הרב גדעון מאזוז מספר על אביודביר עמר

הרב גדעון מאזוז, בנו של הרב מאיר מאזוז זצ"ל וראש ישיבת כסא רחמים, שוחח עם ערוץ 7 על דמותו של אביו שנפטר לאחרונה בגיל 80.

לדבריו, אביו ניחן באהבה עמוקה לארץ ישראל. "אבא שלי ז"ל סיפר לי שהוא הרגיש את השנאה שהייתה נגד היהודים בתוניס, הוא הפציר באבא שלו: בוא נעלה, זה מסוכן. אבא שלו לא היה יכול להתנתק מהספרים כי היה חוק בתוניס שאסור להעלות ספרים, לבסוף הוא הצליח להבריח ספרים, עמד להעלות ארצה ואז נרצח".

הוא הוסיף, "אבא שלי בגיל 25 היה מאיץ בסבא – תעזוב, אנחנו נמצאים פה כמו בגרמניה שלפני השואה. סבא שלי הזדעזע: ככה אתה מדבר? אבי ענה לו: כן, ככה אני מדבר. לכן, כשאבא שלו נרצח הוא לקח את זה קשה ומדבר על כך בכאב שאבא שלו לא שמע לו. נטורי קרתא היה שולחים לסבא מלא חומר נגד א"י, הוא חשב שהם צודקים לכן זה גם גרם לו שלא רצה להעלות, כמה כעס אבא שלי על נטורי קרתא".

על מאבקו של אביו בהסכמי אוסלו סיפר כי מדובר בפרק משמעותי בתולדות חייו. "סיפרתי בלוויה על המאבק שלו כנגד אוסלו אבל רוצה לספר משהו נוסף שלא אמרתי: זוכר שלאבא ז"ל היה כעס על הרב עובדיה שנתן בלי כוונה גיבוי להסכמים האלו והיה פעם אחרי תקופה שעשו מחאה של רבנים נגד מה שפגעו ברב עובדיה באותו נושא ואבא שלי הצטרף. אמרתי לו: איך חתמת? הרי אתה בעצמך התנגדת להסכמים. אמר לי אבא: הרב חזר בו, הרב עובדיה עשה ניסיון, שכנעו אותו לעשות ניסיון ולתת יד בהסכמה שבשתיקה ולא הלך, הרב רצה למנוע שפיכת דמים. אבא היה ישר".

הרב גדעון מאזוז על ארץ ישראל ואוסלוצילום: דביר עמר

עוד סיפר על אהבת אביו לחיילי צה"ל ולציונות הדתית. "בשבילו כולם היה שווים. כדברי הרב עובדיה - כשאני רואה חייל אני מנשק אותו, ככה צריך לקרב. אני עצמי זכיתי להיות לפני 30 שנה בצבא בקורס חברה קדישא ועשיתי שם קידוש ה', את ההסתכלות שלי למדתי מהרב, תסתכלו חיובי כמה האנשים האלה מקריבים".

הרב סיפר על סדרי לימוד התורה המיוחדים של אביו המנוח. "כשהייתי בחור היה לו בשבת קביעות בגמרא ועוד כמה קביעויות כמו בספר 'יביע אומר' של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל. לפעמים הוא היה מדבר תוך כדי עם אמא שלי בערבית ואומר לה: 'אשרי האמא שגידלה כזה בן', מרוב ההתפעלות מיביע אומר. כשסיפרתי את זה בזמנו לאלי ישי, הוא סיפר זאת לרב עובדיה".

"למדתי אתו ארבע פעמים יביע אומר וראיתי באיזה עולם אחר מכולם הוא לומד את הספר, לכאורה הספר קל כי כתוב הרבה 'וכן כתב', אבל לא כך היה אצל אבא ז"ל, הוא הסביר כיצד כל מילה הוא כתב – פה כתב 'כך' ופה כתב 'כך', הוא ראה את העומק המיוחד, לא סתם אהב את הרב עובדיה אהבת מיוחדת".

הוא סיפר על הדקדוק המיוחד תוך כדי הלימוד והתפילה. "כל פיפס לא נכון הוא היה קופץ. היום לא יודעים לקרוא, יש טעויות בלי סוף".

את דבריו חתם בתיאור שנות הייסורים הבריאותיים שעבר אביו. "כשהייתי בן 6 אבא נפל מקומה שלישית. עד גיל 6 זוכר את אבא בריא וחזק שהולך מאוד מהר. אמא שלי ז"ל סיפרה שלא הייתה מצליחה להשיג אותו, היא הייתה בתחילת הרחוב והוא כבר בסוף הרחוב. כשהיה בן 29 קרה האירוע, בתחילה היה עם כיסא גלגלים, אחר כך עם שני קבים ולבסוף עם מקל בשביל הביטחון. כשהוא עלה במדרגות ראיתי כיצד מתאמץ יותר מכל אחד אחר ולא אומר מילה עד שבתקופה האחרונה אף היה עם כיסא גלגלים".