שתי ידיעות פורסמו הבוקר, בזו אחר זו: הראשונה - בפעילות משותפת של צה"ל ושב"כ, חוסל לפני מספר ימים, בתקיפה שבוצעה בעיר עזה, מחמוד אבראהים חסן אבו חצירה, מחבל בחטיבת עזה בארגון הטרור חמאס.
אין מי שיזיל דמעה על חיסולו: אבו חצירה שימש בשנים האחרונות, לאורך המלחמה ובמסגרת ההיערכות לטבח שמחת תורה, כסייענו הצבאי האישי ויד ימינו של בכיר החמאס עז אלדין חדאד, מפקד חטיבת עזה בחמאס.
הוא גם השתתף באירוע החדירה שביצעו מחבלי נוח'בה ב-28 ביולי 2014, במהלך מבצע "צוק איתן", לעבר פילבוקס בגזרת נחל עוז, באמצעות מנהרה והרגו חמישה לוחמי צה"ל - סמל דניאל קדמי ז"ל, סמל ברקאי ישי שור ז"ל, סמל ארז שגיא ז"ל, סמל דור דרעי ז"ל וסמל נדב ריימנוד ז"ל, ופצעו לוחם נוסף. ברוך המקום וברוכים הלוחמים שהרגוהו.
והידיעה השנייה: בצעד חריג לא השתתף אתמול נציג שב"כ בסיור רה"מ בעזה. בביקורים קודמים ובפרט מאז תחילת המלחמה נהוג שנציג שב"כ האחראי על הגזרה משתתף ומציג סקירה מודיעינית בשטח לרה"מ לצד קציני צה"ל. הפעם לא הוזמן הארגון לשלוח אף נציג מטעמו. הרקע - המתיחות בין הדרג הפוליטי לראש השב"כ רונן בר.
אני אזרח מודאג – בגלל המשמעות של שתי הידיעות הללו. השב"כ כשל קשות בשמחת תורה אשתקד, כשלון שמחייב את הראש שלו לסיים את תפקידו במהרה, אבל באותה מידה הוא מתקן חלק גדול מכשליו במידע שהוא מביא לטובת חיסול מפקדי החמאס והחיזבאללה בני המוות. ומי שחייב לקבל בראש וראשונה, יותר מכולם, את המידע השב"כי, הוא הממונה הישיר על השב"כ – ראש הממשלה. כשראש הממשלה מקיים סיור ביטחוני ברצועת עזה בלי להזמין נציג של השב"כ, כלומר: בלי שהוא מקבל את המידע החיוני שמצוי אצל השב"כ – זו בוודאות פגיעה בביטחון המדינה.
אין אזרח ישראלי אחד שלא מבין את האמת הפשוטה, שמדינת ישראל לא יכולה בלי שירות הביטחון הכללי, פעולותיו ויכולותיו. כל ההצלחות הצבאיות, בוודאי במלחמה בכוחות הפלשתינים למיניהם, תלויות גם בהצלחות השב"כ. גם במציאות ההזויה שבה מכהן ראש שב"כ מכוח החלטה שרירותית של פקידה ממשלתית בכירה ככל שתהיה, ושל שופטים שהשקפת עולמם ידועה ולא מפתיעה, ובלי אמון של הדרג המדיני האחראי עליו - עדיין השב"כ הוא כלי הכרחי להצלחות הצבא ולניצחון במלחמה. התעלמות של ראש הממשלה ממנו, או מהראש שלו, פוגעת בוודאות בביטחון המדינה.
ראש השב"כ הנוכחי חייב לעוף מתפקידו בהקדם האפשרי – רצף הפרשיות שנחשפו אתמול על התנהלותו לא משאירים ולו סימן שאלה אחד בנושא. ההתערבות המשפטית בסמכות ראש הממשלה להדיח את ראש השב"כ היא שערורייה בפני עצמה.
אני מקווה שבסוף תימצא הדרך שרונן בר ימצא את עצמו מחוץ לשירות. אבל גם בתוך התסבוכת הזאת, גם במציאות ההזויה שהמערכת המשפטית כפתה על המדינה, אסור לנקוט בשיטת 'תמות נפשי עם פלשתים' – לנקוט בצעדים שיפגעו בראש שב"כ, אבל יותר מכל יפגעו בביטחון המדינה.