מסירות הנפש של עם ישראל איננה רק על עצם הקיום שלנו, אלא גם על הערכים המיוחדים שלנו – הצדק, היושר, האמת והערבות הדדית – כפי שהם באים לידי ביטוי בפרטי המצוות המופיעות בפרשת משפטים.
בסוף הפרשה (שמות כד) מתואר חלק שלישי להופעה האלוקית המכוננת של מעמד הר סיני. אחרי החלק הראשון: מעמד הר סיני עצמו עם ההתגלות המופלאה המלווה בקולות וברקים, שעליו קראנו בפרשת יתרו, ואחרי החלק השני: פירוט המצוות וחילוקי הדינים לאורך פרשת משפטים, מופיעה ברית מיוחדת: משה בונה מזבח, "נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" מקריבים את הקרבן, משה חוצה את הדם - חצי הדם שם באגנות וחצי הדם זורק על המזבח, וקורא את ספר הברית באזני העם. לאחר מכן נאמר (כד, ח): "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַדָּם וַיִּזְרֹק עַל הָעָם וַיֹּאמֶר הִנֵּה דַם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת ה' עִמָּכֶם". מה פירוש הדבר?
לפי חלק מהמפרשים (אונקלוס, רש"י) הכוונה היא עבור העם אך היעד הפיזי של הזריקה היה המזבח, כמו בכל קורבן. אבל לפי מפרשים אחרים משה זרק על העם ממש, על זקני העם, על ראשי העם או חלק מן העם (ראו אבן עזרא, רמב"ן, רלב"ג), כך שכתמי הדם ניכרו על הבגדים (תמונה המוכרת לנו לדאבוננו בתקופה זו), כפי שנראה בהמשך בפרשת תצווה (שמות כט, כא), בקרבנות המילואים, שדמם ניתן על אהרן ובניו ועל בגדיהם, כחלק מתהליך כניסתם לתפקידי הכהונה.
מה קורה שם באירוע הזה? מתי הוא מתרחש? לפי רש"י (כד, א) הברית הזאת נערכת לפני מעמד הר סיני, בד' בסיון, אלא שהתורה מספרת על כך רק עכשיו. (לכן לפי רש"י "המשפטים" הנזכרים בסעיף ג', אינם המשפטים של פרשת משפטים, אלא המשפטים שעליהם נצטוו במרה, ו"ספר הברית" הנזכר בפס' ז' הוא חלק התורה שעד לפני מעמד הר סיני). לעומת זאת, לפי הרמב"ן, הפרשיה כסדרה, ואותה ברית מיוחדת התקיימה אחרי עיקר פרשת משפטים. כלומר, לאחר מעמד הר סיני ולאחר שמשה לימד את העם את כל פרטי הדקדוקים של הדינים בפרשת משפטים, נערכה הברית הזאת של חצי הדם. למעשה, הרמב"ן מזכיר ששתי השיטות נזכרות כבר במדרש עצמו (ראו במכילתא), כך שיסוד המחלוקת קדום ביותר.
שתי השיטות דורשות התבוננות. לפי רש"י נשאל: אם זה היה לפני מעמד הר סיני, מדוע זה מסופר רק אחרי פרשת משפטים? ולפי הרמב"ן נשאל: למה הברית מתקיימת רק אחרי פרשת משפטים? לכאורה ראוי היה שכריתת הברית תהיה חלק ממעמד הר סיני, כדעת רש"י, ולא תידחה עד לאחר פירוט כל הדינים של פרשת משפטים?
התשובה המתבקשת היא שברית הדם מבטאת את מסירות הנפש של עם ישראל, את העובדה שעם ישראל הולך באש ובמים על זכות הקיום שלנו, על הגדרת הקיום היסודית שלנו, שהיא מתן תורה, היותנו העם שמוציא מהכוח אל הפועל את דבר ה' בעולם.
הוצאה מהכוח אל הפועל אינה מסתכמת רק במעמד הר סיני הגדול והנשגב, ואף לא רק בבין אדם למקום, בשבת, בברכות ובתפילות. היא מגיעה לידי ביטוי בכל הדברים הקטנים: בהתנהלות נכונה עם כספנו, ביחסי עובד ומעביד, ביחסי שכנים, בתקשורת שבין איש לאשתו ובין אדם לחברו.
כל הפרטים האלה מתוארים בפרשת משפטים: אחריותו של אדם להיזהר לא להזיק ולא לפגוע, המתבטאת בחיוב התשלומים ובתפקידו של בית הדין בהצלת עשוק מיד עושקו, ובהופעת דבר ה' בצדק האלוקי שבדיני התורה. שומר חינם ושומר שכר אינם מקרה מיוחד שאינו נוגע לחיינו. כל אחד מאיתנו כשהוא עוסק בחפצים ששייכים לאנשים אחרים, בכסף של אנשים אחרים, בהחלטות המשפיעות במישרין או בעקיפין על החיים של אנשים אחרים – הוא ממש (או מעין) שומר חינם או שומר שכר. כל הדברים האלה הם יומיומיים. אם האדם מודע לזה שבכל דרכיו, בכל המשאבים שברשותו, הוא עובד את השם, אזי הברית הרבה יותר עמוקה.
אנחנו מבינים שלהיות ממלכת כהנים וגוי קדוש מתבטא לא רק בדברים הגדולים והמרהיבים, אלא גם – ואולי אף בעיקר – בחיי היום יום. שם אנחנו פוגשים את הקדוש ברוך הוא, שם אנחנו מוציאים מהכוח אל הפועל את השליחות שלנו. ולכן ברית הדם הזאת, שמבטאת את מסירות הנפש, חייבת להיכתב בסוף לפי רש"י, או להתרחש בסוף לפי הרמב"ן, כדי שנדע שכל המכלול הוא באחריותנו.
אנחנו כבר שנה וארבעה חודשים עמוק בתוך תזכורת מטלטלת על מסירות הנפש שלנו, עמוק בתוך מבחן שעם-ישראל עומד בו, יוצא למלחמה כאיש אחד ולוחם על עצם זכות הקיום שלנו כאן בארץ ישראל, על היכולת שלנו להמשיך את התהליך המופלא הזה של תחיית ישראל כאן בארץ ישראל.
אנחנו רואים את הדם על בגדי האומה, את חללי צה"ל הגיבורים, את הילדים שנרצחו בשבי, ואנחנו יודעים שהתזכורת הזאת, למסירות הנפש שלנו, מתייחסת אל כל פרטי תורה ודקדוקיה, אל כל ההופעה שלנו בעולם, אל האחריות שלנו על מערכת המשפט, ועל חיי היומיום שלנו. על זה אנחנו נלחמים, בכך אנחנו ממלכת כהנים וגוי קדוש.
אנחנו מתפללים וזועקים לקדוש ברוך הוא: 'הרי ברית היא משותפת!'. אנחנו קוראים לקדוש ברוך הוא שיראה אותנו יוצאים מהבית, נלחמים, מוסרים את נפשנו על קיום הברית הזו על פרטיה ודקדוקיה, ויצטרף אלינו, בהשלמת החלק האלוקי של הברית, צעד אחר צעד, כך שנוכל בעזרת ה' בקרוב לראות עין בעין איך מתקיימים דברי הנביא: "אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה: צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" (ישעיהו א, כו-כז).