מחלוקת חריגה התפתחה בימים האחרונים בין עיריית לוד לעיריית מודיעין-מכבים-רעות סביב זיהויה של מערה עתיקה ביער בן שמן כמקום מסתורו של התנא רבי שמעון בר יוחאי.
הפרשה החלה כאשר ראש עיריית לוד, עו"ד יאיר רביבו, הכריז רשמית כי "מערת הנזירים" ביער בן שמן היא המקום האמיתי בו הסתתר רשב"י מפני הרומאים, והודיע על תחילת הליכי שיפוץ והנגשה למקום.
הכרזה זו באה בעקבות פרסום מחקרו של החוקר החרדי ישראל שפירא, שזיהה את המערה כמקום בו התחבא רשב"י במשך 13 שנה.
"אנו עומדים בפני גילוי היסטורי בעל חשיבות דתית עצומה", הצהיר רביבו במעמד ההכרזה. "זהו רגע מכונן עבור העיר לוד והמורשת היהודית כולה".
הזיהוי מתבסס על ציטוט מספר הזוהר המציין כי רשב"י "הָלַךְ לוֹ וּבָרַח למַדְבְּרָא דְלוּד (לְמִדְבַּר לוֹד), וְנִגְנַז בִּמְעָרָה אַחַת".
חיזוק לטענה זו נמצא במסמך רשמי משנת 1954 מארכיון אוניברסיטת בר אילן, שבו הציע מנכ"ל משרד הדתות דאז לשפץ את "המערה בדרך מלוד למודיעין הנזכרת בזוהר".
אולם עיריית מודיעין-מכבים-רעות, שבתחומה נמצאת המערה, מתנגדת בתוקף לזיהוי זה.
בהודעה שפרסמה העירייה נכתב: "אין כל שחר וכל סימוכין לטענות שפורסמו על ידי עיריית לוד. הדברים אף נבדקו מול רשות העתיקות ומנכ"ל רשות העתיקות." העירייה הדגישה כי מדובר בשטח מוניציפלי שלה וכי "לא תאפשר לאף גורם אחר לקבוע עובדות לא נכונות בשטח או להטעות את הציבור".
מה שמעמיק את המחלוקת הוא הסתירה בעמדת עיריית מודיעין עצמה: באתר התיירות הרשמי של העירייה מופיע תיאור המערה כ"מערתא דלוד" (מערת לוד על שום קרבתה ללוד), בדומה לזיהוי שעליו מסתמכת עיריית לוד. עובדה זו מצביעה על חוסר עקביות בעמדת העירייה.
מבחינה ארכיאולוגית, מערת הנזירים (אל חביס) מתוארכת לתקופה הביזנטית, מאוחרת יותר מתקופתו של רשב"י שחי בתקופת התנאים. המערה שימשה כמקום לינה לנזירים ועולי רגל, כפי שמעידים כוכי השינה והצלבים החרוטים על קירותיה.
בינתיים, המבקרים במקום ממשיכים ליהנות מהאתר ביער בן שמן, בעוד הוויכוח על זהותו ההיסטורית והאחריות עליו ממשיך להתפתח בין שתי העיריות.