זה התחיל באירוע קטן ויומיומי. ביישוב טל מנשה שבצפון השומרון. חרק ממין כזה או אחר הזדחל אל תוך סלונם החדש של משפחת הרמן - רויטל (38), יואב (39), וילדיהם: אליאב יאיר, אילה מבשרת, גילי אור, נתאי אורי, איתם עוז ואורי שולמית.
חלק מבני המשפחה היו בבית כשזה קרה - הילדים פרצו בצרחות, רויטל ברחה לחדר, ויואב היה בעבודה. בלי לדעת מה לעשות, היא צילמה את החרק ושלחה הודעה בקבוצת היישוב. כעבור חצי דקה הגיעה שכנה, בדקה מה צריך, ובדרך גם הביאה עוגה. מה שקרה אחר כך שינה להם את החיים לחלוטין.
לפרטים מלאים על החיים בטל מנשה ולהרשמה - לחצו כאן עכשיו
"הרגשתי כאילו אנחנו כבר חלק מהמשפחה", סיפרה לאחר מכן בחיוך רויטל. באותו רגע, רויטל ויואב הבינו שהם לא רק עברו דירה, אלא מצאו קהילה.
בטל מנשה הם מצאו מרחב אחר. המקום שקט, הטבע עוטף, והקשרים האנושיים נרקמים מהר מאוד. כבר בהתחלה הרגישו את ההבדל.
"כשעוברים ליישוב בגיל לא צעיר עם ילדים גדולים יחסית, יש תמיד חשש שלא נתחבר. אבל זה קרה מהר מהצפוי. הילדים השתלבו, הנוער קיבל אותנו ואני התחלתי להדריך בבני עקיבא", מספרת אילה מבשרת, בתם של רויטל ויואב.
גם אליאב, שלמד בפנימייה והגיע רק לסופי שבוע, הרגיש שייכות. "הנוער פה איכותי. אלה חבר'ה תורניים, ערכיים, אידיאליסטים. אני מאוד אוהב אותם".
השייכות כאן נוצרת גם דרך הפעילות היומיומית. כמעט בכל ערב מתקיימים שיעורי תורה, קבוצות לימוד לנשים ולגברים, ערבי נשים עם תוכן והרבה חום.
"אפילו לפני פסח, כשכולם עמוסים, לא מבטלים את השיעור. זו קבוצה איכותית שמחכה לזה כל השבוע", אומרת רויטל.
גם אליאב, שלמד בפנימייה והגיע רק לסופי שבוע, הרגיש שייכות. "הנוער פה איכותי. אלה חבר'ה תורניים, ערכיים, אידיאליסטים. אני מאוד אוהב אותם", הוא ציין בחיוך.
השייכות כאן נוצרת גם דרך הפעילות היומיומית. כמעט בכל ערב מתקיימים שיעורי תורה, קבוצות לימוד לנשים ולגברים, ערבי נשים עם תוכן והרבה חום.
"אפילו לפני פסח, כשכולם עמוסים, לא מבטלים את השיעור. זו קבוצה איכותית שמחכה לזה כל השבוע", אומרת רויטל.
להצטרפות לקהילה הייחודית הזו - כניסה מיידית כאן
במהלך השבוע נפגשות הנשים לפעילויות שונות. לנשים אחרי לידה יש מועדון בוקר, לנשים מבוגרות יש שיעורים קבועים, ובשעות אחר הצהריים כולם נפגשים בגן השעשועים. קבוצת הוואטסאפ של הנשים נקראת "נושמות בגן שעשועים", שם שבוודאי לא נבחר במקרה.
"הילדים משחקים, אבל זה בעיקר תירוץ. אנחנו יושבות, מדברות, צוחקות. זו קהילה שנבנית ברגעים הקטנים", מוסיפה רויטל.
גם בחגים ובאירועים אישיים אף אחד לא נשאר לבד. "בחנוכה מדליקים נרות אצל שכנים, בפורים עושים הגרלות למשלוחי מנות. תמיד יש מי שיזמין, מי שיזכור, מי שיביא עוגה. זה מורגש בכל דבר", היא אומרת.
מאחורי סניף בני עקיבא ישנה תצפית מרהיבה, ובימים של ראות טובה אפשר לראות אפילו את החרמון.
"אני אוהבת לשבת שם עם חניכות שלי. זה מקום יפהפה, שקט, עם עצים ופרחים. יש בו עומק", מספרת אילה מבשרת. ביום העצמאות כל היישוב יוצא לטיול מאורגן. יש מי שדואג למסלול, למשפחות, לפרטים הקטנים. כולם מגיעים, כולם משתתפים, וכולם מרגישים חלק ממשהו גדול מהם.
בסופו של דבר, משפחת הרמן לא רק עברה לבית חדש. היא עברה למקום שבו הבית לא נגמר בקירות. זה מקום שבו קהילה, חינוך, ערבות הדדית ותחושת שייכות הם לא סיסמאות, אלא חלק מהחיים.
"אם אתה נתקע, אין מצב שתישאר לבד. העוגה תגיע, המרק יגיע. עם חיוך, ועם חיבוק", מסכמת רויטל.
המקומות באירוע מתמלאים מהר, ואנחנו לא יכולים להבטיח שיום המכירות יימשך מעבר ל-18 ביולי 2025.
לפרטים מלאים על החיים בטל מנשה ולהרשמה - לחצו כאן עכשיו
