משפחתה של צאלה גז הי"ד שנרצחה בפיגוע ליד ברוכין ביקשה לתרום את איבריה וקרניות עיניה יושתלו בילד בבית החולים שניידר ובחולה נוסף בבית החולים בילינסון.
חננאל גז בעלה של צאלה אמר: "צאלה תמיד נתנה אור בחייה ועכשיו גם לאחר מותה המשיכה את הנתינה. דאגנו שהיא תיתן עין טובה לשני אנשים.
צאלה תמיד ניסתה לראות את הטוב ולהביא אור לעולם בחייה ובמותה", הוסיף.
לוטם ששון, אחותה של צאלה גז, סיפרה אתמול (ראשון) כשקולה נשבר בדמעות על האובדן הכבד אותו היא חווה.
"זה פשוט לא נתפס. היא הייתה כולה אור, אין עוד אנשים כאלה בעולם", סיפרה בראיון לכאן רשת ב'.
היא שיחזרה את הערב בו התרחש הפיגוע. "צאלה שוחחה איתי בשעה 20:00, הרופאה המליצה לה להגיע לבית החולים וללדת כבר כי היה לה היריון קשה, אבל היא אמרה שהיא מעדיפה לידה טבעית ושכמה ימים נוספים של כאב לא ישנו".
זמן קצר לאחר מכן, החליטה צאלה לצאת לכיוון חדר הלידה. "אני לא יודעת מה השתנה בשעתיים האלה", אמרה ששון, "אבל כנראה שמשהו השתנה".
מצבו של תינוקה של צאלה, שיולד בניתוח חירום בבית החולים, עדיין מוגדר קשה אך יציב, וביום שישי חל שיפור קל במצבו. "הוא היה המון זמן בלי חמצן, בערך 50 דקות, מהרגע שצאלה נרצחה ועד שהוא יולד. כבר הוציאו לו חלק מצינורות ההנשמה, אבל הוא עדיין מורדם. אני מאוד מקווה לשמוע היום חדשות טובות יותר".
ששון אמרה בכאב: "יש לצאלה ארבעה ילדים שיגדלו בלי אמא, שהייתה כל כך מדהימה. כל הזמן ניסיתי ללמוד ממנה איך להיות אמא. אף אחד לא יכול להחליף את המקום שלה".
היא סיפרה על אחותה, שהקדישה את חייה לטיפול באחרים: "היא הייתה כולה אור, אין עוד אנשים כאלה בעולם. לא משנה כמה סבל וכאב היה לה, היא תמיד הייתה עסוקה בלעזור לאנשים אחרים. שאלתי אותה למה היא עובדת כל כך קשה, והיא אמרה שזה כי יש אנשים שצריכים אותה, אז היא טיפלה במי שהיא יכולה. היא קרעה את עצמה רק כדי לעזור לכמה שיותר אנשים".
"אחרי 7 באוקטובר, צאלה הלכה לכל מקום שהיא הייתה יכולה כדי לעזור לאנשים, גם אם זה לא היה במסגרת המקצוע שלה. אני יודעת שהיא עזרה להמון ניצולים של הנובה ולנפגעי חרדה, היא עשתה כל דבר שהיא יכולה לעשות", סיכמה.