באדיבות רגע של חכמה
עידית וקובי אהל, הוריו של אלון, פועלים ברחבי הארץ להרבות טוב, אהבה וקירוב למען שחרורם של אלון ושאר החטופים.
מפסנתרים פתוחים ועד קידוש על כוס מים, זהו מסע של אמונה, אהבה ועשייה שהופכת לכוח מחבר במציאות בלתי נתפסת.
"אנחנו יודעים היום שאלון פצוע, יש לו רסיסים בכל הגוף והוא מוחזק בתנאים מאד קשים בשבי, ואנחנו עושים על מה שאנחנו יכולים כדי להחזיר אותו חי. אין לי שליטה על מה שקורה לאלון", אומרת אימו, "אני לא יכולה להביא לו אוכל, אני לא יכולה להיות מגן אנושי שלא ירביצו לו, אבל השליטה שיש לנו היא לאיזה בית אלון חוזר, לבית האישי שלנו, לבית הלאומי שלנו.
אם אנחנו מעבירים תחושה של תקווה של חוסן, של אנרגיה, של עשייה, אנשים שסביבנו מרגישים את הדבר הזה. אם הם חזקים אנחנו חזקים", היא מוסיפה.
