נועם פדרמן הוא האזרח הישראלי היחידי הנתון כיום במעצר מנהלי. כך קובע עו"ד נפתלי וירצברגר בראיון לכתבת INN רותי אברהם. מעצר מנהלי מסביר וירצברגר, הוא אמצעי המיועד להיות מופעל בתקופות חירום ומלחמה נגד ראשי ארגוני מחבלים ונגד מחבלים שיש מידע עליהם כי הם עומדים לבצע פיגוע וכהנה.
אפילו את ראש התנועה האיסלמית שייח' ראאד סאלח החשוד במעורבות במימון טרור החמאס לא עצרו במעצר מנהלי אלא הסתפקו בהוצאת צו האוסר עליו לצאת מהארץ ורק כאשר נאספו ראיות החלו הליכים משפטיים כנגדו.
גם כאשר בידי הפרקליטות והמשטרה מידע ברור על בכיר פשע ישראלי כזאב רוזנשטיין המשלח רוצחים וגם אחראי לרציחתם של אנשים, גם אז אין חורגים מכללי המשפט כי כל עוד אין ראיות כדי להעמיד אדם לדין הוא ימשיך להלך חופשי.
זהו מחירה של מערכת משפט דמוקרטית, אומר וירצברגר, שמדינת ישראל הקפידה לשלמו עד למעצרו המנהלי של פדרמן, ומוסיף כי המעצר המנהלי בו נתון פדרמן בבידוד ובתנאים קשים, ללא משפט, אינו קיים במדינות מתוקנות ובכך במקרה של פדרמן "שברו את הכלים".
גם לו היו טוענים כי לא ניתן להציג ראיות בבית המשפט משום שדבר זה עלול לחשוף סוכן דוגמת אבישי רביב שתמורת מידע מקבל משכורת, הדבר אומר דרשני, אומר וירצברגר.
לדבריו, מלבד העניין הפרטי של פדרמן שבריאותו הולכת ומתדרדרת, יש לחשוש כי עניינו של פדרמן מהווה תחילתה של גלישה במדרון של שלילת הזכויות על רקע פוליטי. ניתן יהיה לעצור כל מי שאינו מוצא חן בעיני השלטונות מסיבה כלשהי ואין מי שיפקח ויתן דין וחשבון על כך.
וירצברגר מוסיף כי לאחרונה פורסם ב"ידיעות אחרונות" ראיון עם ארבעת האנשים שפקדו על הארגון החזק ביותר במדינה, השב"כ. הם אמרו כי פניה של מדינת ישראל להסכם מדיני במהלכו יצטרכו לעקור מאחזים והם גם צופים התנגדות מצד המתיישבים.
להערכתי, אומר וירצברגר, פדרמן הוא "בלון ניסוי" שנועד לבחון את השימוש במעצר מנהלי כאמצעי למניעת התנגדות של עקירת מתיישבים וגירושם. אפשר יהיה לעצור במעצר מנהלי קבוצה של עשרות מנהיגים בקרב המתיישבים ובכך לנסות למנוע את ההתנגדות הלגיטימית לעקירת הישובים.
לשאלת כתבתנו מדוע אין השופטים מונעים את המשך מעצרו של פדרמן במעצר מנהלי, אומר וירצברגר כי השופטים מתפקדים ביחס אל דרישות השב"כ כ"חותמת גומי".
הדרך היחידה ששופט יכול לפסוק מהי האמת היא כאשר מוגש כתב אישום ושני הצדדים מביאים ראיות לטענותיהם. אם בא כוח השב"כ מביא בפני השופט חומר חסוי, השופט שהוא נטול כלים לבירור האמת, נותן אמון אוטומטי בשב"כ הנתפס כגוף אמין ומכובד, והבקשה מאושרת.
שחרורו של הרב גינזבורג ממעצר מנהלי היה חריג משום שהשופט הבחין כי התירוצים לעוצרו מוגזמים. השב"כ טען כי יש חשש שמי מתלמידיו יקרא את החומר ויצא לפעולה. השופט הגדיר את החשש כמוגזם ושיחרר את הרב גינזבורג. אך מקרה זה, מציין וירצברגר, חריג ובדרך כלל השופטים מאשרים את המעצר המנהלי ללא שיהיה בידיהם ראיות שעל פיהן יוכלו לאשש או להפריח את הבסיס לבקשת המעצר.
כתבתנו מוסיפה עוד כי בכתבה שפורסמה בעתון "כל העיר" השבת, בנושא פרשת מעצרם של יהודים ביש"ע בחשד כי היו מעורבים במעשים נגד ערבים, מובאת עדותו של שלומי דביר שטפל על פדרמן מעורבות בפעילות זו:
"בבית המשפט נשאל דביר על ידי עורך דינו של עמיאור, עו"ד יאיר גולן, מדוע הוא סיבך כל כך הרבה אנשים כשידע שהם עלולים להעצר. דביר: 'סיבכתי את יוסי בן ברוך, את נועם פדרמן וגם את איציק פס ולמעשה כמעט גם את אשתי. לא רציתי להודות בדברים מסוימים באותו זמן, לא רציתי בשום אופן להודות שגנבתי עגלה מהישוב היהודי בחברון שיש בה ציוד הצלה וגם לא רציתי לספר דברים על ירדן, דברים שהוא לא הודה בהם. רציתי להוריד מעלי ומעל ירדן דברים מסוימים שעשינו. החוקר רשם על הלוח מולי כמין סיסמא שתהיה מול עיני 'במתקן שב"כ כולם מודים'. הם רצו כל הזמן את הסיפור המלא, כולל שמות מפורשים, בלי זה החקירה לא תיגמר. פשוט ישבתי בתא וחשבתי מי יכול להיות קשור ונראה קצת אמין ואוכל לזרוק להם אותו. לא הרגשתי יותר מדי נקיפות מצפון בסיטואציה הזו".
ואולי דוקא הנימוק האמיתי למעצרו של פדרמן מסתתר דוקא בכתבתו של יוסי לוי ב"סופשבוע" בעתון "מעריב":
"פדרמן אינו סתם מוכר לשב"כ", נכתב בכתבה, "הוא ממש גדל איתו. לפני למעלה מ 15 שנה ניסה השב"כ לגייס את פדרמן כסוכן. פדרמן הטעה את מפעיליו ושיטה בהם, הצית כנסיה ונדון למאסר. הקשר עימו נותק. בהמשך נעצר ונחקר עשרות פעמים. הוא זה שחיבר חוברת הדרכה לפעילי ימין הנחקרים על ידי השב"כ. חוברת ההדרכה שפרסם הפכה אותו לאויב של ממש. החוברת הזו פגעה באופן קשה בחקירות של השירות", אמר בכיר בחטיבה היהודית.
הבוקר מתפרסם באתר ליכודניק מכתבו של משה פייגלין ראש חטיבת מנהיגות יהודית בליכוד המופנה אל שר הבטחון שאול מופז.
"הנדון", כותב פייגלין במכתבו, "מעצרו המינהלי של נעם פדרמן". "ייתכן, שפנייה אל שר המגדיר את "מפת הדרכים" כסכנה לביטחון ישראל וזמן קצר אחר כך מצביע ומקדם בדיוק את אותה סכנה הנה פנייה נאיבית", וממשיך, "ייתכן, שמגוחך לפנות בעניין פדרמן, אל שר אשר במקום לעצור מינהלית את מוחמד דחלאן, (קוטע רגלי הילדים בגוש קטיף) נפגש עימו כשווה בין שווים ומעניק לו "אחריות ביטחונית" - הרפתקה המסתיימת רק כעבור עוד 84 הרוגים ו-399 פצועים.
ייתכן, כי פנייה אל שר ביטחון (!) התומך בשחרור והזרקת עוד מאות מחבלים אל תוככי מחזור (שפך) הדם הישראלי - הנה ממש מיותרת...
ייתכן, שפנייה אל שר, אשר ביד אחת ממהר לקיים את מצוות "שלום-עכשיו" ולעקור מאחזים - בשם החוק כביכול - ובידו השנייה מונע בכל כוחו את האישורים הנדרשים בכדי להשלים את רישומם החוקי של מאחזים אלו. ייתכן שפנייה כזו היא חסרת טעם.
ובכלל - ייתכן כי פניה אל שר, אשר עשה עצמו אסקופה נדרסת בפני מי שאמור לסלול את דרכו הפוליטית, שר המשליך אחר גוו כל ערך לאומי בפני סיכויי ההתקדמות במרוץ לראשות הליכוד, ייתכן כי פנייה שכזו היא ממש חסרת משמעות.
אז לא אפנה אליך כשר ביטחון, אלא כמי שהצטרף זה לא מכבר לתנועת הליכוד וחותר להנהגתו.
• האם אתה יודע שאותו חוק שהפעלת, כשחתמת על צו המעצר המינהלי לנעם פדרמן - הינו חוק בריטי אשר הופעל בתקופת המנדט נגד ותיקי המחתרות, מהם צמחה תנועת הליכוד שאותה אתה מבקש להנהיג?
• האם אתה יודע שאחד מאותם גיבורי מחתרת שנעצרו מינהלית והוגלו לאריתראה על-ידי הבריטים, באמצעות החוק הדרקוני הזה - היה לא אחר מאשר אביו של נעם פדרמן?
• האם אתה יודע שהישראלי היחיד העצור כיום במעצר מינהלי - הוא אף לא אחד מהערבים הישראלים המשתפים פעולה עם האויב, ומובילים את מתאבדיו, אלא יהודי נאמן לארצו, נעם פדרמן, איש חברון?
• האם אתה מבין את משמעותו של מעצר אזרח, ללא כתב אישום, ללא עורך דין, בלי שהאזרח יודע כלל במה הוא מואשם לדמוקרטיה הישראלית?
האם קראת אי פעם את חוקת הליכוד ועקרונותיו?
ואם כן - כיצד זה לא רעדה ידך כשחתמת על אותו צו", מכתבו של פייגלין לשר הבטחון.
אפילו את ראש התנועה האיסלמית שייח' ראאד סאלח החשוד במעורבות במימון טרור החמאס לא עצרו במעצר מנהלי אלא הסתפקו בהוצאת צו האוסר עליו לצאת מהארץ ורק כאשר נאספו ראיות החלו הליכים משפטיים כנגדו.
גם כאשר בידי הפרקליטות והמשטרה מידע ברור על בכיר פשע ישראלי כזאב רוזנשטיין המשלח רוצחים וגם אחראי לרציחתם של אנשים, גם אז אין חורגים מכללי המשפט כי כל עוד אין ראיות כדי להעמיד אדם לדין הוא ימשיך להלך חופשי.
זהו מחירה של מערכת משפט דמוקרטית, אומר וירצברגר, שמדינת ישראל הקפידה לשלמו עד למעצרו המנהלי של פדרמן, ומוסיף כי המעצר המנהלי בו נתון פדרמן בבידוד ובתנאים קשים, ללא משפט, אינו קיים במדינות מתוקנות ובכך במקרה של פדרמן "שברו את הכלים".
גם לו היו טוענים כי לא ניתן להציג ראיות בבית המשפט משום שדבר זה עלול לחשוף סוכן דוגמת אבישי רביב שתמורת מידע מקבל משכורת, הדבר אומר דרשני, אומר וירצברגר.
לדבריו, מלבד העניין הפרטי של פדרמן שבריאותו הולכת ומתדרדרת, יש לחשוש כי עניינו של פדרמן מהווה תחילתה של גלישה במדרון של שלילת הזכויות על רקע פוליטי. ניתן יהיה לעצור כל מי שאינו מוצא חן בעיני השלטונות מסיבה כלשהי ואין מי שיפקח ויתן דין וחשבון על כך.
וירצברגר מוסיף כי לאחרונה פורסם ב"ידיעות אחרונות" ראיון עם ארבעת האנשים שפקדו על הארגון החזק ביותר במדינה, השב"כ. הם אמרו כי פניה של מדינת ישראל להסכם מדיני במהלכו יצטרכו לעקור מאחזים והם גם צופים התנגדות מצד המתיישבים.
להערכתי, אומר וירצברגר, פדרמן הוא "בלון ניסוי" שנועד לבחון את השימוש במעצר מנהלי כאמצעי למניעת התנגדות של עקירת מתיישבים וגירושם. אפשר יהיה לעצור במעצר מנהלי קבוצה של עשרות מנהיגים בקרב המתיישבים ובכך לנסות למנוע את ההתנגדות הלגיטימית לעקירת הישובים.
לשאלת כתבתנו מדוע אין השופטים מונעים את המשך מעצרו של פדרמן במעצר מנהלי, אומר וירצברגר כי השופטים מתפקדים ביחס אל דרישות השב"כ כ"חותמת גומי".
הדרך היחידה ששופט יכול לפסוק מהי האמת היא כאשר מוגש כתב אישום ושני הצדדים מביאים ראיות לטענותיהם. אם בא כוח השב"כ מביא בפני השופט חומר חסוי, השופט שהוא נטול כלים לבירור האמת, נותן אמון אוטומטי בשב"כ הנתפס כגוף אמין ומכובד, והבקשה מאושרת.
שחרורו של הרב גינזבורג ממעצר מנהלי היה חריג משום שהשופט הבחין כי התירוצים לעוצרו מוגזמים. השב"כ טען כי יש חשש שמי מתלמידיו יקרא את החומר ויצא לפעולה. השופט הגדיר את החשש כמוגזם ושיחרר את הרב גינזבורג. אך מקרה זה, מציין וירצברגר, חריג ובדרך כלל השופטים מאשרים את המעצר המנהלי ללא שיהיה בידיהם ראיות שעל פיהן יוכלו לאשש או להפריח את הבסיס לבקשת המעצר.
כתבתנו מוסיפה עוד כי בכתבה שפורסמה בעתון "כל העיר" השבת, בנושא פרשת מעצרם של יהודים ביש"ע בחשד כי היו מעורבים במעשים נגד ערבים, מובאת עדותו של שלומי דביר שטפל על פדרמן מעורבות בפעילות זו:
"בבית המשפט נשאל דביר על ידי עורך דינו של עמיאור, עו"ד יאיר גולן, מדוע הוא סיבך כל כך הרבה אנשים כשידע שהם עלולים להעצר. דביר: 'סיבכתי את יוסי בן ברוך, את נועם פדרמן וגם את איציק פס ולמעשה כמעט גם את אשתי. לא רציתי להודות בדברים מסוימים באותו זמן, לא רציתי בשום אופן להודות שגנבתי עגלה מהישוב היהודי בחברון שיש בה ציוד הצלה וגם לא רציתי לספר דברים על ירדן, דברים שהוא לא הודה בהם. רציתי להוריד מעלי ומעל ירדן דברים מסוימים שעשינו. החוקר רשם על הלוח מולי כמין סיסמא שתהיה מול עיני 'במתקן שב"כ כולם מודים'. הם רצו כל הזמן את הסיפור המלא, כולל שמות מפורשים, בלי זה החקירה לא תיגמר. פשוט ישבתי בתא וחשבתי מי יכול להיות קשור ונראה קצת אמין ואוכל לזרוק להם אותו. לא הרגשתי יותר מדי נקיפות מצפון בסיטואציה הזו".
ואולי דוקא הנימוק האמיתי למעצרו של פדרמן מסתתר דוקא בכתבתו של יוסי לוי ב"סופשבוע" בעתון "מעריב":
"פדרמן אינו סתם מוכר לשב"כ", נכתב בכתבה, "הוא ממש גדל איתו. לפני למעלה מ 15 שנה ניסה השב"כ לגייס את פדרמן כסוכן. פדרמן הטעה את מפעיליו ושיטה בהם, הצית כנסיה ונדון למאסר. הקשר עימו נותק. בהמשך נעצר ונחקר עשרות פעמים. הוא זה שחיבר חוברת הדרכה לפעילי ימין הנחקרים על ידי השב"כ. חוברת ההדרכה שפרסם הפכה אותו לאויב של ממש. החוברת הזו פגעה באופן קשה בחקירות של השירות", אמר בכיר בחטיבה היהודית.
הבוקר מתפרסם באתר ליכודניק מכתבו של משה פייגלין ראש חטיבת מנהיגות יהודית בליכוד המופנה אל שר הבטחון שאול מופז.
"הנדון", כותב פייגלין במכתבו, "מעצרו המינהלי של נעם פדרמן". "ייתכן, שפנייה אל שר המגדיר את "מפת הדרכים" כסכנה לביטחון ישראל וזמן קצר אחר כך מצביע ומקדם בדיוק את אותה סכנה הנה פנייה נאיבית", וממשיך, "ייתכן, שמגוחך לפנות בעניין פדרמן, אל שר אשר במקום לעצור מינהלית את מוחמד דחלאן, (קוטע רגלי הילדים בגוש קטיף) נפגש עימו כשווה בין שווים ומעניק לו "אחריות ביטחונית" - הרפתקה המסתיימת רק כעבור עוד 84 הרוגים ו-399 פצועים.
ייתכן, כי פנייה אל שר ביטחון (!) התומך בשחרור והזרקת עוד מאות מחבלים אל תוככי מחזור (שפך) הדם הישראלי - הנה ממש מיותרת...
ייתכן, שפנייה אל שר, אשר ביד אחת ממהר לקיים את מצוות "שלום-עכשיו" ולעקור מאחזים - בשם החוק כביכול - ובידו השנייה מונע בכל כוחו את האישורים הנדרשים בכדי להשלים את רישומם החוקי של מאחזים אלו. ייתכן שפנייה כזו היא חסרת טעם.
ובכלל - ייתכן כי פניה אל שר, אשר עשה עצמו אסקופה נדרסת בפני מי שאמור לסלול את דרכו הפוליטית, שר המשליך אחר גוו כל ערך לאומי בפני סיכויי ההתקדמות במרוץ לראשות הליכוד, ייתכן כי פנייה שכזו היא ממש חסרת משמעות.
אז לא אפנה אליך כשר ביטחון, אלא כמי שהצטרף זה לא מכבר לתנועת הליכוד וחותר להנהגתו.
• האם אתה יודע שאותו חוק שהפעלת, כשחתמת על צו המעצר המינהלי לנעם פדרמן - הינו חוק בריטי אשר הופעל בתקופת המנדט נגד ותיקי המחתרות, מהם צמחה תנועת הליכוד שאותה אתה מבקש להנהיג?
• האם אתה יודע שאחד מאותם גיבורי מחתרת שנעצרו מינהלית והוגלו לאריתראה על-ידי הבריטים, באמצעות החוק הדרקוני הזה - היה לא אחר מאשר אביו של נעם פדרמן?
• האם אתה יודע שהישראלי היחיד העצור כיום במעצר מינהלי - הוא אף לא אחד מהערבים הישראלים המשתפים פעולה עם האויב, ומובילים את מתאבדיו, אלא יהודי נאמן לארצו, נעם פדרמן, איש חברון?
• האם אתה מבין את משמעותו של מעצר אזרח, ללא כתב אישום, ללא עורך דין, בלי שהאזרח יודע כלל במה הוא מואשם לדמוקרטיה הישראלית?
האם קראת אי פעם את חוקת הליכוד ועקרונותיו?
ואם כן - כיצד זה לא רעדה ידך כשחתמת על אותו צו", מכתבו של פייגלין לשר הבטחון.