
סיבות רבות נאמרו מדוע נוהגים לקרוא את מגילת רות בחג השבועות. כאשר עוסקים בשאלה זאת דומה שאנו צריכים לשאול את עצמנו האם במגילת רות אנו מוצאים יסודות שכביכול בלעדיהם התורה היא תורה חלקית ומצומצמת והחיבור בין תורה ומגילת רות נותן לנו תורה הרבה יותר גדולה.
דומה שהתשובה לכך חיובית. ישנם כמה יסודות שכאלו ובמאמר זה נציג כמה מהם.
יסוד אחד הוא שותפות עם הציבור. אלימלך שהיה מפרנסי הציבור עזב בשנת רעב את עם ישראל. הרמב"ם פוסק במפורש שיהודי שמקיים את כל התורה כולה, אולם אינו שותף עם הציבור, אין לו חלק לעולם הבא.
יסוד שני הוא החזון. לכאורה אם נשאל את עצמנו מי מבין כלות נעמי היא ההגיונית, ברור הדבר שהתשובה היא ערפה. אומרים לנו חז"ל שברגע שערפה חזרה למואב היא התדרדרה לזנות. תורה אינה דבר טכני. אם לא מצרפים חזון, הרי שלא רחוק הדבר שייווצר כאן תהליך של התדרדרות.
יסוד שלישי הוא ארץ ישראל. כבר במגילת איכה אנו קוראים: 'מלכה ושרה בגויים אין תורה. וכמו כן מלמדים אותנו חז"ל, כיוון שגלו ישראל אין לך ביטול תורה גדול מזה. המגילה פורשת לפנינו תורה זורמת שכוללת מתנות עניים, תורה שמחוברת לארץ ישראל. מי שעוזב את הארץ מצויר באור לא חיובי במיוחד.
יסוד רביעי הוא מלכות ישראל. כל מגילת רות באה לייחס את דוד המלך מלך ישראל. חז"ל בתלמוד הירושלמי (חגיגה ב, ג) מלמדים אותנו שדוד המלך נפטר בעצרת ובכך מחברים תורה ומלכות. כאשר משלבים תורה ומלכות - תורה ומדינה, הרי שמקבלים תורה הרבה יותר גדולה, תורה שעוסקת בהרבה יותר נושאים כלליים ומציבה בפני אנשי הרוח אתגרים חינוכיים ורוחניים גדולים יותר.
כיצד יוצרים מלכות
מלכות היא מציאות שמחייבת אישיות חזקה שתנהל את העניינים. מלכות מצריכה מסורת חזקה של ניהול מה שלא קיים בעם ישראל. יתרה מזאת מלכות מצריכה סוג של עזות דבר שלא כל כך משתלב עם הרחמנות שהיא תכונה בסיסית אצל עם ישראל. וראה לדוגמה שאול שמתוך רחמנות לא הרג את אגג מלך עמלק).
נשים לב שכל מנהיגי ישראל ששימשו כמלכים למדו טכסיסי מלכות ממלכי הגויים.
יוסף הצדיק למד מלכות מבית פוטיפר, משה רבנו גדל בבית פרעה, דוד המלך למד מלכות מאכיש מלך גת ולא רק זאת ויותר מזאת בדוד המלך זרם דם מואבי שכן רות אם המשפחה הייתה בתו של עגלון מלך מואב, ירבעם בן נבט מלך ישראל הראשון לאחר חלוקת המלכות בין ישראל ליהודה למד משישק מלך מצרים, ונחמיה בתקופת שיבת ציון הנהיג את עם ישראל לאחר שהיה שר המשקים במלכות פרס.
מי שלא בא במגע עם מלכות מאומות העולם היה חסר את הממד האכזרי. כך ניתן להסביר את כשלונו של שאול המלך שגילה רחמנות שלא במקומה כלפי אגג מלך עמלק, וכך ניתן להסביר את העובדה שאחאב מלך ישראל שיחרר את בן הדד מלך ארם לאחר ניצחון מוחץ של עם ישראל.
כאשר בוחנים את דמותה של רות המואבייה הרעיון שהעלינו מומחש בצורה טובה. בועז אומר לרות שתתחבר לנערותיו ורות אומרת לנעמי שבועז אמר לה להתחבר עם נעריו.
רות אמנם מנסה להתחבר לעם ישראל, אבל בטבעה כבת למלך מואב חסרה בה מידת הצניעות. רות אינה מבינה את ההבדל בין להתחבר לבנות מינה לבין התחברות עם בחורים ( רות רבה (וילנא) פרשה ד סימן ט). כמובן שהמשימה הנועזת שהטילה נעמי על רות - המפגש עם בועז, לא הייתה משימה מעשית אם במקום רות היה מדובר בבת אולפנה.
דרך דמותה של רות - אימה של מלכות אנו מבינים מלכות מהי. מלכות היא מסגרת חזקה שחייבת להופיע בה מידות של עזות ואכזריות. כמובן שבסופו של דבר מטרת עם ישראל להשפיע שפע של טובה וברכה בעולם, אולם ללא מסגרת חזקה, הרי לא ניתן לממש את המטרה.
בעם ישראל דוד הוא זה שממחיש מהי מלכות, בעוד שאברהם אבינו סמל החסד ממחיש את המטרה.
אי אפשר שלא לראות, כאשר בוחנים את המציאות של מלחמת שמחת תורה, אילו נזקים מביא חסד שאין מאחוריו מסגרת חזקה.