"מצרים מגבירה נוכחות צבאית בסיני בניגוד להסכם השלום"; "שורות ארוכות של טנקים ואימונים בסיני"; "צבא מצרים פרס מאות טנקים בגבול עם רצועת עזה". אלו רק מקצת מהכותרות המדאיגות שמופיעות באתרי החדשות בשבועות האחרונים.
"מה הקשר מצרים?", שאל אותי אחד לאחר שסיפרתי לו על מה שקורה בגבול המצרי. אז הגיע הזמן לנתץ עוד קונספציה - הסכם השלום עם מצרים הוא בדיחה! סליחה, אני יודע שאנחנו לא רוצים לשמוע את זה, אנחנו מעדיפים להמשיך לחיות בתחושה שהכול בסדר ושהמצריים הם בצד שלנו. אבל מה לעשות, זאת לא המציאות.
דרך אגב, זוכרים איפה היה הפיגוע הראשון אחרי הטבח בשמחת תורה? נכון, במצרים. שוטר מצרי (שוטר!) רצח שני ישראלים שסיירו במצרים.
קצת סדר: לפי ההסכם, לאחר פינוי חצי האי סיני, שכלל בעיקר את פינוי חבל ימית מכוחות צבאיים, מצרים הורשתה להחזיק סכום מסוים של כוחות צבאיים (אלפי חיילים, ועשרות בודדות של טנקים) ממזרח לתעלת סואץ.
מה בפועל קורה? מאות טנקים נמצאים בגבול עם רצועת עזה! זו הפרה בוטה של ההסכם ולא ייתכן שישראל תעבור על כך בשתיקה. רגע, סליחה, זה לא עבר בשתיקה. גורם בטחוני מסר: "אין שינוי בפריסת הכוחות של צבא מצרים בסיני". כנראה כל הסרטונים יוצרו בAI...
לא ייתכן שישנן הפרות חוזרות ונשנות בגבול המצרי והממשלה לא פוצה את פיה. פניתי אל שר בכיר בממשלה והוא ענה שהוא אינו יכול להתייחס לכך בפומבי. שאלתי אותו האם אפשר להיות רגועים שלא יהיה טבח ממצרים, והוא ענה לי: "אף פעם אסור להיות רגועים. צריך להיות ערניים תמיד". והאם המדינה עכשיו ערנית? שאלתי. לא ענה.
חבר כנסת אחר מהקואליציה כתב לי שגם הוא מודאג מאוד מהאירועים בגבול המצרי, אך כתב שאינו יכול לפרט יותר מכך.
האמת, סליחה על ההשוואה, אבל הרגשתי קצת כמו התצפיתנית שמנסה לקבל תשובות מהמפקדים שלה על מה שהיא רואה מול העיניים שלה אך הם בוחרים להתעלם ממנה.
אנחנו חייבים להתעורר. לדרוש תשובות מהמדינה על האירועים בשבועות האחרונים ולפעול ביד תקיפה כנגד כל הקמים עלינו.
נכון, זה קשה, יותר קל להתעלם, אבל צריך לזכור שאין ברירה. ככל שמתעלמים יותר, אחר כך הפיצוץ גדול יותר. מדובר על צבא במימון ארה"ב שכנראה מתכונן כבר שנים רבות למלחמה, אנחנו חייבים להיערך לכך בהתאם.
הכותב הוא תלמיד כיתה יב בישיבת בנ"ע "הליכות עולם" וכתב אקטואליה ב"מקום בעולם".