בפודקאסט 'הנדל"ן' של ערוץ 7, ראיין עו"ד ושמאי המקרקעין נאור גלברג את אריאל רוזנברג, הממונה על חוק המכר וההגנה על רוכשי הדירות במשרד הבינוי והשיכון. רוזנברג, שמכהן בתפקידו מזה חודשים ספורים לאחר שנים ארוכות בניהול אגף השיווק במשרד, סיפק הצצה נדירה לעולם הרגולציה על שוק הדיור. גלברג הוא שותף במעוז השקעות חכמות בנדל''ן.
לדבריו, המעבר משיווק ל"הגנה על הרוכש" אינו סתירה: "גם כששיווקתי קרקעות - תמיד ראיתי את טובת האזרח מול עיניי. בסופו של דבר, מדובר בעסקה הגדולה בחייו של כל זוג צעיר". רוזנברג סיפר כי התחום מרתק אותו משחר הקריירה, כששימש ככתב נדל"ן ולאחר מכן כדובר המשרד.
במרכז הריאיון עמד חוק המכר - אחד החוקים המשמעותיים ביותר בענף הבנייה למגורים. "אחרי קריסת חפציבה, נדרשה חקיקה שתגן באמת על הרוכשים. כיום, ללא העמדת בטוחה - אסור לגבות יותר מ-7% ממחיר הדירה. בטוחה יכולה להיות ערבות בנקאית או פוליסת ביטוח. כל חריגה - חשופה לעיצומים כספיים", הסביר.
רוזנברג הדגיש כי חלק ניכר מהמידע מגיע מהציבור עצמו. "אנחנו מקבלים מאות פניות - לעיתים מרוכשים, לעיתים מעורכי דין. ברגע שמתברר שיזם גבה תשלומים ללא בטוחה, אנחנו נכנסים לפעולה. החוק הצליח - כי גם כאשר יזם פושט רגל, הערבויות לרוב מגנות על הרוכשים".
אחת התופעות המדאיגות שעליהן הצביע רוזנברג היא קבוצות הרכישה. "לעיתים מדובר ביזמים בתחפושת. אם יש מארגן שמחליט לבד, קובע מחירים, ולא משתף את הרוכשים - זו לא קבוצה אותנטית. זו יזמות. ואז חלות עליו חובות חוק המכר. אין היום חוק שמסדיר את התחום - וזה יעד שאני מתכוון לקדם".
בהמשך הריאיון התייחס רוזנברג גם לתוכנית 'מחיר למשתכן', שאותה הוביל מתוקף תפקידו הקודם. לדבריו, "130 אלף יחידות דיור הוגרלו - וזה שינוי עצום. נכון, לא כל זכאי זכה, והיו גם משקי בית חזקים שנהנו מהתוכנית. אבל הרוב - היו זוגות צעירים ומשפחות שלא יכלו לקנות דירה אחרת".
רוזנברג סיפר כי בתפקידו כמנהל אגף שיווק במשרד, ראה מקרוב כיצד ערים כמו דימונה, אופקים ואשקלון קיבלו תנופה אדירה: "היזמים לא היו בונים שם ללא תוכנית הדגל. זה לא מושלם - אבל פתר מצוקה אמתית. כל זוג שקיבל מפתח - זו בשורה".
כאשר עו"ד גלברג הציף את סוגיית מבצעי ה-20/80 ו-10/90, שהובילו לגל עסקאות אקזיט על דירות חדשות, הבהיר רוזנברג כי הכוונה הייתה לסייע לרוכשים - אך בפועל נוצרו גם עיוותים: "מי שקונה ומשלם רק 10%, ואז מוכר ברווח של מאות אלפי שקלים - למעשה מתפקד כיזם. אנחנו דורשים להעמיד ערבות על הפער הזה".
בנוגע לרישום בטאבו ולבעיות ברישום בתום פרויקטים, הסביר כי מדובר בתחום שאינו בסמכותו הישירה, אך לעיתים מגיעות תלונות - בייחוד במקרים שבהם החברה הקבלנית משמשת כחברה משכנת. לדבריו, "הנושא חוזי - אך במקרים של הפרת חוק המכר - ניכנס גם לזה".
נושא נוסף שעלה במהלך הריאיון הוא תחום הדיור להשכרה ארוכת טווח. רוזנברג טען כי מדובר בפתרון חיוני, אך כזה שדורש תמיכה רחבה יותר מצד המדינה. "משפחות צריכות ודאות, יציבות. יזמים כיום משכירים לחמש שנים ומוכרים - המדינה צריכה לעודד שכירות לעשר ועשרים שנה, גם בפריים לוקיישן".
לקראת סיום, נשאל רוזנברג על השינויים שהוא היה מקדם לו היה יכול לתקן סעיף אחד בחוק. תשובתו הייתה ברורה: "הייתי מחייב דיור להשכרה במרכזי ערים - לא רק בפריפריה. וכן, הייתי מעגן בחוק הסדרה ברורה של קבוצות הרכישה - כדי להפסיק את העמימות המסוכנת. הציבור צריך לדעת מול מי הוא עומד".