שורד השבי ירדן ביבס סיפר לחדשות 12 על הגעגועים לחברו הקרוב, דוד קוניו, שנותר בשבי חמאס בעזה.
השניים צעדו יחד לאורך שנים ארוכות, החל מכיתה א', וגם בשבי היו זה לצד זה לתקופה קצרה. "פגשתי את דוד ביום ששרון (אשתו של דוד) יצאה", הוא מספר. "הוא עבר אצלי במנהרה והמשיך למקום שהוא היה בו. כשהוא ראה אותי בפעם הראשונה הוא היה בהלם. הוא היה בטוח שהוא מסתכל על רוח רפאים. אני גם לא זיהיתי אותו בהתחלה, איך שזיהיתי, אז פשוט קמתי אליו, התחבקנו, וזירזו אותו להמשיך למקום הבא".
ירדן ביקש לעבור ולהיות בשבי עם דוד, ביום בו הודיעו לו על מותם של שירי אשתו וילדיהם אריאל וכפיר. "רציתי להיות עם החבר הכי קרוב שלי. בהתחלה פחדתי לבקש לעבור. לא ידעתי איפה הוא נמצא, עם אנשים יותר טובים, פחות טובים, אני הרי מכיר את אלה שאני איתם, אז אולי היה נכון להישאר איתם. נורא פחדתי לעזוב, אבל אחרי הסרטון אני הבנתי שאני חייב להיות ליד דוד. ישנו מזרן ליד מזרון. הוא חשב על הבנות ועל שרון, חשב על כולם. הוא חשב הרבה על אח שלו, כי הוא לא ידע מה מצבו".
"המילים האחרונות שהיו לו בראש זה שאיתן שלח לו 'תציל אותי'. ויש את הקטע הזה שתאומים מרגישים תאומים. כשהוא אמר לי, 'אני לא מרגיש את אח שלי', אני התחלתי לפחד. אחר כך, אחרי הרבה-הרבה זמן הוא אמר לו שאחד השובים שלו אמר לו שהוא ראה את אח שלו בטלוויזיה, אז אני ידעתי שלפחות עכשיו הוא נושם לרווחה לפחות על איתן", הוסיף.
הזמן המשותף שלהם בשבי היה קצר. "הייתי עם דוד, נראה לי, משהו כמו שבועיים, אולי שלושה, ואז הפרידו אותנו - למרות שביקשתי מסינוואר. הוא שאל אותי, 'מה אני יכול לעשות כדי לעזור לך?' אמרתי לו, 'אני רוצה שתאשר לי להישאר עם דוד'".
אחרי שהמחבלים צילמו את ירדן ובישרו לו על מותם של שירי והבנים, הוא ביקש מהמחבלים רק דבר אחד, את דוד. כשסינוואר הגיע למנהרה ביקש גם ממנו שלא יפרידו ביניהם. "אמרתי לו, 'זה החבר הכי טוב שלי, אני רוצה להישאר איתו'", אמר ירדן. "הוא אמר, 'אין בעיה, אתה נשאר איתו'".
למרות ההבטחה מסינוואר, ירדן ודוד הופרדו. "הוא לא הבין למה הפרידו אותנו, אני לא הבנתי גם למה".
באחת הפעמים דוד עבר ליד כמה חטופים. "הוא דאג שיביאו לי כרית, הוא שלח איתם כרית בשבילי", תיאר ירדן. "היינו נפגשים מדי פעם, כשעברנו אחד מול השני במנהרה, לפעמים הבריחו אותנו ממקום אחד למקום אחר, או שאותם העבירו, אז תמיד היה מהר חיבוק חזק, מהיר כזה ו'תמשיכו ללכת. אני מקווה שהוא חזק, אני מקווה שהוא יודע שמחכים לו כולם".
על חיי היום יום שלו אומר ביבס "אי אפשר באמת להשתקם. בגלל שגם הייתי בפנים, הייתי באותן מנהרות שהוא ישן בהן, באותם מזרונים שהוא ישן בהם. זה להרגיש רע שיש לי מיטה גדולה לישון עליה, זה להרגיש רע שיש לי מים חמים להתקלח, וזה להרגיש רע שיש לי שלוש ארוחות ביום. לחבר הכי טוב שלך אין בחירה".