אינני יודע אם תוכניתו של טראמפ לנקות את עזה אכן תצלח; אבל יש כאן נקודה למחשבה. בפעם הראשונה מוצעת תוכנית של נשיא אמריקאי שהאלמנט המרכזי בה הוא ויתור מהצד הערבי; ולא סתם ויתור אלא שינוי מהותי.
צורת החשיבה שהורגלנו בה עד כה היא שאנו צריכים רק לשרוד ולצמצם נזקים, והנה מגיעה חשיבה "מחוץ לקופסה".
בפרשת בשלח, ים סוף נקרע לשניים לפני בני ישראל. המפרשים מסבירים שקריעת ים סוף היא "הנס של הניסים". לא רק שינוי כמותי של הטבע כפי שהיה בעשרת המכות (נוזל המים הופך לנוזל הדם, צפרדע אחת מול צפרדעים הרבה וכו') אלא שינוי איכותי – הנוזל הופך למוצק. במילים אחרות: אין חוק טבע שלא ניתן לשנות; אין גבול שלא ניתן לשבור. בשביל לצאת מהשעבוד למיצרים צריך פתיחות לכך שגם לים-סוּף יש סוף.
בניגוד לימי התנ"ך בהם נעשו שינויים דרמטיים בזמן קצר ("ניסים"), אנו נמצאים בעידן בו השינויים ניכרים רק בטווח ארוך. יחד עם זאת, ככל שאנו מתקדמים בהיסטוריה ("גאולה" בלשון הקוד של תורת ישראל) קצב האירועים מתקדם בצורה אקספוננציאלית.
לפני שנה וחצי היינו במצב של טבעת חנק סביב ישראל וכעת אנו מדברים על טרנספר לרוצחי עזה. כדאי גם לכל אדם לאמץ גישה זו לחייו האישיים – ניסים מתרחשים; לוקח אמנם זמן, אבל בסוף קורעים את ים-סוף.