בתקופה שבה הקרע בחברה הישראלית נדמה לעיתים כבלתי ניתן לאיחוי, שלוש משפחות מרקע שונה לחלוטין – משפחת ליבמן מקריית ארבע, משפחת ליפשיץ מניר עוז ומשפחת לשם גונן מכפר ורדים – הצליחו למצוא את המחבר ביניהן דווקא ברגעים הקשים ביותר של חייהן.
למרות הפערים במקום המגורים, באורח החיים ובהשקפת העולם, החוויות המטלטלות שעברו חיברו אותן זו לזו בעצב ובתקווה. ברגעי ההתמודדות עם האובדן והכאב, הן גילו שהשותפות גורל גוברת על ההבדלים, ושהערכים של ערבות הדדית, חוסן משפחתי והחיבור לעם ישראל הם עוגן משותף לכולם.
במפגש מרגש ביניהן הן מספרות כיצד נוצר הקשר הבלתי צפוי, כיצד הן למדו להכיר ולהכיל זו את זו, ואיך דווקא מתוך האבל והאתגרים נולדה תקווה להמשך.
"אנחנו מבינים היום עד כמה חשוב לשמור על האחדות הזו," אומרת אחת מבנות המשפחה. "אנחנו לא רוצים שזה יקרה רק מתוך הכאב. יש כאן משהו עמוק יותר שצריך להמשיך איתו הלאה, גם כשהתקופה הקשה תחלוף".