בכנס ירושלים ה-22 של העיתון בשבע וערוץ 7, התקיים שיח מיוחד בין שיר כהנא, עובדת סוציאלית במכון פוע”ה, לבין מרים בן דוד, יו”ר “שניים למען פוע”ה”, על התמיכה בזוגות המתמודדים עם טיפולי פוריות, במיוחד בתקופה מאתגרת כמו זו.
מרים בן דוד, ששיתפה את סיפורה האישי, הדגישה את החשיבות של ליווי רגשי במסע המורכב של טיפולי הפוריות. לדבריה, “יש לי משפחה ברוכת ילדים, אך כשהיו לי שבעה ילדים רציתי עוד. הלכתי מרופא לרופא – ואף אחד לא הבין אותי. אמרו לי, ‘יש לך מספיק’. הרגשתי כל כך פגועה, ולא היה לי למי לפנות. כעבור שמונה שנים של בכי ותפילות, ילדתי את בתי האחרונה. אם היה לי אז מישהו שיקשיב לי ויבין אותי, הכל היה נראה אחרת. החוויה האישית הזו גרמה לי להבין עד כמה נשים שאין להן אפילו ילד אחד – או שאולי יש להן רק אחד – זקוקות למישהו שילווה אותן, שיבין אותן, שייתן להן תמיכה רגשית ומקצועית”.
בהקשר זה סיפרה בן דוד על התפתחות מכון פוע”ה. “לפני 30 שנה שמעתי על מכון פוע”ה, שהוקם על ידי הרב מנחם בורשטין. הוא התחיל לייעץ במרפסת ביתו, עבר לשני חדרים – והיום המכון פועל עם 18 רבנים-יועצים בארץ ובעולם, כולל בארה”ב ובמקסיקו. הזוגות המגיעים אליו מקבלים ליווי מקצועי ורגשי מהמעלה הראשונה. הוספת הליווי הרגשי הפכה את התמיכה בהם למושלמת”.
בתשובה לשאלה האם יש שינוי במצבם הרגשי של הזוגות המתמודדים עם טיפולי פוריות היום לעומת העבר השיבה בן דוד, “לא. עדיין, גם היום, הזוגות מרגישים לבד. קשה למשפחה ולחברים לעזור, ולזוג עצמו קשה להיפתח. לכן כל כך חשוב הליווי הרגשי של מכון פוע”ה – שם הם יכולים לשתף את רגשותיהם ולמצוא אוזן קשבת ומבינה”.
בן דוד התייחסה גם לאתגרים בתקופת המלחמה. “התקופה הזו מלאה בחרדה. בכל לידה יש חרדה, חוסר אונים ואי-ודאות, אך בתקופת המלחמה היא מתעצמת. נשים שואלות את עצמן, ‘מה אם תהיה אזעקה?’, ‘האם בן הזוג יגיע בזמן?’, ‘מה אם הוא במילואים ולא יוכל להיות שם?’ בכל לידה יש גם כאב, אך מתוך הכאב פורצת שמחה. בזמן מלחמה, הכאב הלאומי מתחבר לכאב הפרטי – ולכן גם השמחה הפרטית הופכת לשמחה לאומית. אחרי שאיבדנו כל כך הרבה חיים, כל לידה הופכת למשימה לאומית חשובה”.
בן דוד הדגישה את תרומת המכון בתקופה הקשה של המלחמה. “ערבות הדדית אינה רק סיסמה. הרב מנחם בורשטין ויועצי המכון קיימו שיחות עם חיילים, תמכו במשפחות מפונים, העניקו ייעוץ בנושא טהרה, וסייעו לזוגות שהיו בעיצומו של תהליך טיפולי – כשהבעלים יצאו למילואים והנשים נותרו בבית. ההתמודדות הייתה לא פשוטה, אך עשינו כל שניתן כדי לחבר בין בני הזוג ולאפשר להם להמשיך במסע להבאת חיים לעולם”.
לסיום, בן דוד קראה לכל אחד ואחת לקחת חלק במשימה החשובה של המשכיות עם ישראל. “כל אחד ואחת מאיתנו יכולים להיות חלק מהעשייה למען הדור הבא – בין אם על ידי הבאת עוד ילד לעולם, תמיכה בזוגות המתקשים בכך, או הענקת מתנת לידה למכון פוע”ה, על כל ילד, נכד או נין שנולד. כל אחד יכול לזכות להיות שותף בשליחות הזו”.
“שנזכה כולנו לקחת חלק בשליחות החשובה הזו”, חתמה בן דוד את דבריה.