הפרעות קשב

המהלך יוצא הדופן של שליח ממשל טראמפ לנושא חטופים, אדם בוהלר, שערך שיחות ישירות עם ח'ליל אל־חיה, מהמחבלים הכבדים בחמאס וממתכנני טבח 7 באוקטובר, עורר זעם רב בישראל אבל גם בתוך המפלגה הרפובליקנית ובקרב חלק מגורמי הממשל.

בוהלר לא רק שהצדיק את המהלך שנקט, אלא הביע זלזול קל בביקורת שנמתחה מהצד הישראלי, ואמר כי לא יהסס להמשיך לשוחח עם חמאסניקים אם זה יקדם את שחרור החטופים.

"אני יזמתי את הקשר עם בכירי חמאס. הגישה שלנו כממשל האמריקני היא שזה קשה מאוד להבין את הצד השני בלי לשבת מולם. הייתה לי שיחה עם השר רון דרמר. אני מבין את התסכול ואת הדאגה שלו מהמגעים שלי עם אנשי חמאס. אני מקווה שהוא הבין שהסיבה שנפגשתי עם אנשי חמאס היא שיש אנשים שאנחנו ואתם אוהבים ודואגים להם בכל יום ורוצים להחזיר אותם", אמר בוהלר.

מרקו רוביו, מזכיר המדינה האמריקני, הבהיר במהירות שהמהלך של בוהלר היה צעד עצמאי. "השיח הישיר שלו עם חמאס היה 'אירוע חד־פעמי'. הייתה לו הזדמנות לדבר ישירות עם מישהו שהיה בשליטה על החטופים, אך לעת עתה זה לא נשא פרי". הוא הדגיש כי המהלכים הרשמיים של ארצות הברית בנושא החטופים מתבצעים על ידי השליח סטיב ויטקוף, שנחשב מקורב מאוד לטראמפ ואיש אמונו.

מי שאולי הביע את הביקורת החריפה ביותר על המהלך של בוהלר היה שגריר ארצות הברית בישראל לשעבר, דיוויד פרידמן. גורמים בממשל אף טענו השבוע שהביקורת שלו הניעה את הממשל להבהיר באופן חד־משמעי את עמדתו באשר לשיח שקיים בוהלר.

"בשבוע האחרון הנשיא טראמפ הציג בצורה מבריקה לחמאס בחירה בינארית: לשחרר את כל בני הערובה ולהיכנע או להיות מושמדים. זו הדרך היחידה לסיום המלחמה", אמר פרידמן במסר מהדהד. "שמעתי בשידורי החדשות כי אדם בוהלר נקט צעד חסר תקדים ונפגש עם חמאס כדי לייצר דרך שלישית - להגיע להסכם שבו חמאס 'לא יהיה מעורב' בשלטון בעזה. עסקה עם חמאס היא בזבוז זמן ולעולם לא תישמר. ניסיון כזה הוא מתחת לכבודה של ארצות הברית. אדם, אני יודע שאתה מתכוון לטוב, אבל תקשיב לבוס שלך. הבחירה חייבת להישאר בינארית".

רות פינס־פלדמן, עמיתת מחקר במכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית ודוקטורנטית בבית הספר ליחסים בין־לאומיים וממשל באוניברסיטת תל אביב, חושבת שישראל פעלה נכון כשהבהירה לאמריקנים שצעדים כמו של בוהלר אינם מקובלים במערכת היחסים בין המדינות.

"ארצות הברית היא מעצמת־על ופועלת בהתאם לאינטרסים שלה עד כדי רמיסה, לפעמים, של מדינות קטנות יותר שמעורבות בסכסוכים - כפי שראינו לגבי אוקראינה. היה פה ניסיון להפעיל לחץ על ישראל ועל חמאס. אנחנו צריכים לראות במצב הזה נורת אזהרה ולקחת בחשבון שטראמפ יוביל אותנו למהלכים שישראל לאו דווקא רוצה בהם, או שהוא פשוט יאבד עניין ויעבור לזירה אחרת שבה הוא יכול להשפיע יותר מבחינה בין־לאומית", היא מסבירה. "יש כאן מעצמת־על שמונעת בראש ובראשונה מאינטרסים שלה, של אמריקה תחילה, וארצות הברית רוצה לראות שחרור חטופים והתקדמות מהירה יותר בנושא של עזה וישראל. ברגע שהם מזהים הזדמנות או פתח, הם פשוט הולכים על כך ומנסים, כי הם חושבים שביכולתם לעשות כמעט כל מה שהם רוצים".

במגעים הישירים של ארצות הברית עם חמאס יש אמירה, גם בזירה הבין־לאומית.

"זו אמירה, אבל אני לא בטוחה שהאמריקנים הבינו את משמעותה עד הסוף. זה לא שוויטקוף הלך לדבר איתם אלא בוהלר. זה עניין של דרגה, וסטיב ויטקוף נמצא בדרגה גבוהה הרבה יותר בכל הקשור לעזה ולחמאס. הוא איש אמונו של טראמפ. הם מכירים שנים רבות, והוא שם בשביל לסגור בעבורו את ה'דילים'. ויטקוף הוא איש שמייצג ממש את טראמפ, ואילו בוהלר הוא האיש שמצביעים עליו כשהמגעים לא נושאים פרי.

"הדברים נעשו ממקום שארצות הברית רוצה להזיז מהלכים ולא רוצה לראות גרירת רגליים. הם רואים את מדינות ערב שמתאחדות לתוכנית חלופית לתוכנית ההגירה של טראמפ. האמריקנים חוששים שככל שהדברים יתעכבו, ההזדמנות לטפל כמו שצריך בעזה תחמוק להם בין האצבעות, ולכן הם פנו לערוצים נוספים".

ישראל הייתה צריכה להסכים למצב הזה? הרי הוא מציג אותה חלשה.

"כל עוד האמריקנים מתנהגים כפטרונים שלנו, זה מחליש אותנו. אני מאוד מקווה שארצות הברית לא תנהל מהלך דומה בשנית ושיעשו הכול בתיאום עם ישראל. שיפעלו כבת ברית שיכולה להפעיל מנופי לחץ אבל לא ככזו שכופה עלינו מציאות. זה היה מבחן ראשון ביחסים, ועלינו להיות עם היד על הדופק.

"ישראל חייבת לנקוט יוזמה, להבהיר מה תוכנית הפעולה שלה, שאנחנו מתארגנים מחדש וייתכן שניכנס ללחימה אחרי החגים. אנחנו מבינים שלא נוכל להוציא את כולם בגלל שחמאס רוצה לשמור קלפי מיקוח, ואין מנוס מלהיכנס שוב לעזה ולסיים את הסיפור עם חמאס. אנחנו נראה התערבות אמריקנית אם לא תיראה התקדמות מהירה וחד־משמעית. זה גם ישפיע על אופן הלחימה, שיצטרך להיות מאוד ממוקד. האינטרס הישראלי הוא לצלוח את החגים, לנסות להשיב עוד חטופים, להתארגן ולהיכנס ללחימה".

אולי חווינו השבוע התפכחות קטנה, והבנה שהעובדה שהממשל אוהד אינה אומרת שהוא באופן אוטומטי תומך בכל המהלכים שלנו.

"בסוף אנחנו צריכים לבוא מתוך מחשבה שזה ממשל אוהד, וצריך להבין שגם ממשל אוהד הוא לא ממשל שאוטומטית חותם לנו על הכול. היו המון ממשלים אוהדים בעבר. גם הם הפעילו לא מעט לחצים. ארצות הברית אוהדת אותנו ומבינה שאנחנו מדינה אזורית חשובה מאוד אך לא מעצמת־על. היא חושבת שהאינטרסים שלהם כמעצמת־על גוברים, והתפקיד שלנו הוא לא להיכנע לאותם תכתיבים, לקבל החלטות ולנקוט יוזמה. כי כשעומדים במקום זה משאיר את הפתח להתערבות".

"התיאום הדוק"

ד"ר דן דייקר, נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ומנהל הפרויקט ללוחמה מדינית, רואה את הדברים באופן מעט שונה ומעריך שפעילותו של אדם בוהלר הייתה חד־פעמית ולא תחזור על עצמה.

"יש תיאום הדוק בין ארצות הברית לישראל בעניין מה שקורה בעזה. מטבע הדברים יש מספר נפשות פועלות, גם מצד הממשל. אצלנו ישנו השר דרמר, שהכול מרוכז אצלו והוא זוכה לאמון ראש הממשלה. בצד השני יש כמה אנשים סביב הנושא. מה שעשה אדם בוהלר - בקשר הישיר שיצר עם אנשי חמאס - שם אותו, את רון דרמר וממשלת ישראל, במצב בעייתי וחלש מול חמאס", מסביר דייקר.

אתה מעריך שזה מהלך שיכול לחזור, או שעלינו להאמין להתנצלויות ולאמירה שזו התנהלות חד־פעמית?

"מרק רוביו אמר שזה היה חד־פעמי. הוא הגדיר את זה כ'וואן אוף' באנגלית. זה מושג שמבהיר שהמהלך הזה לא משקף בשום אופן את המדיניות של ארצות הברית, ומדובר באמת בניסיון חד־פעמי לקדם מסלול שונה מול חמאס. אני חושב שבסופו של דבר כולם הבינו שזה לא היה הצעד הנכון מול ארגון אסלאמיסטי־טרוריסטי כמו חמאס. בכל מקרה זה לא משנה את התיאום ההדוק בין ארצות הברית לישראל".

דייקר שהה בימים האחרונים בוושינגטון ובעצם למד את ההתפתחויות גם מהצד הישראלי וגם מהצד האמריקני. "אני מבין משני הצדדים שהתיאום הוא הדוק. יש מצב נתון שיש חטופים שנמצאים בעזה - חלקם חיים וחלקם אינם בין החיים. יש חטוף אחד אמריקני בשם עידן אלכסנדר. האינטרסים של כולם חופפים - לראות את החטופים חוזרים הביתה, ואני סבור ובטוח שהממשל עובד למען המטרה הזאת. הנשיא טראמפ אמר שהוא דורש את שחרור כל החטופים עוד אפילו לפני שישראל דרשה זאת".

אתה מעריך שהמהלך הבא יהיה מגעים להשבת חטופים, או שישראל תצטרך לשוב ולהילחם בעזה?

"טראמפ אמר כמה פעמים, גם בשבוע האחרון, שאם חמאס לא יחזירו את החטופים הוא ייתן לישראל כלים כדי לגמור את העובדה. הוא גם אמר, כפי שראש הממשלה שלנו הדגיש, שאין אופציה אחרת מניצחון, וזה בעצם כולל את הניצחון מול חמאס כארגון טרור וגם כמי ששולט בעזה.

"לארצות הברית ולישראל אין אפשרות לעזור לעזתים שרוצים לעבור למדינה אחרת כדי לבנות ולשקם את עזה מחדש, כל עוד חמאס נמצא בקוקפיט. אין אפשרות לבצע את תוכנית טראמפ במצב הזה. לכן זה אינטרס של שתי המדינות להוריד את חמאס ככוח צבאי טרוריסטי וגם ככוח פוליטי".

לא למהר לשקם

לצד המהלכים הללו נקטה ישראל השבוע צעד שעד כה בעיקר דיברה עליו - ניתוק החשמל לרצועה. אלא שמהר מאוד התברר שמדובר בצעד הצהרתי, שכן החשמל מספק אנרגיה למתקן התפלה אחד, פחות או יותר. חלק ממשפחות החטופים שטוענות כי מדובר בצעד קיצוני שיפגע ביקיריהן ונעשה בחוסר סמכות עתרו לבג"ץ בנושא.

לצד ניתוק החשמל נעצר שוב הסיוע ההומניטרי, ונשמעים איומים מצד גורמים ישראליים לעשות את הצעד הקשה ביותר - ניתוק אספקת המים לרצועה.

צריך להזכיר שבישראל מעריכים שהציוד שהוכנס בימי הפסקת האש לעזה מספיק לחודשים ארוכים (לפחות ארבעה) וינוצל בעיקר לצורכי הטרור של חמאס. גם כמויות הדלק שהוכנסו לרצועה עד לעצירת הסיוע היו גדולות מאוד.

לצד המהלכים הללו ניכר, באמירה ובמעשה, שהרמטכ"ל החדש אייל זמיר מכין את צה"ל למערכה נוספת בדרום ומשנה סדרי עולם בצבא. זאת מתוך הבנה שהדרישה לשחרר את כל החטופים - החיים והחללים - אינה ריאלית, משום שזה הקלף האחרון שנותר בידי חמאס.

בהקשר הזה התייחס עודד עילם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר ראש חטיבת הפח"ע במוסד, לקביעתו של ויטקוף, שליח טראמפ, כי "חייבים לקבוע דדליין לשחרור החטופים", ואמר: "חמאס מבין שמצבו רע מאוד. הסיוע מאיראן וחיזבאללה כמעט לא קיים, וגם ביהודה ושומרון הם לא הצליחו להצית התקוממות".

לדבריו, הקלף היחיד של חמאס כיום הוא החטופים, ולכן "הם ינסו למשוך את זה שנים כדי להרוויח זמן. הקלף שלנו הוא האיום הצבאי, אך עד כה היינו מוגבלים בלחץ אמריקני. כעת המצב השתנה, חמאס מבין שהאמריקנים תומכים בצעדים הדרסטיים ביותר שלנו, כמו הפסקת הסיוע ההומניטרי. אך יש דילמה מהותית: הם עלולים להוציא חטופים להורג".

בסופו של דבר, לדעתו, הפתרון לעזה הוא אחד ובלתי נמנע. "אין פתרון אחר מאשר לכבוש את כל עזה, לפרק את חמאס ולהשליט ממשל צבאי זמני. השיקום יקרה רק אחרי שהעזתים יוכיחו שהם ראויים לאוטונומיה. אסור להתחיל בשיקום מיידי של עזה, אחרת זהו מסר לג'יהאד העולמי שהטבח בישראל משתלם".