1. במדינה דמוקרטית, כל אחד יכול\ה להתלבש איך שהוא רוצה - אבל יש לזה מחיר והוא שונה לגמרי ממה שמקובל לחשוב. באופן פשוט, כמו בכל דבר, גם ב'אי צניעות' - יש רווח והפסד.
בלבוש 'לא צנוע' הרווח ברור ומיידי; התחושה מדוברת ומוכרת. קוראים לזה בקצרה: 'כיף אישי' (לפעמים גם כסף ותשומת לב). אך מה ההפסדים הבאים בעקבות הכיף הזה?
2. כל אדם רוצה אהבה יותר מכל. בחברה מונוגמית הברירה היחידה היא להעמיק את האינטימיות כדי לחוות את פוטנציאל האהבה הזוגית הגלום בנו. הנושא מאתגר מאוד, אבל שווה מאמץ. ציניות, זוזי הצידה. בואו נגיד את זה יחד: אין כמו אהבה בעולם - גם אם אין לנו מושג איך עושים את זה בדיוק ונדמה שהתייאשנו, לצערנו.
3. קשר זוגי בנוי, לפני הכל, על קשר פיזי. אחרת - הזוג לא היה יחד. נשאלת השאלה: האם לבוש חשוף בפומבי תומך בקשר של גוף וגוף ומחזק - בעומק העניין - את האהבה הזוגית שכולנו רוצים, או להיפך? ביננו, אנחנו חיים בחברה מסוימת; לצד "גברים מתקדמים" שמצהירים ש"לא אכפת להם איך האשה שלהם תתלבש" - רוב הגברים רוצים שכל מה שקשור באינטימיות הזוגית - יהיה רק שלהם; מעשה, דיבור, הרהור, דמיון. זאת לא "רכושנות" אלא הבנה של צרכי הקשר. הם לא רוצים שהעולם הרחב יהנה - ולו במעט - מהאינטימיות שלהם רק כי (גם) האשה שלהם נהנית מזה על הדרך... כל חכם מתחיל מבין שזה לא טוב לאינטימיות ההופכת - איך שלא נהפוך את זה - לנחלת הכלל, באופן מסוים.
4. גברים קשוחים לא חוששים להיתפס כ"קנאים פרימטיביים" ולצידם, החבר'ה 'הפתוחים בראש' - עושים מעין 'עבודת המידות' כדי שגזילת האינטימיות שלהם לא תציק להם. הם 'מיישרים קו' לפי מה שמקובל בעולם הרחב הגורס ש"מותר לאשה להתלבש איך שהיא רוצה בכל מקום, מצב וגיל". (אגב, לפעמים הם די מפורסמים או שיש להם ים כסף המאפשר להם להתבלבל ו'לוותר' באופן לא מודע בהכרח - על המאמץ הנדרש למימוש פוטנציאל האינטימיות). הקטע הוא שאין כאן בכלל דיון לגבי מותר או אסור (מדינה דמוקרטית, זוכרים?) אלא מה נכון באמת לזוגיות האישית של בני אדם בחברה מונוגמית בה הקונספט הוא זוגיות חזקה בין שניים בלבד ומשפחה.
5. צניעות אינה קשורה לגיל - אלא להבנה לגבי איך נכון להתנהל כדי להביא לעצמנו את האושר הגדול ביותר עלי אדמות (כי אין כמו אהבה בעולם, זוכרים?). ההנאה מהגוף בפומבי תוך כדי התעלמות מוחלטת מהמחירים - חוטאת לאמת: לכל דבר יש עלות. כגודל הכיף - גודל המחיר. אחרי שפורצים את מחסום הבושה הטבעי ומתרגלים להנאה גופנית מסוימת - קשה להפסיק.
אפשר לעסוק רבות בכל מה שמסביב לרווקות הכואבת והזוגיות הדואבת בעולם. כשהאלמנט המרכזי - 'קידוש האינטימיות' - חסר מעיקרו, אנחנו מנסים לבנות גשר עליון בזמן שבית החולים נמצא בתהום. הרבה בעיות היו נפתרות אט אט אם היינו מניחים את הפוקוס על 'קידוש האינטימיות' ומבינים שיש מחיר להנאות פומביות. לפני הדיונים החשובים על קהות חושים כלפי רגשות הציבור שנאלץ להתקל במה שהוא נתקל - ההפסד נמצא בגוף ההנאה המבוססת על פייק העצמה תוך כדי שהיא שומטת את הקרקע מתחת לרגלי מה שחשוב לכולנו באמת.
נדב גדליה הוא עורך סרטונים לארגונים וחברות. יוצר הסרט החדש "מדריך למתבונן האמיץ".