מראה מתחת לגשר

תחילה היו לבטים. לנסוע או לא לנסוע? לעזוב את הבית הממומ"ד בקיבוץ בחן הרגוע, או לצאת לדרך אל הבית בגוש דן אחרי שבוע של היעדרות ממנו? בכל זאת, אתה מתגעגע לקן הפרטי שלך, לחדר העבודה, לגינה המתייבשת. מצד שני, טילים נפלו ואולי עוד יפלו באזורנו.

לבסוף, הפור נפל, הפקלאות הועמסו ואנחנו כבר על כביש 6.

10 דקות של נסיעה - ואז, שלא במפתיע, ציפצוף חד ו מוכר של התראה קוטע את מוצרט הנפלא הבוקע מ'קול המוסיקה' ברדיו. מלומדי ניסיון אנחנו מבינים כי נותרו כמה דקות לעצור, לתפוס מחסה, עד לאזעקה - אבל היכן? מתחת לגשר הקרוב כמובן. גשר בטון, שמשמש ממעל את התנועה הצולבת, ממערב למזרח וההיפך. שורה של מכוניות כבר עצרו במקום, נוסעיהן עומד בחוץ, בוהים בטלפונים. גם אנחנו.

לא כך כל הנהגים. מכוניות רבות חולפות ביעף על פנינו בכביש המהיר והמסוכן, רבות מהן משאיות כבדות וסמי-טריילרים ארוכים. שועטים ברעש רב, מסכנים את העומדים ליד המעקות. האם כל כך בטוחים נהגיהם שלהם לא יאונה דבר? מנגד, מי לידך יתקע שהגשר יגן עליך והיה כי יפול טיל בקרבת מקום? גשר מאסיבי, עשוי בטון רב, עמודיו עבים, רחב, שמעניק רק אשלייה של ביטחון.

ואז צצה בעייה חדשה - מעקה הברזל המשתרע לצד כל אורך הכביש המהיר הזה. רק צעירים שבחבורה המקרית הצליחו לדלג מעליו, להתרחק כמה שאפשר מן הרכבים. גבר תפס את בת זוגו, הניפה בקושי, כמעט נפלה. קל יותר היה להעביר ילדים ופעוטות. לידי ניצבת צעירה דתיה, סידור בידיה, שפתיה מדובבות פרק תהלים. אני מקנא בה. אם לא יעזור - בוודאי לא יזיק. מוסיף כוח נפשי, אמונה.

אלה שלא עברו את המעקה, כי לא יכלו, נשארו כמוני ניצבים ליד מכוניותיהם, טלפונים בידיהם, מאזינים לעידכונים, מחליפים מידע אלה עם אלה. הסכנה כפולה - טילים ממעל וכביש מסוכן מאוד בצד. אנשים שאינם מכירים אלה את אלה, שנקלעו יחדיו אל מתחת לאותו גשר בכביש 6, מצחקקים, משוחחים יחדיו.

תמונה ישראלית. כולם רגועים, חייכנים, מבינים את המצב, כמעט בטוחים שכאן זה לא יקרה, ובכל זאת החליטו לעצור בנסיעתם דרומה. מעין השלמה עם המצב הכללי, שמקווים כי אנחנו לקראת סופו. המידע הבוקע מהטלפונים מדבר על נפילה הרחק ממקומנו, הפעם באשדוד. לא שזה מנחם, אבל מעין אנחת רווחה ותקווה שלא אירע שם אסון.

נהג משאית ה'שופרסל' הוא ראשון ולהתניע ולחדש את נסיעתו. זהירות! אין זה פשוט לחתוך את הקו הצהוב אל נתיב התנועה הגועש ממכוניות דוהרות - לא פחות מ-120 קמ"ש מהירותן. גם אנחנו מחדשים את נסיעתנו. בדרך עוברים עוד גשרים עם שלטים דהויים שמזכירים את החטופים, ועוד מראות של ריכוזי מכוניות ונוסעיהן לידם... עם ישראל מבין את המצב הזמני, גאה בצבאו, חי!