משרד החינוך הודיע כי יקבל את המלצות "ועדת שפירא", שבחנה את מצב תנועות הנוער.
השינוי העיקרי הוא חיובן של התנועות בקריטריונים ערכיים של התנדבות, אהבת המולדת וקריטריונים לתגמול כמו שירות למען הקהילה, הזדהות עם עקרונות מגילת העצמאות ועוד.
בוועדה השתתפו יו"ר הועדה פרופסור רינה שפירא, פרופ' יובל דרור, פרופ' דוד נבו, עודד אברהם, מיכאל גל והשופטת בדימוס שרה פריש.
השרה לימור לבנת אמרה כי : "משרד החינוך מכיר בתנועות הנוער ומוקירן ורואה חשיבות רבה בפועלן. לכן השקיע המשרד לדבריה מאמצים רבים בקביעת קריטריונים עדכניים המשקפים את פעולות תנועות הנוער בימינו. "תנועות הנוער מהוות את אחד מהגורמים החינוכיים החשובים המעצבים את דור העתיד ולכן נעשה כל מאמץ להמשיך ולתמוך בהן בתקציבים בהצעת תכנים, תכניות ודרכי פעולה".
בין המלצות הועדה: הגדרה אחידה לכל תנועות הנוער ומשקל תקציבי שווה לכולן עפ"י מספר חניכים ופעילויות. תקציבן של תנועות הנוער המגיע ממשרד החינוך עומד על 57 מיליון שקלים כשהוא מתחלק בין 15 תנועות הנוער הפועלות בארץ. עד כה תוקצבו התנועות ע"פ מפקדים ובדיקת מספר חניכים בכל תנועה.
הועדה המליצה לתקצב את התנועות בהתייחס למספר החניכים. כמו כן המליצה הועדה לתגמל תגמול מיוחד עבור פעילויות מיוחדות כמו התנדבות, שנת שירות לחברה וגם עבור יצירתיות וחידוש.
מנכ"לית משרד החינוך רונית תירוש אומרת כי ההכרה בתנועות הנוער של המגזר הערבי וגם החרדי הוא מחידושי הועדה.
משרד החינוך הודיע כי בדעתו להקים ועדת יישום בראשות מינהל חברה ונוער במשרד החינוך, שתלווה בצוות מומחים.
סמנכ"ל תנועת "בני עקיבא", יאיר פלד, אומר בתגובה להחלטת משרד החינוך: "אנחנו מקווים שעכשיו ביישום ההחלטות יהיה דיאלוג - כך שיהיה ביטוי לכל תנועה".
פלד אמר בראיון לכתב ערוץ 7 כי למעשה ההמלצות התקבלו ללא התייעצות "הוועדה שמעה וקיבלה ניירות עמדה, אך די מצער שלא הייתה התייעצות שוטפת", אמר פלד והוסיף כי יש לקחת בחשבון שלכל תנועת נוער יש מאפיינים ייחודיים משלה וכלי המדידה כמו גם ההתייחסות צריכים לקחת זאת בחשבון.
מזכ"ל תנועת "עזרא" יהודה (גורי) פרוידרגר אומר כי להערכתו "ועדת שפירא" ניסתה להיענות למתווה הכללי העולה מרצונן של כל התנועות. פרוידרגר אמר כי השאלה לדידו היא "איזה משקל נותנים לכל דבר. לנו כתנועה דתית חשוב למשל הוצאות מיוחדות כמו הוצאות דתיות. אני לא יכול לעשות שבת מדריכים ביער וצריך לדאוג לעירוב ולכלים כפולים".
לדעתו על כל תנועה לקבל תקציבים עפ"י פעילותה ולא על סמך "מפקד ראשים".
הוא הסתייג מהקריטריון שהונהג בשנתיים האחרונות לפיו חניך מוגדר ככזה אם הוא מגיע פעמיים בחודש לסניף. לדבריו אם למשל אחד החניכים חוגג עם בני משפחתו בשבת מסוימת אירוע משפחתי ובאותו שבוע נבחן בבחינות בגרות, ולכן נעדר מהפעילויות, לפי הקריטריונים הוא אינו נחשב לחניך גם אם הוא פעיל ומשתתף במחנות.
עוד הוא הוסיף: "יבורך מאוד אם יבדקו למשל את החניכים הולכים לשכונות עם עולים עם אוכלוסיות ועוזרים לקהילה".
פרוידרגר גם הסתייג מכוונה להטיל על גוף חיצוני לבחון את עקרונות ההגשמה של כל תנועה. לדבריו אין ביכולתו של גוף חיצוני לבחון את מידת הגשמתה של תנועה. יש לשם כך לעקוב אחרי בוגרי התנועה ודרך חייהם לאור עקרונות התנועה. " אם רוצים לבחון את השפעתן של תנועות יש לבחון את הגשמתם של בוגריה לאור עקרונות התנועה והיעדים שהיא מציבה", אמר.
(פ.ק.)
השינוי העיקרי הוא חיובן של התנועות בקריטריונים ערכיים של התנדבות, אהבת המולדת וקריטריונים לתגמול כמו שירות למען הקהילה, הזדהות עם עקרונות מגילת העצמאות ועוד.
בוועדה השתתפו יו"ר הועדה פרופסור רינה שפירא, פרופ' יובל דרור, פרופ' דוד נבו, עודד אברהם, מיכאל גל והשופטת בדימוס שרה פריש.
השרה לימור לבנת אמרה כי : "משרד החינוך מכיר בתנועות הנוער ומוקירן ורואה חשיבות רבה בפועלן. לכן השקיע המשרד לדבריה מאמצים רבים בקביעת קריטריונים עדכניים המשקפים את פעולות תנועות הנוער בימינו. "תנועות הנוער מהוות את אחד מהגורמים החינוכיים החשובים המעצבים את דור העתיד ולכן נעשה כל מאמץ להמשיך ולתמוך בהן בתקציבים בהצעת תכנים, תכניות ודרכי פעולה".
בין המלצות הועדה: הגדרה אחידה לכל תנועות הנוער ומשקל תקציבי שווה לכולן עפ"י מספר חניכים ופעילויות. תקציבן של תנועות הנוער המגיע ממשרד החינוך עומד על 57 מיליון שקלים כשהוא מתחלק בין 15 תנועות הנוער הפועלות בארץ. עד כה תוקצבו התנועות ע"פ מפקדים ובדיקת מספר חניכים בכל תנועה.
הועדה המליצה לתקצב את התנועות בהתייחס למספר החניכים. כמו כן המליצה הועדה לתגמל תגמול מיוחד עבור פעילויות מיוחדות כמו התנדבות, שנת שירות לחברה וגם עבור יצירתיות וחידוש.
מנכ"לית משרד החינוך רונית תירוש אומרת כי ההכרה בתנועות הנוער של המגזר הערבי וגם החרדי הוא מחידושי הועדה.
משרד החינוך הודיע כי בדעתו להקים ועדת יישום בראשות מינהל חברה ונוער במשרד החינוך, שתלווה בצוות מומחים.
סמנכ"ל תנועת "בני עקיבא", יאיר פלד, אומר בתגובה להחלטת משרד החינוך: "אנחנו מקווים שעכשיו ביישום ההחלטות יהיה דיאלוג - כך שיהיה ביטוי לכל תנועה".
פלד אמר בראיון לכתב ערוץ 7 כי למעשה ההמלצות התקבלו ללא התייעצות "הוועדה שמעה וקיבלה ניירות עמדה, אך די מצער שלא הייתה התייעצות שוטפת", אמר פלד והוסיף כי יש לקחת בחשבון שלכל תנועת נוער יש מאפיינים ייחודיים משלה וכלי המדידה כמו גם ההתייחסות צריכים לקחת זאת בחשבון.
מזכ"ל תנועת "עזרא" יהודה (גורי) פרוידרגר אומר כי להערכתו "ועדת שפירא" ניסתה להיענות למתווה הכללי העולה מרצונן של כל התנועות. פרוידרגר אמר כי השאלה לדידו היא "איזה משקל נותנים לכל דבר. לנו כתנועה דתית חשוב למשל הוצאות מיוחדות כמו הוצאות דתיות. אני לא יכול לעשות שבת מדריכים ביער וצריך לדאוג לעירוב ולכלים כפולים".
לדעתו על כל תנועה לקבל תקציבים עפ"י פעילותה ולא על סמך "מפקד ראשים".
הוא הסתייג מהקריטריון שהונהג בשנתיים האחרונות לפיו חניך מוגדר ככזה אם הוא מגיע פעמיים בחודש לסניף. לדבריו אם למשל אחד החניכים חוגג עם בני משפחתו בשבת מסוימת אירוע משפחתי ובאותו שבוע נבחן בבחינות בגרות, ולכן נעדר מהפעילויות, לפי הקריטריונים הוא אינו נחשב לחניך גם אם הוא פעיל ומשתתף במחנות.
עוד הוא הוסיף: "יבורך מאוד אם יבדקו למשל את החניכים הולכים לשכונות עם עולים עם אוכלוסיות ועוזרים לקהילה".
פרוידרגר גם הסתייג מכוונה להטיל על גוף חיצוני לבחון את עקרונות ההגשמה של כל תנועה. לדבריו אין ביכולתו של גוף חיצוני לבחון את מידת הגשמתה של תנועה. יש לשם כך לעקוב אחרי בוגרי התנועה ודרך חייהם לאור עקרונות התנועה. " אם רוצים לבחון את השפעתן של תנועות יש לבחון את הגשמתם של בוגריה לאור עקרונות התנועה והיעדים שהיא מציבה", אמר.
(פ.ק.)