בספרו החדש "חסד שבמלכות", עוסק הרב עזריאל אריאל, רב היישוב עטרת, במגוון סוגיות הנוגעות לאחריות החברתית וההלכתית בתחום הצדקה והחסד, תוך התייחסות לשאלות אקטואליות בחברה הישראלית.
באחד הפרקים דן הרב בשאלה הרגישה: האם יש חובה לתת צדקה לעני שיכול לעבוד, אך מסרב לעשות זאת. בשיחה עם ערוץ 7 הוא מסביר כי מדובר במחלוקת הלכתית ידועה, אך עמדתו ברורה: "אין לתת סיוע משמעותי למי שמתרשל ואינו מוכן להתאמץ להתפרנס. הכסף שניתן לו בא על חשבון נזקקים אחרים, ולעיתים אף מונע ממנו את ההזדמנות לממש את חובתו לקום ולעבוד."
עם זאת, מדגיש הרב כי כאשר מדובר באדם שאינו מסוגל לעבוד מסיבות רפואיות או נפשיות, שאין באפשרותו להתגבר עליהן, הרי שמתקיימת בו מצוות הצדקה במלוא תוקפה: "ברור שיש חובה ומצווה לעזור לו ולסייע לו בכבוד."
בהמשך עוסק הרב אריאל גם בשאלת האחריות המשפחתית כלפי נזקקים: "ההלכה רואה בקרובי המשפחה את הכתובת הראשונה לפרנסת העני. אם יש לקרובים יכולת כלכלית, אין זה מתפקידה של החברה למלא את מקומם. רק כאשר אין להם אפשרות, או כשאין דרך לחייבם לעזור, עוברת האחריות לציבור." לדבריו, מדובר בבחינה רחבה של מה שניתן לכנות כ"יחידה כלכלית ראשונית", ולפיכך יש להתחשב גם במצב המשפחתי בבדיקת זכאות לסיוע.
ספרו של הרב אריאל מהווה נדבך נוסף בשיח ההלכתי־חברתי של הציונות הדתית, ומציע מתווה מורכב אך מאוזן בין אחריות אישית, תמיכה קהילתית וערבות הדדית.