הבוקר ניצבה משמרת מחאה מחוץ לישיבת הממשלה , כדי למחות על סימון המוצרים מיש"ע . באותה שעה התקיימה ישיבת הממשלה ובה הנחה רה"מ שרון את משרדי החוץ, התמ"ת והמכס להמשיך ולהתקדם במו"מ מול האירופאים, ולהגיע לפתרון בעיית היצוא מיש"ע על בסיס הצעותיו של שר התמ"ת אהוד אולמרט, בבריסל מהשבוע שעבר. זאת למרות זעמו של שר החוץ הרואה בהסכם הכרה ישראלית בגבולות 67 כגבולותיה של מדינת ישראל.
רה"מ סיכם כי המשרדים יכינו את בסיס ההצעה וינחו את הנציגויות בחו"ל בהתאם.
ההצעה אשר הוגשה ע"י השר אולמרט לראשי האיחוד האירופי משנה לטענת אולמרט את כללי המשחק בסוגיה זו, אשר עד כה הוכתבו ע"י האיחוד. לטענתו היוזמה הישראלית מציעה פתרון "סחר טהור" לנושא בעל השלכות פוליטיות.
ההצעה לדבריו מסירה את איום הטלת המכסים מעל היצוא מתוך ישראל הקטנה אל האיחוד האירופי. יצוא אשר הפעילות בצל תשלום המכסים פגעה קשות ביכולתו בשווקי אירופה.
ההצעה מוסיף שר התמ"ת, פותחת את הדלת בפני ישראל להכנס למערכות הסכמי סחר מתקדמות יותר עם האיחוד האירופי (כגון, צבירה פאן אירופאית) אשר תרומתן הצפויה ליכולת התחרות של תעשיות רבות בישראל חיונית. ללא השתתפות במערכות הסכמים אלו צפויה נדידת מפעלים למדינות אחרות ואובדן מקומות העבודה מוערך באלפים.
השר אולמרט ציין כי ההצעה "הינה פרי עבודה של צוותי עבודה בינמשרדיים, ונבחרה כדרך הפעולה האופטימלית מבין שאר דרכי פעולה נוספות אשר נשקלו. התהליך אשר קדם להעלאת ההצעה בבריסל כלל התייעצויות הן עם רוה"מ והן עם שר החוץ".
בביקורו של שר החוץ, שבוע קודם לכן בבריסל, הציע סילבן שלום לאיחוד להמשיך בדיונים בנושא. האירופים לא הסכימו לסטות מעמדתם והביעו "אכזבתם" מהעמדה הישראלית אשר לא כללה כל שינוי, כפי שהובטח לטענתם ע"י קודמיו של שלום.
אולמרט טוען כי כשלונו של שר החוץ לקרב את האירופאים לעמדה הישראלית, הוא שהוביל להצעה זו.
עוד טוען שר התמ"ת כי "אי היכולת להגיע לפתרון בחמש השנים האחרונות גבתה מחיר מהתעשייה הישראלית. כשלון סבב שיחות נוסף היה מחמיר את המצב ומציב את ישראל בעמדת מו"מ נחותה יותר, שכן היינו נאלצים לנהל מו"מ עם היקף פגיעה תעשייתי רחב בהרחבה".
על פי הפרשנות הישראלית להסכם, יצויין מקום הייצור על מסמכי המשלוח בלבד, ולא על תוויות המוצרים, שעליהם ימשיך להיכתב made in Israel בלבד.
רה"מ סיכם כי המשרדים יכינו את בסיס ההצעה וינחו את הנציגויות בחו"ל בהתאם.
ההצעה אשר הוגשה ע"י השר אולמרט לראשי האיחוד האירופי משנה לטענת אולמרט את כללי המשחק בסוגיה זו, אשר עד כה הוכתבו ע"י האיחוד. לטענתו היוזמה הישראלית מציעה פתרון "סחר טהור" לנושא בעל השלכות פוליטיות.
ההצעה לדבריו מסירה את איום הטלת המכסים מעל היצוא מתוך ישראל הקטנה אל האיחוד האירופי. יצוא אשר הפעילות בצל תשלום המכסים פגעה קשות ביכולתו בשווקי אירופה.
ההצעה מוסיף שר התמ"ת, פותחת את הדלת בפני ישראל להכנס למערכות הסכמי סחר מתקדמות יותר עם האיחוד האירופי (כגון, צבירה פאן אירופאית) אשר תרומתן הצפויה ליכולת התחרות של תעשיות רבות בישראל חיונית. ללא השתתפות במערכות הסכמים אלו צפויה נדידת מפעלים למדינות אחרות ואובדן מקומות העבודה מוערך באלפים.
השר אולמרט ציין כי ההצעה "הינה פרי עבודה של צוותי עבודה בינמשרדיים, ונבחרה כדרך הפעולה האופטימלית מבין שאר דרכי פעולה נוספות אשר נשקלו. התהליך אשר קדם להעלאת ההצעה בבריסל כלל התייעצויות הן עם רוה"מ והן עם שר החוץ".
בביקורו של שר החוץ, שבוע קודם לכן בבריסל, הציע סילבן שלום לאיחוד להמשיך בדיונים בנושא. האירופים לא הסכימו לסטות מעמדתם והביעו "אכזבתם" מהעמדה הישראלית אשר לא כללה כל שינוי, כפי שהובטח לטענתם ע"י קודמיו של שלום.
אולמרט טוען כי כשלונו של שר החוץ לקרב את האירופאים לעמדה הישראלית, הוא שהוביל להצעה זו.
עוד טוען שר התמ"ת כי "אי היכולת להגיע לפתרון בחמש השנים האחרונות גבתה מחיר מהתעשייה הישראלית. כשלון סבב שיחות נוסף היה מחמיר את המצב ומציב את ישראל בעמדת מו"מ נחותה יותר, שכן היינו נאלצים לנהל מו"מ עם היקף פגיעה תעשייתי רחב בהרחבה".
על פי הפרשנות הישראלית להסכם, יצויין מקום הייצור על מסמכי המשלוח בלבד, ולא על תוויות המוצרים, שעליהם ימשיך להיכתב made in Israel בלבד.