שבעת ימי פסח הם לזכר שבעת הימים שעברו על עם ישראל מיציאת מצרים עד קריעת ים סוף.
מה התרחש בימים הללו בליבם של בני ישראל; עבדים שזכו לחירות פתאומית? התורה מתארת שהיה שם פחד גדול: אלוקים לא הוביל אותם בדרך הקצרה "פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה". לא פשוט לאנשים שגדלו דורות בתודעת עבדות לקום ולהילחם.
מה יגרום לבני ישראל לעמוד מול מלחמה ולהתמלא באומץ? לראות את הסכנה באופן בהיר! בזמן שבני ישראל ראו את שש מאות רכבי הברזל של פרעה רודפים אחרים, הם ראו דבר נוסף: "והנה מצרים רודף אחריהם"; מסבירים חז"ל: "ראו שרו של מצרים יורד להילחם בהם", הם קלטו שהמלחמה איננה רק מול כוח פיסי אלא קיימת תפיסת עולם מצרית שנלחמת בהם, והחירות תבוא רק אחרי שגם היא תנוצח.
בימים הללו רבים קולטים, גם אם באיחור של עשרות שנים, מהי התודעה המצרית שהשליטו כאן גופים מסוימים ולאן הם הביאו אותנו. זו היא תחילת הישועה. ים סוף יקרע לשניים רק כאשר נבין בדיוק מול מי ומה אנחנו מתמודדים; וזה מה שמתרחש עכשיו. יותר ויותר אנשים טובים מבינים מה מהי המערכה האמיתית, ומתייצבים באומץ למען הטוב, גם אם זה דורש מהם מחיר. "התיצבו וראו את ישועת ה'".
חג שמח. הרע יעבור, הטוב יתגבר, בעזרת ה'.