כבאבחת סכין, יומיים בלבד לאחר שהחל לפקד על צה"ל, הודיע הרמטכ"ל אייל זמיר לדובר צה"ל ההמום, תא"ל דניאל הגרי, שתם תפקידו. לצה"ל יהיה בקרוב דובר חדש.
"הזמיר מתחיל לזמר את זמירות המשפחה המטורללת" – זה היה הסגנון הארסי של אחת מתגובות הביקורת וההלם.
ממתי החלפת דובר צה"ל או כל בעל תפקיד אחר בצבא, עוררה עניין כה רב?
להגרי זכויות רבות, הוא מוכר בכל בית בישראל, כדוברו של הרמטכ"ל היוצא ושל צה"ל מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל. ואף-על-פ-כן, מפקד חדש בא ועימו חילופים בפיקוד העליון. יקום לנו דור מפקדים חדש, שלא נגוע במחדל ה7 באוקטובר. האין דבר נכון מזה? ובמה זה קשור לממשלה ולעומד בראשה? הרל"ביזם גובר על הכל בימים טרופים אלה.
באופן עקיף זה אכן קשור לממשלה. חוששת מביקורת. כדאי שתלמד מן הרמטכ"ל זמיר אשר הוכיח מיד עם כניסתו יכולת החלטה ומימושה המיידי. במה דברים אמורים? ברצונה המהוסס של הממשלה להעביר מתפקידיהם את ראש השב"כ, מאבות המחדל, ואת היועצת המשפטית לממשלה.
אצל יצחק שמיר היועץ המשפטי יוסף חריש הבין את שיקוליו של ראש הממשלה, את רצונו לקדם נושא כזה או אחר, וסייע לו להתגבר על בעייה כזו או אחרת – והכל במסגרת החוק. וכמובן – היועץ היה איש אמונו של ראש הממשלה ושל הממשלה כולה.
חריש בא במקום יצחק זמיר, אשר בתפקידו הקודם כיועץ משפטי לממשלת האחדות אולץ להתפטר ב1986 בעקבות דרישתו מראש הממשלה פרס וממלא מקומו שמיר לפתוח בחקירה בפרשה. דרישה שנדחתה על הסף, על מנת לשמור על חשאיות השב"כ. היום כשופט בדימוס של ביהמ"ש העליון וכפובליציסט ב"הארץ", זמיר יוצא נגד פיטורי בהרב-מיארה.
היועצת המשפטית הנוכחית מנצלת את הכוח שנתן בידה מי שמינה אותה, עוד בממשלה הקודמת, ומשבשת את עבודת הממשלה. באחרונה אף פסלה את מיתווה הפשרה של השרים לוין וסער באשר לרפורמה המשפטית. מיתווה שבו שר המשפטים ריכך מאוד את הרפורמה המשפטית המקורית שיזם.
שר המשפטים השלים בימים אלה מסמך עב-כרס ובו נימוקים המצדיקים את פתיחת ההליך המורכב של החלפתה במי שיעבוד עם הממשלה ולא נגדה. למרבה הצער, אין ביכולתו לפעול "בשליפה" כדוגמת הרמטכ"ל. רב-אלוף זמיר לא הכין מסמך רב עמודים בטרם הודיע להגרי על סיום תפקידו. כך גם ינהג עם מפקדים אחרים הקשורים למחדל.
מדוע התמהמה שר המשפטים בפתיחת ההליך, וממה חשש? מבג"ץ? מהתנועה "לאיכות השלטון"? מ"הנכד של", אבינדב בגין שמו, שסבו היה בוש על האידאולוגיה התבוסתנית שאימץ? מהפרקליט הזחוח משה לדור, שמכנה את הממשלה "האויב הפנימי", ולכן מוזמן שוב ושוב לערוצי התקשורת?
הללו ופרשנים משפטיים בתקשורת מנסים להלך אימים ב"דיקטטורה" על נבחרי הציבור בקואליציה, שמנסים לממש את המדיניות שלשמה נבחרו. למרבה הפליאה, גם נשיאי שמונה אוניברסיטאות התייצבו לצידה של המועמדת לפיטורין.
חבר שגר בארה"ב סיפר לי, שמה שקורה בישראל בנוגע למשילות, או אי-המשילות בישראל, הוא העתק-הדבק של מה שקורה באמריקה. בהבדל אחד: טראמפ נוהג כטוב בעיניו, כפי שמתיר לו החוק בארצו. הנשיא מוכיח מנהיגות ומשילות, מחליף פקידי מימשל בנאמניו, כי רק כך יוכל להגשים את מה שהבטיח לבוחרים. זוהי התרבות הפוליטית בארה"ב. יש מה ללמוד ממנה.
גם הציבור בישראל ברובו מצפה לממשלה מתפקדת, שאינה מהססת לפטר מי שאינם מסייעים לה במילוי שליחותה, בוודאי לעת מלחמה. הוא ממתין גם להודעת ראש הממשלה, כי הוא מדיח את רונן בר, ראש השב"כ הכושל.