מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו אישרה בישיבתה אמש את כללי התכניות בהם מחויבים לעמוד זכייני ערוץ 2 וערוץ 10. נוסחם הסופי של הכללים נקבע לאחר שימוע שביצעה המועצה לזכיינים וליוצרים.
הכללים באים לפרט ולמקד את המחויבות שנקבעה בתיקון 19 לחוק הרשות, לפיו ישודרו בכל ערוץ 180 שעות סוגה עילית בשנה בעלות של 50 מיליון ₪ או הוצאה של 17% מההוצאה לשידורים והיקף שעות שייגזר בהתאם – הגבוהה מביניהם.
בשל העובדה שבחוק נקבע תקציב מועט יחסית למספר השעות, הרשות קבעה כללים שיעגנו איכות מקסימלית לדרמה ותעודה, תוך מתן גמישות גדולה יותר בז'אנר המיוחד.
המועצה קבעה כי ניתן להפיק 50% מתכניות סוגה עילית במסגרת הסדר של שיתוף פעולה עם גורם משדר אחר או עם גורם ציבורי. מימון חיצוני שיתקבל משת"פ זה, יוסיף על סך ההוצאה בה מחוייב הזכיין להפקת תכניות סוגה עילית.
הכללים שנקבעו עונים גם על כשלים שזיהתה מועצת הרשות בלוחות המשדרים של הערוצים המרכזיים בעת האחרונה, בתחומים הבאים :
1. ריבוי תכניות בידור - בבדיקה שערכה הרשות נמצא כי המרכיב הבידורי בשידורים עלה במהלך השנים באורח ניכר, ולכן עולה הצורך להגביל את היקף התכניות הללו בשעות הפנאי ל - %30.
2. מיעוט עיסוק בפריפריה החברתית והגיאוגרפית - המועצה קבעה מכסה של 45 תכניות פריפריה לערוץ בשנה.
3. העדר עיסוק מספק באקטואליה - המועצה קבעה מכסה שנתית של לפחות 45 תכניות אקטואליה לכל ערוץ בשנה.
4. העדר עיסוק מספק בזהות הישראלית יהודית ובביטוי לחגים ומועדים מיוחדים - המועצה קבעה מכסה של 39 שעות לערוץ בשנה לתכניות מורשת ותרבות ישראלית ויהודית. כמו כן, על הזכיין המשדר בחגים לתת ביטוי למועדים מיוחדים אלה.
5. ריבוי שידורים חוזרים - המועצה החליטה לצמצם את ההיקף המותר לשידורים חוזרים מ -30% ל - 20%, על פני השנה.
יו"ר מועצת הרשות השנייה, מנשה סמירה, אמר אמש כי המועצה קבעה את הכללים בתוקף סמכות שהעניק לה חוק הרשות השנייה. סמירה הביע תקווה כי הכללים יביאו לידי ביטוי את מגמות הרשות, כפי שמופיעות בחוק, ואת ההיבטים הציבוריים בשידור המסחרי.
"המועצה תקפיד כי לוחות המשדרים ישקפו יצירה מקומית הנוגעת לחיי החברה הישראלית ולתרבותה. בכללים נקבעו מנגנונים המחזקים את העיסוק בנושאים בעלי חשיבות חברתית, כגון : תכניות לחיזוק ערכים דמוקרטיים, תכניות על ההיסטוריה הישראלית והיהודית, תכניות על ומהפריפריה ועוד."
עוד הוסיף היו"ר ואמר כי במשך מהלך כתיבת הכללים המועצה שמרה על איזונים ראויים בין היכולת הכלכלית של זכייני הטלוויזיה לעמוד במחויבויות ובין הצורך החיוני לשמור על היצירה הישראלית על כל גווניה, ועל היוצרים המבצעים אותה.
(א"ב)
הכללים באים לפרט ולמקד את המחויבות שנקבעה בתיקון 19 לחוק הרשות, לפיו ישודרו בכל ערוץ 180 שעות סוגה עילית בשנה בעלות של 50 מיליון ₪ או הוצאה של 17% מההוצאה לשידורים והיקף שעות שייגזר בהתאם – הגבוהה מביניהם.
בשל העובדה שבחוק נקבע תקציב מועט יחסית למספר השעות, הרשות קבעה כללים שיעגנו איכות מקסימלית לדרמה ותעודה, תוך מתן גמישות גדולה יותר בז'אנר המיוחד.
המועצה קבעה כי ניתן להפיק 50% מתכניות סוגה עילית במסגרת הסדר של שיתוף פעולה עם גורם משדר אחר או עם גורם ציבורי. מימון חיצוני שיתקבל משת"פ זה, יוסיף על סך ההוצאה בה מחוייב הזכיין להפקת תכניות סוגה עילית.
הכללים שנקבעו עונים גם על כשלים שזיהתה מועצת הרשות בלוחות המשדרים של הערוצים המרכזיים בעת האחרונה, בתחומים הבאים :
1. ריבוי תכניות בידור - בבדיקה שערכה הרשות נמצא כי המרכיב הבידורי בשידורים עלה במהלך השנים באורח ניכר, ולכן עולה הצורך להגביל את היקף התכניות הללו בשעות הפנאי ל - %30.
2. מיעוט עיסוק בפריפריה החברתית והגיאוגרפית - המועצה קבעה מכסה של 45 תכניות פריפריה לערוץ בשנה.
3. העדר עיסוק מספק באקטואליה - המועצה קבעה מכסה שנתית של לפחות 45 תכניות אקטואליה לכל ערוץ בשנה.
4. העדר עיסוק מספק בזהות הישראלית יהודית ובביטוי לחגים ומועדים מיוחדים - המועצה קבעה מכסה של 39 שעות לערוץ בשנה לתכניות מורשת ותרבות ישראלית ויהודית. כמו כן, על הזכיין המשדר בחגים לתת ביטוי למועדים מיוחדים אלה.
5. ריבוי שידורים חוזרים - המועצה החליטה לצמצם את ההיקף המותר לשידורים חוזרים מ -30% ל - 20%, על פני השנה.
יו"ר מועצת הרשות השנייה, מנשה סמירה, אמר אמש כי המועצה קבעה את הכללים בתוקף סמכות שהעניק לה חוק הרשות השנייה. סמירה הביע תקווה כי הכללים יביאו לידי ביטוי את מגמות הרשות, כפי שמופיעות בחוק, ואת ההיבטים הציבוריים בשידור המסחרי.
"המועצה תקפיד כי לוחות המשדרים ישקפו יצירה מקומית הנוגעת לחיי החברה הישראלית ולתרבותה. בכללים נקבעו מנגנונים המחזקים את העיסוק בנושאים בעלי חשיבות חברתית, כגון : תכניות לחיזוק ערכים דמוקרטיים, תכניות על ההיסטוריה הישראלית והיהודית, תכניות על ומהפריפריה ועוד."
עוד הוסיף היו"ר ואמר כי במשך מהלך כתיבת הכללים המועצה שמרה על איזונים ראויים בין היכולת הכלכלית של זכייני הטלוויזיה לעמוד במחויבויות ובין הצורך החיוני לשמור על היצירה הישראלית על כל גווניה, ועל היוצרים המבצעים אותה.
(א"ב)