרת על הרגע בו החליטה להפוך לטבעונית, על הקשר שבין ההחלטה לאביה שאת שמו, גלבוע, היא מנציחה ועל גיא והמאמצים להשבתו.
את ההחלטה קיבלה ברגע אחד לפני כ-14 שנים כאשר במהלך טיול ראתה כיצד מופרד עגל מאמו הצורחת ונוגחת בגדר. "כששומעים את זה אי אפשר להתעלם", היא אומרת ומספרת כי שאלה את החקלאי לפשר האירוע, והוא הסביר לה שהעגל משלשל והוא מפריד אותו ממנה אחרי עשר דקות של יניקה, ומסתבר שבכל פעם שהעגל מופרד מאמו זו תגובתה. עוד סיפר לה החקלאי על המרדף של הפרות אחרי המשאית בה נלקחים העגלים לשחיטה, ועל ההמתנה שלהם במשך שבועיים ליד הכביש עד שברור להם שהעגלים כבר לא ישובו. כשטל אמרה לו שזו רק פרה, אמר לה אותו חקלאי שהיא קודם כל אימא. וכך "אדם שמגדל עגלים לשחיטה שינה את חיי לעד".
מאותו יום החליטה שלא לאכול בשר ויחד עם ההחלטה התחברה לספרות גדולי ישראל בנושא, מהרמב"ם והרמב"ן ועד לרב קוק דרך הוגים רבים נוספים. לאביה שלה היה מפעל לבשר, היא מספרת. "בתקופה שהיה לו מפעל לנקניקים לא אכלנו נקניקים, כי כשרואים איך עושים את זה לא נוגעים בזה", היא אומרת. לאחר שקיבלה את אותה החלטה, שנים אחרי פטירתו, החלה ללמוד את רזי תעשיית הבשר הכוללת מעשים קשים לאפרוחים, תרנגולות ועוד.
"החלטתי לספר את הסיפור של בעלי החיים לעולם. כשסיפרתי יפה זה לא עבד, אז החלטתי לעשות דברים קצת יותר פרובוקטיביים. עשינו מיצג מזרקות בתל אביב, צבענו את המים באדום, הנחנו ראשים של בעלי חיים, נעצרנו ובעקבות הדבר הזה לוהקתי ל'אח הגדול' ושם זכיתי אחרי שלושה חודשים וחצי ומדינת ישראל הפכה למדינה הטבעונית ביותר בעולם עד היום. נפרץ כאן גל שלם של טבעונות. אנחנו לא מחכים לגאולה, אלא מקרבים את הגאולה".
על העבודה כיועצת ראש הממשלה אומרת טל כי מדובר בזכייה של ממש ומתארת את פעילותה הקודמת במסגרת מה שהיא מגדירה כתנועת השטח הגדולה בישראל שהביאה את מצוקת בעלי החיים למודעות ציבורית והובילה גם לסגירת משחטות, וכעת בתפקידה כיועצת היא מקדמת מהלכים רוחביים שנוגעים לכלל המדינה דרך חוקים, תקנות, העברת תקציבים ועוד.
"ראש הממשלה הא ראש הממשלה הראשון והיחיד בעולם שאכל סטייק ממעבדה", היא מציינת ומספרת כי הייתה אמורה להיות החלטת ממשלה שתקדם את התחום, אך המלחמה דחקה את הנושא.
על ההתמודדות המשפחתית עם חטיפתו של גיא בבוקר ראשית המלחמה בשבעה לאוקטובר, אומרת טל גלבוע כי מדובר ברכבת הרים רגשית ובהתמודדות מדי שעה בשעה. "אם אתה לא חזק איתן ומוצק בדעה שלך מאוד קל להזיז אותך ולשנות לך את הדעה, אבל בגלל שאני עובדת לשכת ראש הממשלה ומכירה את המאמצים שלנו כדי להגיע להסכם שיחזיר את החטופים, לא ניתן לנער אותי כל כך בקלות", היא אומרת ומציינת שהמידע שבידיה הופך אותה לגורם משמעותי בתוך המשפחה פנימה.
"אנחנו שלוש אחיות מאוד קרובות, אנחנו מקיפות את אחותי. אנחנו נמצאים שם המון. בחודש הראשון ישנו שם. זו רכבת הרים, מעבר בין ייאוש לתקווה, בין אהבה וכעס, זה קיים כל הזמן", אומרת טל ומספרת על טל: "ילד מהמם, שקט, צנוע. הוא מקסים. אם הוא לא היה כזה אולי הדברים היו מתגלגלים אחרת כי הוא הגיע עם עוד שלושה חברים למסיבת הנובה, זו הייתה המסיבה הראשונה שלו ואחיו הגדול, גל, בא לשמור עליו ולהיות אתו, וכשהתחילו הטילים גל אמר לגיא שכולם ילכו לאכול אצלו בהרצליה, אבל גיא אמר לו שלא נעים לו ללכת כי הוא לא רוצה שחברים שלו יחשבו שהוא עזב אותם. לכן הוא לא בא עם אח שלו שניצל. אחרי שמונה שעות, במוצאי שבת, נסעתי להביא אותו ממשטרת אופקים. בתשע ורבע גיא כבר נחטף יחד עם אביתר חברו הטוב ביותר, אבל רון ועידן נרצחו. מאז גיא שם".
את דבריה חותמת טל בחובתנו כעם להקרין אנרגיות חיוביות ואחדות המוכיחה את עצמה מאז ראשית המלחמה, ומתוך כך היא ואחותה, אמו של גיא ובעלה, נוסעות עם עוגות מדי יום שישי לחלק לחיילים ולהודות להם על מה שהם עושים עבור עם ישראל ועבור החטופים, "ואנחנו יודעים שהם יחזרו הביתה ואנחנו הולכים לנצח בגדול".