סג"מ נ', שעלה לישראל מארה"ב, מספר לערוץ 7 על ההתרגשות והזכות לייצג את הצבא כדגלן - באופן שונה מהמקובל.
ביום השבעה באוקטובר לחם נ' ואיבד כמה וכמה מחבריו שנפלו בקרבות. הוא משחזר ומספר כיצד בבוקרו של אותו יום הודיעו המפקדים כי האירוע שאליו הם נכנסים שונה ואחר מכל מה שהכירו עד כה. "באותו יום איבדתי שמונה חברים טובים. שניים מהם קבורים כאן בהר הרצל", הוא מספר.
"באותו יום הייתי בדרך לדרום. כמה חברים עדכנו אותנו בהודעות וואטסאפ שחדרו למוצב כזה או אחר ושלוחם מסוים נפל. ידענו על הכול לפני שההורים ידעו והתחושה הייתה תחושה של זעם ורצון להגיע מהר ככל הניתן". נ' נכנס ללחימה עם חבריו וגם נפצע במהלך הקרבות, וגם על כך הוא חש תחושת גאווה ואומר "הכול למען המדינה".
היציאה לקרבות עצמם הייתה שילוב של לחץ וגאווה על הזכות להילחם לאחר הטרגדיה שעם ישראל עבר וההבנה שכעת הוא זה שנמצא בקצה, פנים אל פנים מול האויב, מספר נ' ומציין כי הלחימה הזו והחברים שנפלו היו בין הסיבות שהובילו אותו להחלטה לצאת לקורס קצינים, "להמשיך את הרצון שלהם להיות בקצה ולהילחם עד הרגע האחרון. בזכותם אני נמצא כאן".
לאחר הפציעה שב לשירות, והפעם כתומך לחימה. על המעבר לתפקיד לוגיסטי הוא אומר כי לתפקיד שכזה ישנה משמעות מיוחדת, החזרה לעזה והדאגה ללוחמים ולאספקת הציוד שיאפשר להם ללחום היטב.
נ' מספר על הבשלת התובנה האישית שלו בדבר הצורך והרצון לתרום למדינה, תהליך שהתפתח בתוכו מאז עלה עם משפחתו לארץ. השאיפה לתרום היא זו ששלחה אותו להתנדבות במד"א ובהמשך לגיוס לשירות קרבי.
סגמ נ' הקדיש את השתתפותו בטקס לזכר: אדיר טהר ז"ל, אריאל ארז ז"ל, רועי וייזר ז"ל, דניאל משה דנינו ז"ל, ירון זהר ז"ל, אופיר ירוחין ז"ל, נתנאל יאנג ז"ל ועילי בר שדה ז"ל.