1. סיגריות הן המוצר המושמץ ביותר עלי אדמות, אך במבט היסטורי לאחור אפשר לראות בדיוק את ההיפך; סיגריות נחשבו למוצר צריכה כייפי, חשוב, אפילו 'בריא'. עד שהתגלו 'הבעיות' - האנושות כבר עישנה את עצמה היטב.
למרות האזהרות והמחירים המפוקעים - עדיין אנשים מעשנים, אבל לפחות הם מודעים למה שהם עושים וזה יותר קרוב לבחירה שלהם מאשר להשתעבדות נטולת מודעות לגופים מסחריים. המודעות והבחירה - מכמתות את ההבדלים בין המעשן של פעם לזה של היום. הרווח הוא שגם אם אדם מעשן יש סיכוי שהוא יעשן פחות או יפסיק מתישהו, כשיתאפשר לו. בינתיים זה מהנה או עוזר לחיות (מרגיע?). כל אחד וההסברים הפנימיים שלו מדוע הוא מצפצף על האזהרות הבריאותיות ותוקע פילטר בפה.
2. כשעוסקים בצפיה בסרטים וסדרות - גם אם לא מדובר בתוכן שמוגדר בציבור 'לא טוב' - ההסבר דומה: הצפיה מהנה או עוזרת לנו. אין יותר מדי אפשרויות להסביר למה אנחנו מכלים באופן מוגזם את משאבי הזמן המוגבלים שלנו כשרבים מאיתנו יכולים לעשות עם הזמן דברים מועילים הרבה יותר; לישון, ללמוד, לעיין בספר טוב, ליצור, למשל.
בדומה לריח סיגריות, צפיה בסרטים וסדרות מלווה אותך הרבה זמן אחרי שהמסך יורד. התשלום הוא כפול: זמן הצפייה + המחשבות שצפות לאחר מכן. שני אלו נמצאים בגלוי. בנסתר - לא ממש מדברים על האפקט המצטבר של אסקפיזם מוחלט שמכניס אותך עמוק עמוק לעולמות זרים וגורם לך, למעשה, לא להתאמן ולנסות להתרגל ולשמוח בחיים האמיתיים שלך, כפי שהם, למרות התחושות, הקשיים, הטרדות וחוסר השלימות.
קשה מאוד, למשל, לחזור לעולם האמיתי ולאסוף פיסות סבלנות ואנרגיה עבור המטלות השוטפות וההכרחיות - אחרי שמצאת מעין "שלוה מוחלטת" בעולמות פסיביים. החיים קשים לפעמים, אך סרטים לא בהכרח תורמים לנו להירגע מהם או לחיות אותם טוב יותר, גם אם התרגלנו שהמסך זמין ומאפשר להתמסר לסיפורי זרים.
3. למרות שהם לכאורה 'עוד קטגוריה' - 'סרטים וסדרות' זה לא מוזיקה, ספורט או מפגש משפחתי\חברתי שעשוי למלא אותך באנרגיה ולהרגיע במובן העמוק של המושג 'הירגעות'. גם אם לא מדובר בסרט 'מפחיד' - עצם ההישאבות המוחלטת לעולמות אחרים - אינה בריאה לחיים שלנו.
אולי יום אחד תהיה 'אזהרה כנה' לפני כל סרט וסדרה, כמו בסיגריות. האזהרה תחדד לנו את המודעות לגבי המחירים העלומים של הצפייה. היא תזכיר לנו, לפני כל צפייה מחדש, שיש בעולם שלל דרכים חלופיות ליהנות או לעזור לעצמנו לחיות. אני מוכן לעזור עם הנוסח: "תוכן חיצוני זה לא יעזור לך לקום בבקר. ההיפך. הוא יוציא לך את החשק למטלות החיים, ימלא את ראשך בדמיון זר, אולי גם בקנאה (שאתה תקרא לה 'השראה') - והכי גרוע: הצפייה הזאת לא תאפשר לך להתרגל להאמין שאפשר להביט לחיים האלה בעיניים בלי פחד ואפילו להתחזק מנטאלית, לקוות, לשמוח בהם, למרות הקשיים ולמעשה - בזכותם".
נדב גדליה הוא עורך סרטונים למיזמים תורניים ויוצר הסרט "מדריך למתבונן האמיץ".