ג'ון פולין, אביו של הרש הי"ד שנרצח בשבי החמאס, מספר על ההחלטה לקיים כינוס מיוחד לקראת הפסח בהשתתפות חברים ומכרים.
ג'ון מספר כי לקראת הפסח המתקרב התחזקה ההבנה ש-59 אחים ואחיות שלנו עודם בשבי גם בפסח הקרוב ויש לעשות משהו אחר למענם, "ומיד אמרנו שמספיק עם הכעס, הצעקות והמתח. אנחנו צריכים להתכנס למשהו חיובי וטוב", הוא אומר ומציין כי התחושה הייתה שבכל המאבק והמסע הארוך נעשו דברים רבים שהיו חשובים כעצרות, נסיעות, מפגשים, מחאות ועוד, אך "עשינו הרבה דברים שהחלישו אותנו והורידו לנו את האנרגיות והכוחות. הדבר היחיד שנתן לנו רק טוב היה התכנסות כקהילה וישיבה ביחד בלי לצעוק, לשיר ולהתפלל, וידענו שזה הדבר הנכון לעשות".
ברוח זו התקיים אירוע התכנסות מיוחד אליו הוזמן העם כולו, "ישבנו שעה או שעה וחצי יחד ואני חושב שכל מי שהיה שם התחזק מלהיות ביחד בתפילה ובתקווה".
לתחושתו של ג'ון "אנחנו במצב שביר עכשיו. ראינו את המכתב של אנשי חיל האוויר שחושבים שמה שאנחנו עושים זו לא הדרך ושצריך להפסיק את המלחמה, ומהצד השני אנחנו רואים כל כך הרבה אנשים שתורמים לערבות ההדדית, אנחנו רואים את החיילים, המתנדבים שמבשלים ואופים, אנשי בארי שהחליטו כבר בשמיני באוקטובר שהם חייבים להמשיך עם דפוס בארי ואכן עשו את זה וממשיכים לעשות את זה. יש כל כך הרבה אנשים שתורמים לטובת העם ולטובת המדינה ואני מקווה וחושב שאכן נתחזק ונתאחד אבל אנחנו במקום שביר מאוד".
באשר להחלטה לשוב לזירת הרשתות החברתיות ולהביע שם עמדות ותקוות לשחרור החטופים, אומר ג'ון: "אני ורעייתי, רייצ'ל, החלטנו ביום השני למאבק הזה שאנחנו נאבקים להחזיר את הרש ואת כל החטופים ואחרי שאנחנו מצליחים להחזיר את הרש הביתה ועוזרים לו בתהליך השיקום נחזור למאבק אם נשארים שם עוד חטופים. לקחנו את ההחלטה שעד החטוף האחרון אנחנו לא עוצרים ולא מפסיקים".
ג'ון מזכיר כי אמנם מרבית החטופים נחטפו ממיטותיהם אך היו מי שכבר היו בשבעה באוקטובר בעזה, ואחד מהם הוא אברה מנגיסטו ש"הלך בעצמו לעזה בשבעה לספטמבר 2014. בגיל 14, 15 ו-16 הרש היה מדבר הרבה על אברה מנגיסטו. הוא היה אומר לנו 'איך זה שעם ישראל לא נאבק למען אחינו אברה להחזיר אותו הביתה. לא עושים מספיק'. הרש היה פעיל וכשאברה חזר לפני חודשיים כל העם חגג אתו ועם משפחתו. אני ורייצ'ל חגגנו קצת אקסטרה וחשבנו על הרש כמה שהוא היה חוגג את החזרת אברה הביתה, כי זה הדבר הנכון לעשות, להיות במאבק להחזרת כל האחים והאחיות שלנו הביתה".
ג'ון מספר על השיחות שהא מקיים עם רעייתו בשבועות האחרונים לקראת חג הפסח. "אני זוכר את ליל הסדר של השנה שעברה, שבו היינו עדיין בתקווה שנחזיר את הרש בחיים. למרות החששות לא ידענו את העובדות של מה שקורה לחטופים בשבי. השנה הרש ועוד הרבה חטופים אינם איתנו לצערי ואנחנו יודעים מעדויות מה עובר עליהם שם. אנחנו יודעים מה מצבו של מתן אנגרסט שיש לו יד לא מתפקדת והוא סובל, אנחנו מבינים שאלון אהל שנלקח מהמיגונית עם הרש יושב שם לבד, מרעיבים אותו, יש לו רסיסים ביד ובעין, אנחנו מבינים את הסבל, את העדויות השונות".
"אנחנו מדברים על זה שכל אחד ישים לימון על השולחן, הצבע הצהוב והטעם החמוץ מסמלים את המצב שלנו, אנחנו מדברים שבמקום רק את הירקות להכניס למי מלח, לשתות קצת מזה כמו שהם עשו. לא נוכל לעבור את ליל הסדר בלי לסבול, בלי להבין את המשמעות שאין לנו חירות ואין לנו גאולה. אנחנו חייבים לחבק את העניין הזה. לחגוג נוכל בשבתות ובחגים נוספים, אבל בליל הסדר חובה על כל יהודי בכל העולם להבין את הכבדות הרצינות והמשמעות של מה שעובר על כל עם ישראל בתקופה הזו".