איש ההתיישבות, מבוני יהודה ושומרון וממייסדי יחידה 101 והצנחנים משה זָר הלך היום (שישי) לעולמו והוא בן 88. הלוויתו תתקיים ביום ראשון בשעה 17:00 במצפה צבאים סמוך לרמת גלעד.
בהודעת המשפחה נאמר "נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי הושברנו בלב שבור וכואב אנו מודיעים על פטירתו של גואל אדמות השומרון וגיבור מלחמות ישראל ראש משפחתנו בעלי, אבינו סבינו אחינו וגיסנו סבא משה זר זצ"ל.
ינעמו לו רגבי אדמת ארץ ישראל אותה אהב אהבת נפש ועליה מסר נפשו כל חייו הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם". הוא יטמן בקבר שהכין לו ברמת גלעד באדמת השומרון.
צילום: משה פורת
ראש המועצה המקומית קרני שומרון, יהונתן קוזניץ, ספד "משה זר היה דמות מופת בהתיישבות, שפעל מתוך אמונה עמוקה בזכות עם ישראל לשוב לארצו", כתב קוזניץ. לדבריו, זר היה ממקימי קרני שומרון ויוזם גאולת קרקעות ברחבי השומרון. "ביתו בראש ההר הפך לסמל של עמידה איתנה ונחישות ציונית. מורשתו תמשיך להאיר את דרכם של אוהבי הארץ והמתיישבים לדורותיהם".
ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, ספד לו ואמר: "משה זר היה אגדה. גיבור ישראל, ממייסדי ההתיישבות בשומרון, לוחם נועז ואיש שלא היה בו פחד. הוא סמל לאהבת ארץ ישראל, לנחישות ולעשייה. ההתיישבות כולה מרכינה ראש על לכתו של האיש שבזכותו יש התיישבות בשומרון, ובהרבה מאוד מקומות אחרים בארץ. כשביקרתי אותו לאחרונה בבית החולים, הוא ביקש ממני רק דבר אחד: 'תצליח'. אנחנו נאחז עוד יותר באדמתנו, נמשיך את דרכו, ונצליח - למענו ולמען דור העתיד".
מועצת יש"ע פרסמה הודעת אבל על פטירתו של משה זר, "גואל הקרקעות וגיבור מלחמות ישראל". בהודעה נאמר כי זר היה מעמודי התווך של מפעל ההתיישבות, והותיר אחריו "מורשת מפוארת של חלוציות, אהבת הארץ ותרומה אדירה להתיישבות ביהודה ושומרון".
לאחר מלחמת יום כיפור, ובעקבות הקמת גוש אמונים החל זר לרכוש אדמות באזור והיה לסוחר קרקעות מוכר מאוד בקרב תושבי האזור היהודים והערבים.
לצורך רישום הקרקע בטאבו הקים חברה ירדנית לרכישת קרקעות. בין השנים 1979-1982 רכש אלפי דונמים בשלושים כפרים ערביים.
ב-1983 ניצל מהתנקשות בחייו כאשר בעל קרקעות ערבי עמו סחר הכה אותו בגרזן בפניו ובגרונו, ירה בו ופצעו קשה. זר אושפז לתקופה ארוכה, אך שב והחלים. זר היה נהג החוליה שהניחה ב-1980 את מטען החבלה שגרם לקטיעת רגליו של בסאם א-שכעה, ראש עיריית שכם, במסגרת פעילות המחתרת היהודית.
בראיון שמסר בדצמבר 2015 אמר זר: ”אני בוגר המחתרת היהודית, נתפסתי, הודאתי ושילמתי את המחיר. מאותו הרגע שנתפסתי, ידעתי שאני מתחרט על מה שעשיתי והיום אני חושב שהמחתרת היהודית לא עשתה נכון, זאת צריכה להיות עבודה של המדינה, של הממשלה, של הכנסת ושל השלטון. ...מבקש להעביר מסר לנערי הגבעות ולפיו הדרך היחידה "לפגוע" בערבים, לא במובן הפיזי כמובן, היא באמצעות בניית בתים בארץ ישראל. אני מתנגד לתג מחיר, לא להכות ערבים, לא לשבור חלונות, לא לעקור עצים. תג המחיר לא עוזר לנו, רק מפריע ומקלקל".
למשה וליעל זר שמונה ילדים, כולם מתגוררים ביו"ש ופעילים בולטים בקרב מתיישבי יהודה ושומרון. בנו גלעד נרצח ב-2001 מירי מחבלים בעת מילוי תפקידו כקב"ט מועצה אזורית שומרון; בנו הרב יונדב משמש כר"מ בישיבת הר ברכה ונשוי לעתיה זר, בתו של הרב משה לוינגר; בתו ענת, פעילה ביישוב היהודי בחברון, וביתו שלומית הייתה פעילה גם כן, עד שעברה דירה ליישוב בשומרון; וחתנו ההיסטוריון גרשון בר כוכבא ניהל והיה ממקימי מדרשת חברון.
לאחר רצח בנו גלעד רכש זר את השטח עליו נבנתה חוות גלעד, אליו עבר להתגורר בנו איתי ומשפחתו, והיום מתגוררות במקום כ-50 משפחות נוספות.
עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל באוקטובר שנה שעבר הוא ערך סבבי ביקורים בבסיסי צה"ל כדי להעלות את המורל בקרב עשרות צאצאיו בהם ילדיו, חתניו, נכדים ואף נין בצה"ל המשרתים כחיילים וקצינים, ביחידות קרביות.
באחד הביקורים הוא הגיע לחזק את נכדו, אחיה שילה שהם, ששירת במילואים בסיירת נחל. זר סיפר ללוחמים על קרב המיתלה ואמר להם, "כשעם ישראל מאוחד, אף אחד לא יכול להם". הוא מסר: "השם יתן לנו את הניצחון למרות כל הקשיים" וציטט את הפסוק "השם עוז לעמו יתן השם יברך את עמו בשלום".